אוסף פנקסים להזכרת נשמות ביום הפטירה ["יאר-צייט"]. [ירושלים, שנות העשרים והשלושים של המאה ה-20].
13 כרכים. פנקס לכל אחד מחודשי השנה [לאדר א' ואדר ב' יוחדו פנקסים נפרדים]. לכל יום בחודש הוקדשה כפולת עמודים ובה נרשמו בטורים מסודרים: שם המנוח, שם אביו, שנת הפטירה, שם קרוב המשפחה, מס' המכתב ששלח, שם עירו וכתובתו.
מכיל מאות שמות ממקומות רבים בעולם. כפי הנראה שימש באחד ממוסדות הצדקה או התורה בעיר ירושלים.
13 כרכים. 28 ס"מ. מצב טוב. כתמים ובלאי. כריכות בלויות.

מכתב מראשי כולל הו"ד ובתי מחסה בירושלים, אל הגבירים דוד הירשל ויוסף בוסקוביץ מפעסט [בודפשט]. ירושלים, תרי"ז [1857]. גרמנית.
בקשה לעזרה כספית מהגבירים הנ"ל ומבני קהילתם, לטובת עניי ירושלים, ובפרט למשפחות ואלמנות הקהילה הספרדית. חתומים: רבי יוחנן הירש שלאנק, עזריאל זעליג האוסדורף ושמות נוספים. חותם "בית הכנסת אהבת ציון של כולל ילידי דייטשלאנד... ירושלם".
* למכתב צורף דף נוסף ובו רשימה בעברית של שמות המשפחות הנזקקות, עם מספר הנפשות בכל משפחה, ורשימת האלמנות. רובם כנראה מבני העדה הספרדית.
המכתב ורשימת השמות נכתבו על נייר כחלחל דק.
מכתב [2] עמ', 27.5 ס"מ + דף 26 ס"מ. מצב טוב. כתמים, סימני קיפול וקרעים.

1. Trattato della Circoncisione, del Chiarissimo Chirurgo Operatore Dr. Samuel Medoro di Padua [יסודות ברית המילה, מאת המנתח הכירורג הנודע ד"ר שמואל מידורו מפדובה]. איטליה, פברואר-מארס 1838. איטלקית.
מחברת בכתב-יד, שכתב אחד מתלמידיו של שמואל מידורו בבית המדרש לרבנים בפדוואה, שם שימש מידורו כמורה.
הרופא היהודי פרופ' שמואל מידורו (1788-1854), קיבל את הכשרתו באוניברסיטת פדובה, שימש ככירורג בחברת "La Confraternità israelitica "Sovvegno" di Padova" אשר העניקה סיוע רפואי ליהודים ברחבי איטליה; פרסם חיבורים רבים בנושא רפואה. [9] עמ' + [1] דף מצורף, 19.5 ס"מ. מצב טוב. קרעים בדף המצורף.
2. כתב-יד, העתקת אגרות מחכמי ומשכילי איטליה, בעד ביטול המציצה במילה. איטליה, שנות הת"ר, אחרי תרי"ב 1852. איטלקית.
העתקות של אגרות שנשלחו בין השנים 1847-1852, בהן מביעים הכותבים תמיכה בביטול המציצה. ביניהן, האגרות הבאות: אגרת חוות דעת מהרופא שמואל מדורו, עבור תלמידי בית המדרש לרבנים בפדובה (18 בנובמבר 1847); אגרת מהלל דלטורה (L. Della Torre), רב ומורה לתיאולוגיה בבית המדרש לרבנים בפדובה (24 ביוני 1849); אגרת ממרדכי שמואל גירונדי (Marco Samuel Ghirondi) מפדובה, עם הסכמות דוד חנניה ויטרבי (D. G. R. Viterbi) ושמואל דוד לוצאטו; אגרות מאת אריה אסקולי (Leon Ascoli), אברהם לטס (Abraham Lattes), שבתי אלחנן טריביש (Sabbato Graziadio Treves), יצחק שמואל רג'יו (Reggio), משה אסון (Asson); אגרת שנכתבה בפיימונטי ב-10 בספטמבר 1848 על ידי הלל קנטוני (Cantoni) והועתקה באוקטובר 1851 מארכיון קהילת פדובה על פי בקשתו של משה אליהו פיסא מפררה, ובאישור מזכיר הקהילה אברהם שלום; בהמשך נכתב כי החל מחודש נובמבר 1851 ביטלו הרבנים הראשיים אסקולי ורג'יו את המציצה בעיר פררה; האגרת האחרונה מסעדיה גליקו (Bounajuto Gallico), נכתבה עבור משה אליהו בן זכריה פיסא מפררה.
[15] דף, 19 ס"מ. מצב טוב. מספר דפים מנותקים.
ראה כ"י Ms. Var. 765 באוסף הספריה הלאומית.

כתב-יד, העתקה נאה בכתיבה אשכנזית של שני חיבורים. * מטעי קדם על אדמת צפון, שירים ומחזות מאת שלום בן יעקב הכהן [על פי מהדורת זולקווא, תקע"ח 1818]. * לישרים תהלה, מחזה מאת רבי משה חיים לוצאטו - הרמח"ל [על פי מהדורת אמשטרדם, תקפ"ה 1825]. המעתיק: יצחק סג"ל וואלקינשטיין. ברדיטשוב, תקצ"ה 1835.
שערים נפרדים לשני החיבורים. החיבור הראשון מנוקד כולו והשני בחלקו. כרוך בכריכה המקורית.
50, [137]; 113, [1] עמ'. 16.5 ס"מ. מצב טוב, כתמים.