מכתב עם כתב יד קדשו וחתימתו של האדמו"ר רבי יצחק ישעיה הלברשטאם. קראקא, [שנות התר"פ-תר"צ בערך].
נכתב על גלויה רשמית מבית האדמו"ר בקראקא, אל "הרבני הנגיד החסיד... מו"ה צבי הירש גרינבערג". האדמו"ר מודיעו כי קיבל את דמי ה"פדיון נפש" בסך חמשה זהובים ומברכו: "אני תפלה לנורא תהלה כי יחדש עליו השנה הבע"ל [הבאה עלינו] לטובה ולברכה וישפיע לו רב שפע ופרנסה טובה ויוכל לבשר בשו"ט [בשורות טובות] דברי ידידו דו"ש ומברכו בשמחת החג".
האדמו"ר הקדוש רבי יצחק ישעיה הלברשטאם הי"ד (תרכ"ד-תש"ג, אנצי' לחסידות ב', עמ' תיב-תיג) בן זקוניו של האדמו"ר רבי חיים הלברשטאם בעל "דברי חיים" מצאנז. חתן רבי יחיאל העשיל מקרילוביץ, ובזוו"ש חתן רבי יעקב צבי מפוריסוב.
אביו רבי חיים מצאנז אמר שנשמתו קדושה וכי חיפשה ב"כל העולמות". קיבל בחסידות מאחיו הגדולים: רבי יחזקאל שרגא משינווא, רבי ברוך מגורליץ ורבי דוד מקאשנוב, ולאחר נישואיו ישב בבלז וקבל מסב-אשתו, האדמו"ר רבי יהושע מבעלזא. בהיותו בן תשע עשרה התקבל לרב בטשחויב ועל שמה נקרא כל ימיו "ר' ישעי'לה טשכויבר". מטשכויב עבר לסטמאר ולאחר מכן הקים את חצרו בקראקא. נודע כצדיק מפורסם במופתיו ובצדקותיו ואל חצרו נהרו אלפי חסידים. עם כניסת הגרמנים לקראקא הוכנס לגטו. משם עבר ללבוב, ונדד ממקום למקום עד שהתיישב בבוכניה. הגרמנים ערכו חיפושים אחריו ולבסוף מצאו את הבונקר בו הסתתר ורצחו את כל יושביו. לפי גרסה אחרת, נרצח יחד עם רבי מאיר מוויליפולי בככר העיר, כששניהם עטופים בטליתותיהם.
גלויה רשמית, בצדה השני מודפסים שמו וכתובתו של האדמו"ר בפולנית. נשלח בדואר, הבול חסר. 14X10 ס"מ. מצב טוב, כתמים רבים וקמטים.

מכתב בכתב ידו וחתימתו עם חותמתו, של האדמו"ר רבי שלום הלברשטאם. מיהלאוויץ, תרפ"ט 1929.
במכתב הוא מודיע שישאר לשבת קודש בעיר מיהלאוויץ, והוא מברך ש"השי"ת ימלא משאלותיו" ומסיים "החותם בברכת חיים ושלום וכל טוב סלה, הק' שלום הלברשטאם".
רבי (אברהם) שלום הלברשטאם (תרט"ז-ת"ש) בעל "דברי שלום", בנו חביבו של האדמו"ר רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם משינווא-צאנז בעל "דברי יחזקאל", שהיה אומר עליו "נשמתו קדושה מאד גבוה מעל גבוה". כיהן כרב וכאדמו"ר בסטרופקוב והינו האדמו"ר הראשון בשושלת אדמור"י סטרופקוב. חצרו היתה הומה תמיד בחסידים רבים, אלפים נהרו לקבל את ברכותיו ונתפרסם במעשי מופת.
גלויית דואר מבויילת וחתומה. 14.5 ס"מ. 8 שורות בכתב ידו. מצב טוב.
נדיר למצוא מכתב שנכתב כולו בכתב ידו.

