1. כרזה מטעם המרכז הארצי של הסתדרות אגודת ישראל בארץ ישראל, מחודש אייר תש"ח, בנושא הקמת מדינת ישראל. כוללת את נוסח ההצהרה שהשמיע נציג הסתדרות אגודת ישראל מאיר דוד לוונשטיין בישיבת המועצה הזמנית ביום ז' אייר תש"ח. 100X70 ס"מ. מצב טוב. מקופלת. נקבי תיוק.
2. כרזה מטעם הסתדרות פועלי אגודת ישראל בארץ ישראל, "להקמת מדינת ישראל". 50X70 ס"מ. מצב טוב. מקופלת. נקבי תיוק.
3. כרזה מטעם המרכז הארצי של הסתדרות אגודת ישראל בארץ ישראל, מחודש אייר תש"ח, בנושא שמירת השבת הראשונה במדינת ישראל. 47X63 ס"מ. מצב בינוני-טוב. מקופלת. נקבי תיוק. קרעים, חלקם חסרים.

תג בד רקום, "צ'יזבטרון – פלמ"ח". [ארץ ישראל, סוף שנות ה-40].
תג בצורת תגי-בד צבאיים, עם סמל הפלמ"ח (שתי שיבולים וחרב) בתוספת מסכה וכיתוב רקום "צ'יזבטרון – פלמ"ח".
"הצ'יזבטרון" הייתה להקת הזמר והבידור של הפלמ"ח, שפעלה בשנים 1948–1950 והיא נחשבת כלהקה הצבאית הראשונה שהוקמה בישראל. הלהקה הוקמה בזמן מלחמת השחרור ביוזמת איש הפלמ"ח, הפזמונאי חיים חפר ז"ל (אז חיים פיינר). חפר הקימהּ בהשראת ספר שקרא בשם "כוכב אדום בשמי סין", אשר מספר על להקה צבאית בסין שליוותה את מסע צבאו של מאו צה טונג להשתלטות על סין בסוף שנות הארבעים, ועל תרומתה למורל החיילים וחיבורם לאידאולוגיה הקומוניסטית. חפר, שהושפע עמוקות מהספר וגמר בדעתו ליישם את הרעיון גם בפלמ"ח, פנה אל מפקד הפלמ"ח יגאל אלון, שאישר את הקמת הלהקה, תוך הכרה בחשיבותו של גוף אמנותי לבידור החיילים. חפר שימש כמפקד הלהקה, וחיבר את מרבית פזמוניה. שם הלהקה נוצר כהלחם של המילים "צ'יזבט" ו"תיאטרון", עדות לרוח הלהקה ותכניה. הלהקה היתה מורכבת מחבורה של שחקנים וזמרים צעירים בליווי אקורדיוניסט; היא כללה בין היתר את שייקה אופיר (אז ישעיהו גולדשטיין), נעמי פולני, גדעון זינגר, שלמה בר שביט, יואל זילברג, רבקה מדניק (קרמר), אוהלה הלוי, אליקום שפירא ושמואל רוזן. מפקד הלהקה וכותב רוב שיריה היה חיים חפר, ובמאי הלהקה ברוב שנות פעילותה היה שמואל בונים. רבים משירי הלהקה, המבטאים את רוח התקופה ואת הווי הפלמ"ח, הפכו לנכסי צאן ברזל בזמר העברי.
כפי הנראה, לא נעשה בתג זה שימוש רשמי בהופעות הצ'יזבטרון, ואפשר כי שימש את חברי הלהקה בהופעות מיוחדות בלבד. כך או כך, מספר חברי הלהקה המועט ופרק הזמן הקצר בו פעלה, מלמדים כי תגים דוגמת זה שלפנינו נוצרו במספר עותקים קטן ביותר . 7X6 ס"מ. מצב טוב.

כרך מפות ארץ ישראל שנדפסו בידי מחלקת המדידות הממשלתית. המחצית הראשונה של שנות ה-50.
39 מפות ערים וישובים בארץ (בקני-מידה שונים): ירושלים, חיפה, צפת, תל-אביב-יפו, רמלה, באר-שבע, ניצנה, חברון, עבדת, נצרת, ועוד. מספר מפות מקופלות. 52X66 ס"מ. מצב טוב. כתמים.

עבודת מיקרוגרפיה מקורית, חתומה, מעשה ידי האמן אברהם חבה. דיו על נייר.
ציור מנורה, מגן דוד והמספר 25. הטקסט: מגילת העצמאות.
אברהם חבה, אמן מיקרוגרפיה ממוצא פולני, ניצול שואה. עלה לישראל בשנת 1950. הקים את מוזיאון אברהם חבה, מוזיאון לאמנות המיקרוגרפיה ב"יד שרה" בירושלים. 13X15 ס"מ. מצב טוב. כתמים.

עשור, מנחת פרידה לצ'רה. דפוס ליפא-פרידמן, בני-ברק, 1984.
חוברת שנדפסה ביוזמת הנהלת "אורדן תעשיות" כשי לצבי (צ'רה) צור, עם פרישתו מהנהלת "כלל תעשיות". נדפסה בשני עותקים בלבד על נייר עשוי בעבודת יד.
בהמשך החוברת סקירה של פעילות החברה בשנים 1974-1984, מלווה איורים מאת רויטל ירקוני-וייס.
צבי (צ'רה) צור היה איש צבא ואיש ציבור ישראלי. כיהן כרמטכ"ל השישי של צה"ל, ולאחר מכן מילא תפקידי ניהול בכירים במשק הישראלי. בין היתר, עמד בראש "כלל תעשיות". 34 עמ', 27 ס"מ. מצב טוב.