ספר חדושי גלאנטי, (לרבי ידידיה גאלאנטי), עם חידושי הר"ן שבועות, חידושי הריטב"א בבא מציעא ותוספות גורניש. סדילקוב, תקצ"ו 1836. כרוך עם ספר שו"ת צמח צדק. סדילקוב, תקצ"ד 1834.
בשני הספרים חתימות "הק' אברהם דוד הכהן אב"ד ---". מספר הגהות בכת"י והגהה ארוכה (קצוצה) בכתב-ידו. - רבי אברהם דוד הכהן אב"ד ליטמורסק, בעל ספר "ראש יוסף" על הלכות טריפות (וורשא תרל"ו). מתלמידיו הנודעים של האדמו"ר רבי מנחם מנדל מקאצק.
[1], ל, כט - נט דף; [1], כא, כא-כח, כה-סח דף. 36 ס"מ. מצב טו. נזקי עש.

פירוש על נביאים ראשונים, שחבר הרב השלם... דון יצחק אברבנאל. עם תוספת "חידושי הרי"ף" [מרבי יעקב פידאנקי]. המבורגו (המבורג). תמ"ז 1687.
בשער חתימת רבי "יעקב בערלין ממיר" וחותמות בנו רבי "נפתלי צבי יהודא ברלין ר"מ דק"ק וולאזין".
רבי יעקב ברלין ממיר (תקנ"ד-תר"ל), אביו של הנצי"ב מוולוזין וחותנו של בעל "ערוך השולחן". סוחר עשיר ותלמיד חכם מופלג, מראשי ונגידי קהלת מיר. עלה לירושלים בשנת תרי"ב, והיה בה לאחד מראשי הקהלה האשכנזית בירושלים. (תולדותיו וצדקתו מסופרים בארוכה בספר "מקור ברוך" לנכדו רבי ברוך עפשטיין).
בנו רבי נפתלי צבי יהודה ברלין - הנצי"ב (תקע"ז-תרנ"ג), מגדולי גאוני דורו, חתנו של רבי יצחק מוואלוז'ין וממלא מקומו בראשות הישיבה במשך עשרות שנים. חיבר ספרים רבים: "העמק שאלה" חידושים על ה"שאילתות"; "העמק דבר" על התורה; שו"ת "משיב דבר", חידושי הש"ס ופירושים על מדרשי ההלכה: מכילתא ספרי וספרא. אביו של רבי חיים ברלין וחותנו של רבי רפאל שפירא. חתן-חתנו הוא רבינו חיים הלוי סולובייציק מבריסק.
[2], קח, קא-קד; עא דף. כ-30 ס"מ. מצב בינוני-גרוע, נזקי עש ובלאי. כתמים. לא כרוך.

ספר נתיבות השלום, חלק א': ארחות חיים וארחות משפט, הלכות בדיני אבן העזר וחושן משפט, מרבי משה נחמיה (כהנוב) אב"ד חאסלאוויטש. קאניגסבערג, תרי"ט [1858].
חותמות רבי יחזקאל בנעט מטולטשווא, חתימותיו ורשימות בעלות. הקדשה עצמית (בעיפרון) בכת"י וחתימת רבי "יודא גרינוואלד" שקיבל את הספר ל"דורון דרשה". רישומים רבים בגרמנית.
הגאון רבי יחזקאל בנעט (תרכ"א-תרע"ג), בן רבי גרשון וואלף ובן-בתו של רבי שלמה גנצפריד בעל "קיצור שלחן ערוך". חתן הגאון רבי אברהם יצחק גליק אב"ד טולטשווא. בשנת תרמ"ד נתמנה לדיין בטולטשווא ובשנת תרמ"ט עבר לכהן כאב"ד וואראהל, שם הקים ישיבה חשובה, שרבים מרבני תקופתו היו מתלמידיו.
הגאון רבי יהודה גרינוואלד (תר"ח-תר"פ), תלמיד ה"כתב סופר" וחתן אחיו רבי יוזפא סופר. כיהן כאב"ד סאבאטיש ובוניהאד. בשנת תרנ"ח נבחר כאב"ד סאטמר, בכל מקומות רבנותו החזיק ישיבה גדולה, ובישיבתו בעיר סאטמר למדו מאות תלמידים, ורבים מהם שימשו אח"כ ברבנות ובדיינות בקהילות הונגריה.
11, [1] עמ', נד; עב דף. שני שערים. 22 ס"מ. מצב בינוני, פגעי עש וכתמים. ללא כריכה.
וואריאנט, השער הראשון שונה בתאריך מהמופיע בתקליטור מפעל הביבליוגרפיה רשומה 0141093.

ספר יהל אור, ביאורים על הזוה"ק, ההיכלות והרעיא מהימנא, וגם על זהר חדש, מאת הגר"א מווילנא. עם ספר נפש דוד, ביאורים על הזוהר, מאת רבי דוד לוריא [הרד"ל]. ווילנא, [תרמ"ב] 1882.
בדף לפני השער הקדשה מרבי אליהו אליעזר דסלר בעל "מכתב מאליהו", הכותב לתלמידו הקרוב הבחור שלום [אולמן]: "לאהובי רב חביבי שלו' נ"י. א"א [=אליהו אליעזר]. ב"ה חנוכה תשי"ג, בני-ברק".
הגאון הצדיק רבי אליהו אליעזר דסלר (תרנ"ב-תשי"ד), חניך ישיבת קלם, חתן רבי נחום זאב זיו מקלם. הגיע לאנגליה בשנת תרפ"ז וכיהן ברבנות דלסטון בלונדון. ממייסדי כולל הרבנים בעיר גייטסהד, וממקימי עולה של תורה באנגליה. באחרית ימיו כיהן כמנהל רוחני בישיבת פוניבז' בבני-ברק. שיחותיו העמוקות הבנויות על יסודות המוסר, הקבלה והחסידות נדפסו ע"י תלמידיו בספר "שיחות ומאמרים", בחמשת כרכי "מכתב מאליהו" וב"ספר הזכרון מכתב מאליהו".
[2], 60; 80; 74 עמ'. כ-22 ס"מ. מצב טוב, כתמים ומעט בלאי. כריכה לא מקורית.