מכתב בכתב ידו וחתימתו של רבי מענדל הלברשטאם, פריסטיק, חשון תרפ"ה 1924.
המכתב בענין השגת כספים לשלם למלמדים בחדרים [שנסגרו בפקודת השלטונות "אשר כל המצוות המה רוצים לבטל ברשעתם רחמנא ליצלן, והמה פורקים עול מלכות שמים"]. הוא מסיים בברכה כי "בזכות זה ישפיע לך השי"ת שפע ברכה בעסקך אתנו מיום ליום".
הגאון הקדוש רבי מנחם מנדל הלברשטאם אב"ד פריסטיק ודוקלא (תר"ל-תרפ"ו), בן הרב הצדיק רבי לייביש מדוקלא בן הרב הצדיק רבי דוד מקארשנוב, בן האדמו"ר בעל "דברי חיים" מצאנז. חתנו של דוד-אביו האדמו"ר רבי יחזקאל אב"ד שינווא בעל ה"דברי יחזקאל". צדיקי הדור העידו עליו שהוא "צדיק יסוד עולם", אך הוא בענוותנותו סירב לשמש באדמורו"ת והיה נוסע רבות אל האדמו"רים מבעלז רבי יהושע רוקח ובנו רבי ישכר דוב. בניו וחתניו שימשו באדמורו"ת וברבנות, מהם: רבי חנא אב"ד קאלשיץ, רבי דוד האדמו"ר מטשיבין ואב"ד שליסק, רבי חיים ברוך אב"ד פריסטיק, רבי יחזקאל שרגא אב"ד דוקלא, ועוד.
גלויית דואר 9X14 ס"מ. כ-14 שורות בכת"י. נייר יבש, מצב טוב, פגימה קלה בפינה הימנית למטה.

מכתב בכת"י וחתימתו של רבי משה אהרן האלברשטאם. קאלשיץ. מעבר הגלוייה מצד הכתובת, מכתב נוסף בכת"י אחר.
רבי משה אהרן הלברשטם אב"ד קאלשיץ (תרס"ד-תש"ב), בנו הגדול של האדמו"ר רבי חנא מקולשיץ וריישא (ראה אודותיו פריט קודם), וחתנו של רבי דוד דוב מייזליש אב"ד אוהעל. כיהן ברבנות קולשיץ משנת תרצ"ו בערך. נספה בשואה עם כל משפחתו.
גלויית דואר חתומה, 14 ס"מ. כ-10 שורות בכת"י. מצב טוב.

* מכתב מאת רבי ישראל הלברשטאם (מודפס במכונת כתיבה, מספר שורות בכתב ידו, חתימתו וחותמתו) לרבי שמואל שדרוביצקי [יו"ר אגו"י בת"א], בעניין השתדלות כספית עבור משפחתו. ירושלים, [ללא תאריך].
* גלויה רשמית של האדמו"ר רבי יעקב הלברשטאם מטשאקאווא ועליה מכתבי אשתו הרבנית מרת איידל דינה, בתו מרת פיגא ובעלה רבי יהושע מלוביצקי. נשלחה אל הרב שמואל שדרוביצקי, עם איחולי שנה טובה. ירושלים, תש"ג.
* גלויה רשמית של האדמו"ר רבי יעקב הלברשטאם מטשאקאווא ועליה מכתב בתו הרבנית מרת פיגא, הכותבת בשם אמה על קבלת כסף מ"כבוד דודי ר' בער'לי שליט"א". ירושלים, תש"-.
* מכתב בכת"י וחתימת רבי משה הלברשטאם, אל רבי שמואל שדרוביצקי. בעניין שידוך לבת דודו רבי יששכר בער רוטנברג אב"ד וודיסלאב. ירושלים , תש"כ.
* מכתב [מרבי שמואל שדרוביצקי?] לרבי ישראל הלברשטאם. [ללא תאריך]. בקשה לשלוח "את כל העיתונים היוצאים מהסוכנות עם הרשימות מהאנשים שנשארו בפולין ובמחנות בגרמניה".
הגאונים האדמו"רים רבי יעקב הלברשטאם מטשאקאווא (תרס"ב-תשכ"ח) ורבי ישראל הלברשטאם מזימגראד (תרע"א-תשמ"א), בניו של רבי סיני הלברשטאם אדמו"ר מקאלשיץ וזמיגראד ונינו של בעל ה"דברי חיים". אשת רבי יעקב, היא הרבנית איידל דינה הלברשטאם, (בתו של האדמו"ר רבי שלום מושקוביץ משאץ), ובניו הם הגאונים המפורסמים רבי משה הלברשטאם זצ"ל (תרצ"ב-תשס"ב) ראב"ד העדה החרדית בירושלים, רבי נפתלי הלברשטם שליט"א (נולד תרפ"ח) אדמו"ר מטשאקאווא-ירושלים ויו"ר ועד הכשרות של ה"עדה החרדית", ורבי מאיר הלברשטאם זצ"ל (תרפ"ז-תשע"ב) האדמו"ר מטשאקאווא-בני ברק.
5 מכתבים, גודל ומצב משתנים.