מכתב הגאון רבי זעליג ראובן בענגיס אל רבי אברהם ישעיה קרליץ בעל "חזון איש". ירושלים, [תשי"ג 1952].
מכתב ארוך בכתב ידו וחתימתו של הרב בנגיס הפונה ב"בקשת עדתנו החרדית" אל ה"חזון איש", כי ישפיע על מקורבו ר' יעקב הלפרין שיסייע בכספו לייסוד משחטה לעופות. הסיבה לכך היא "הגזירה מטעם השלטון שלא למכור עופות חיים, אשר יש לחוש שזה יגרום להביא לידי מכשולים מרובים, ואשר דין גרמא שהעדה החליטה משום כך לסדר לעצמה בית שחיטה...".
* בעברו השני של הדף שלוש שורות בכתב יד קדשו של ה"חזון איש" עם שמות אנשים הזקוקים לישועה, שה"חזון איש" רשם לעצמו בכדי להתפלל עליהם.
28 ס"מ. מצב טוב, מעט כתמים, סימני קיפול.

מכתב מרבי משה ראזין אל ידידו ה"חזון איש", עם דפים בדברי תורה. ניו יורק, תרצ"ה [1935].
מכתב ארוך בכתב ידו של רבי משה ראזין. בראשית דבריו כותב כי מצרף למכתבו דברי תורה, ואחר כך עובר לעסוק ב"רוחני שבגשמי". בין היתר מודה לחזו"א על כי "חושב עצה נכונה עבורי שאזכה לעלות לארצנו הקדושה".
בשולי המכתב ברכה קצרה מאת בנו של רבי משה, רבי חיים ראזין.
למכתב צורפו שלושה דף [כתובים מצדם האחד] בכת"י רבי משה ראזין, עם דברי תורה בעניין חילול מטבע של מעשר שני, ובהם דיון "על דבר מה שכתבתי בספרי נזר הקודש למנחות", כפי הנראה בתשובה להערה שכתב לו החזו"א בנדון.
רבי משה ראזין (רוזין; תרל"א-תשי"ח), מגאוני ליטא המופלגים ומגדולי רבני ארצות הברית. בהיותו כבן עשרים ושתים נתמנה לשמש כאב"ד קיידאן (לטביה). בשנת תרפ"ח היגר לארצות הברית כיהן כנשיא אגודת הרבנים בצפון אמריקה. התפרסם בחיבוריו הרבים, ובראשם סדרת ספריו "נזר הקודש" על הש"ס.
בתקופת כהונתו כרבה של קיידאן, התגורר במקום מרן ה"חזון איש". השניים נקשרו בעבותות אהבה ונהגו ללמוד בחברותא. ספרו הראשון של רבי משה, "דברי סופרים", יצא לאור בסיועו של החזו"א שתרם לשם כך מכספי הנדוניה שלו. בספרו זה מביא רבי משה דברי תורה בשם ה"חזון איש" [אך בעילום שמו כפי רצון החזו"א]. בספרו "נזר הקודש" על מסכת זבחים שובצו הערות שכתב החזו"א. גם לאחר שנפרדו דרכיהם, התמיד הקשר המיוחד ביניהם, ובמכתביהם נהגו להשתעשע בדברי תורה, וכפי שמעיד המכתב שלפנינו.
[1] דף - מכתב + [3] דף. 27 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, סימני קיפול ומספר קרעים.

איורים וחישובים אסטרונומיים הנוגעים לדיני קידוש החודש - בעצם כתב ידו של רבינו ה"חזון איש". ורישום שם לתפילה עבורו.
נכתבו מעבר למכתב שאלה הלכתית בדיני עירובין שנשלחה להחזון איש, בכת"י וחתימתו של רבי ישראל הלוי קולודנר רב ואב"ד נס ציונה. תש"ד (1944)

מספר דפים בכת"י קדשו של הגאון רבי יעקב ישראל קניבסקי "הסטייפלר", מספרו "איפת צדק" (בני ברק, תש"ט 1949), שנכתב בעיצומו של הפולמוס של גיסו ה"חזון איש" עם רבי חיים נאה מירושלים, בעניני שיעורי המצוות ושיעור האגודל הטפח והאמה.
בכתה"י ישנם מחיקות ושינויים לקראת ההדפסה בספר. למשל: בעמ' 4 הוא כותב הערה על מעלת הספר "שיעורי תורה" של רבי חיים נאה בתור "ספר עיון, אך ח"ו להורות מחיבורו להלכה". בכתה"י נוסף קטע שנמחק ולא נדפס בספר איפת צדק, ש"לענין דרבנן המקיל לחשוב האגודל 2 צ"מ אין בכח למחות כ"כ, כיון דנמצא קצת אחרונים שדנו כן, אבל חלילה להקל בדאורייתא". [מסתבר שקטע זה נמחק עפ"י ה"חזון איש" שלא הסכים להקל בכך, אף בדינים דרבנן].
4 דף, 22.5 ס"מ. מצב בינוני-גרוע, כתמים ופגעי רטיבות.