פרשיות תפילין בכתיבת ידו של הסופר המפורסם, הצדיק רבי נתנאל סופר (תפילינסקי), ירושלים, [שנות התר"ס בערך].
דיו שחורה על גליונות קלף זעירים.
"תפילין של רבי נתנאל סופר" - היו לשם דבר בעולם התורני שלפני השואה. מכל רחבי תבל הגיעו לירושלים פניות להשגת תפילין קדושים אלו שכתב הסופר הצדיק רבי נתנאל סופר תפילינסקי. רבים מגדולי ישראל בתקופתו השתדלו לרכוש תפילין ומזוזות מעשה ידי רבי נתנאל סופר, ביניהם רבי שמואל סאלנט; הגאון רבי חיים ברלין; בעל ה"לשם"; "הסבא מסלבודקה"; הראי"ה קוק; ועוד. ידוע כי ה"חפץ חיים" עשה השתדלויות רבות להשיג תפילין שכאלו, וכשהגיעו לידיו שמח שמחה גדולה.
רבי נתנאל סופר תפילינסקי (תרכ"ו-תרע"ח), דמות מעניינת של איש קודש, מגדולי ישיבת "עץ חיים" בירושלים, שהתברך בכשרון טכני מיוחד וכושר המצאה. היה עושה בעצמו את מלאכת התפילין מראשיתה ועד סופה: עיבוד הקלף ועיבוד עור הבתים והרצועות, עשיית הדיו ועיבוד הגידין, הכתיבה עשית הבתים חיתוך הרצועות ועוד.
כתיבת הפרשיות אצל רבי נתנאל, היתה מלאכה בפני עצמה, היה מייצר לבד את הקלף המהודר והיה כותב כל אות וכל תג בקדושה ובטהרה, כשהוא עטוף בטלית ובתפילין ולא היה מפסיק בדיבור בעת הכתיבה.
עוד בחייו הקצרים של רבי נתנאל סופר (נפטר בגיל 52), היו "תפילין של רבי נתנאל" מצרך נדיר, באשר לרוב דקדוקיו היו יוצאים מתחת ידיו מספר מועט של תפילין, וכך סיפר במכתב האדמו"ר בעל "מנחת אלעזר" ממונקטש על השתדלותו של אביו האדמו"ר בעל ה"דרכי תשובה" להשיג תפילין של רבי נתנאל: "בירושלים עיה"ק תובב"א יש אומן מופלא כזה וראיתי מלאכתו הנפלאה, ועוד בימי כ"ק אאמו"ר רבן של ישראל זי"ע בקשנוהו על ידי צירים לעשות בעדנו בתים כאלה שהם יוצאים ידי שניהם בזה ועוד מעלות רבות מלבד היופי שלהם, אך הוא עשה מלאכתו לאט לאט, להבאים אליו מקודם כסדרן, ולא אלמן ישראל המדקדקים במצוות, ועל ידי זה לא יוכל לעשות בעדנו...".
עד ימינו נותרו מספר מזוזות ופרשיות תפילין שכתב רבי נתנאל סופר, והם ניכרים בדקדוקים המיוחדים בהלכות צורת האותיות ובכתיבתו הנאה במיוחד. הדיו המיוחד שיוצר ע"י רבי נתנאל נשאר בשחרותו, בוהק ונאה גם לאחר כמאה שנה.
זיהוי הכתב ככתבו של רבי נתנאל סופר, נבדק ואומת ע"י גדולי סופרי הסת"ם בירושלים. ניתן גם לראות בפרשיות אלו את סימני ההיכר של הידוריו המיוחדים, וכפי שכתב רבי נתנאל בעצמו על מעלת פרשיותיו: "האותיות ספורים ומדודים בתחילה שלא להרחיבם או לקצרם... ולא הונף הסכין על שום אות לתקנו אף בעת הכתיבה... בתחלת הפרשיות גליון כדי לגול ההיקף... הדיו נעשה באופן הכשר ומתקיים הרבה ולא יתאדם ולא יקפוץ אף קוצו של יו"ד".
5 גליונות קלף איכותי, ברובו קלף דק. גובה הקלף: 31 מ"מ.
הפרשיות נבדקו ע"י מגיה מומחה. לדבריו: פרשה של יד נמצאה כשרה, ואילו באחת מארבעת הפרשיות של ראש, נמצא חשש פסול.

חמישה קמיעות בכתב-יד. [כתיבה מזרחית, פרס? ראשית המאה ה-20].
* קמיע קלף לשמירה, הגנה ורפואה. שמות קדושים, השבעות ותרשימים קבליים [מגני דוד]. * קמיע זעיר, עם טבלה וצירופי אותיות. * קמיע קלף מאויר. נגד עין הרע, לרפואה והגנה. * קמיע נייר צבעוני. לפקידת עקרה. שמות מלאכים, השבעות, צירופי אותיות ותרשימים. דיו שחורה, כתומה וירוקה. * קמיע נייר. לפקידת עקרה. שמות קדושים ותרשימים.
רצועות קלף ונייר צרות וארוכות, גודל משתנה.

קמיע. [איטליה, המאה ה-18].
כסף (חתום), רקוע ומולחם.
עשוי משני חלקים הזהים בעיצובם. במרכז מדליון עם השם "שד-י" וסביבו עיטורי פרחים, עלים וצדפים. בראשו נקב עם טבעת לתליה.
גובה: 10 ס"מ בקירוב.

תליון-קמיע. [איטליה, המאה ה-19].
כסף וזהב. עבודת פיליגרן (מוזהבת) ויציקה.
שתי לוחיות כסף מוצמדות. על כל לוחית השם "שד-י" באותיות זהב בולטות (אות אחת הושלמה בשיקום). תחומות במסגרת דמוית פרח, בעבודת פיליגרן מוזהבת. בראש התליון לולאה מעוטרת עם טבעת לתליה.
גובה: 4.5 ס"מ. פגיעות וחריצים. התליון עבר שיקום.

תליון קטן. [צרפת, 1910 בקירוב].
כסף מצופה זהב. חתום: " F. Rasumny" [Felix Rasumny]; "JD".
פנים: משה רבנו, אוחז בלוחות הברית. גב: הכיתוב העברי: "שדי".
קוטר: 17 מ"מ. קולב לתלייה.