פכית חרס - "בילביל"; ידית אחת; חיפוי כהה; שבר בבסיס.
כמו כלי חרס רבים בתקופת הברונזה המאוחרת בארץ ישראל, הכלי יובא מקפריסין.
במצב הפוך מזכיר הכלי את פרח הפרג. ישנה השערה כי שימש להעברת אופיום.
גובה: 16.5 ס"מ, רוחב: 7 ס"מ.

כלי חרס (פיקסיס); שתי ידיות; מעוטר קווים צבועים; שברים קטנים.
גובה: 9.5 ס"מ., רוחב: 11 ס"מ.

קערית ברונזה; שפה פונה כלפי חוץ. בליטה.
הקערית משמשת ככלי לשתיה. השקע בתחתית נועד לאחיזת הכלי.
קוטר: 16 ס"מ, גובה: 3 ס"מ.

עמוד קדרות; שמונה קדרות בעלות שתי ידיות.
עמודי קדרות היו נפוצים בבתים יהודים בתקופה שבין המאה ה-1 לפנה"ס ועד המאה ה-4 לספירה (תוספתא, אהלות, פרק י', ב': "עמוד של קדירות שהוא עומד בתוך הבית מן הארץ ועד הקורות שוליה של זו על פיה של זו ושוליה של זו על פיה של זו").
8 קדרות: 20.5X22; 16X18; 14X17; 13X17; 12X16.5; 11.5X13.5; 10X11.5; 7.5X10. 5 ס"מ.

קערת חרס עם כיתוב בארמית בבלית; המאות ה-5-7 לספירה בקירוב.
כיתובי השבעות, כתובים בצורה סיבובית בפנים הקערה:
"[פ]תח תרעי מזוני, את פתח ליה תרע[י] למרי בר אוירתא וכל שום דאית ליה, [ד]עבד ימא ואתקין [י]בש(ת)א... א[ת] פת(ח) תרעי מזוני ותרעי פרנסתא למרי בר אוירתא וכל שום דאית לה, דזאין אולה בימעי אימיה... מיארבע -- רוחי עלמה לותיה יתון וקדומוהי יקומון ועפר ריגלוהי ילחכון, דינקיטין בידיהון יתנון ליה ודיסמלהון דחס[יר] ליה שרי שמיא וארעה...". (=פתח שערי מזון, למרי בר אוירתא וכל שם שיש לו, [בשם] מי שעשה ים והתקין יבשה... הזן עובר במעי אמו הוא יזון את מרי בר אוירתא... מארבע רוחות עולם יבואו אליו ולפניו יקומו ועפר רגליו ילחכו כמו שמלחך השור את ירק השדה, מה שיאחזו בידיהם יתנו לו, ובידם השמאלית ימלאו חסרונו...).
קוטר: 14 ס"מ, גובה: 6 ס"מ.