חנוכיה. [איטליה? המאה ה-19].
כסף (חתום: 12), יצוק וחקוק.
דופן אחורית עשויה כאפריון שבראשו כיפה בולטת. דמויות מלאכים משני צדי הכיפה. בזיך השמש מעל הכיפה. במרכז הדופן אגרטל מוקף זר פרחים, וזוג אגרטלים על כלים בצורת קרן. בסיס שורת הבזיכים עשוי סבכת עיטורים בדגמי פרחים, עומד על רגליות בצורת רגלי עוף. בזיכים אובליים, מעוצבים כצדפים.
גובה: 25 ס"מ, רוחב: 24 ס"מ.

חנוכיה. [צרפת? המאה ה-19/20].
פח פליז מרוקע; פליז יצוק.
חנוכיה לתליה על קיר. במרכז הדופן מובלט אגן שבתוכו אש דולקת, ניצב על כן עשוי ענפי עלים. למרגלותיו זוג אריות מכונפים. בראש הדופן פני אריה ולולאה לתליה. שורת בזיכים מלבניים שבחזיתם קשית לפתילה. בזיך שמש נשלף בצד הדופן.
גובה: 29 ס"מ, רוחב: 29.5 ס"מ.

חנוכיה בעיצוב לודוויג יהודה וולפרט. ארץ ישראל, שנות ה-70.
פליז מנוסר, לחוץ וחרוט. חתום: "Wolpert" (מאחור).
מוצמדת ללוח עץ, לתלייה על הקיר. הבזיכים מונחים בכפות ידיהם של שמונה אריות הבולטים כלפי חוץ. שישה עמודים גבוהים, בראשם הכתובת "לך נאה לשבח" (מתוך הפיוט "מעוז צור ישועתי); במרכז מונח השמש.
אל לוח העץ מוצמדת לוחית עם כתובת הקדשה המעידה כי החנוכיה ניתנה כשי מאת ה-United Jewish Appeal בניו-יורק בדצמבר 1978.
גובה: 33.5 ס"מ, רוחב: 29 ס"מ, עומק: 14.5 ס"מ. לוח עץ, אורך: 46 ס"מ, רוחב: 35.5 ס"מ.
ראה: וולפרט וגומבל, חלוצי הצורפות המודרנית בישראל / [האוצרת] - שרון וייזר-פרגוסון; (מוזיאון ישראל, 2012), עמ' 87 (חנוכיית כסף).