מכתב סמיכה בכתב ידו וחתימתו של הגאון רבי בצלאל הכהן מווילנא, לרבי שרגא מאיר לייזרוביץ. נכתב על אם הדרך לווילנא, תרל"ה (1874).
המכתב נכתב בפונדק תחנת הרכבת לווילנא: "הן בעברינו היום דרך מסילות הברזל, ההולכת לקהילתינו, נזדמננו בפונדק אחד". הוא כותב על רבי שרגא מאיר: כי ידיו רב לו לדון ולהורות בדיני יורה דעה וחושן משפט "ונראה כי עסק הרבה בדברי הפוסקים הראשונים והאחרונים ז"ל לידע... ולהשיב כהלכה... בקי בדברי הפוסקים האחרונים ז"ל, מתוך מקורם מן הש"ס והראשונים... ובלי ספק כי יהיה אי"ה כאחד מגדולי הדור יצ"ו".
רבי בצלאל הכהן מווילנא (תק"פ-תרל"ח), מגדולי רבני דורו, נודע מילדותו כגאון מופלג. בסעודת הבר מצוה שהיתה גם סעודת נישואיו, עשה "סיום" על כל הש"ס ונשא דרשת "הדרן" שהפליאה את כל גדולי ווילנא. כשהיה בן 18 כבר שלח אליו בעל ה"משכנות יעקב" את ספרו שיעבור עליו. בגיל 23 נתמנה למו"צ בעירו וילנא (בזמן שהיו שם גאונים אדירים ומופלגים), ובמשך עשרות שנים היה המו"ץ הראשי ומנהיגה הרוחני של קהילתו וילנא. מתלמידיו הנודעים: אחיו הצעיר רבי שלמה הכהן מווילנא בעל "חשק שלמה", ורבי ישראל מאיר הכהן בעל ה"חפץ חיים". בעל שו"ת ראשית בכורים. הגהות "מראה כהן" שנדפסו בש"ס ווילנא ובשו"ע וילנא, הגהות "מנחת בכורים" על התוספתא, ועוד ספרים.
32 ס"מ. מצב בינוני, בלאי רב בקפלי הנייר, מודבק על נייר לשימור.
מצורף העתק כתב הסמיכה, בכתב-ידו של הביבליוגרף מווילנא ולונדון מר אליהו אליעזר סקולסקי (נפטר תשי"א).

מכתב ארוך ומעניין בכתב ידו וחתימתו של הגאון רבי חיים עוזר גרודזנסקי. ווילנא, אסרו-חג פסח תרס"ג (1903).
המכתב נשלח ל"סבא דארעא קדישא" הגאון רבי שמואל סלנט רבה של ירושלים, ועוסק בעניני כספי ה"כוללים" בירושלים. במכתב הוא כותב בתקיפות נגד אלו השולחים כסף באופן שהוא מיועד ישירות לעבור דרך ממונה מסוים, והוא כותב: "ע"ד המעות השלוחים ממקומות כוללנו ע"ש הדר"ג או ע"ש הממונים שיחיו, כי יואלו נא להשיבם, כי הנעשה אין להשיב הפעם, אך להבא לא נקבלו בשום אופן וענין, כי עי"ז יתרופף המעמד במשך הימים ויהיה כממון שאין לו תובעים". הוא מתריע על השמועות שהפיצו חוגים אחרים נגד מוסדות הגביה של קופות רמבעה"ן, מה שגורם לחורבן המגביות: "והמכשול הלזה בא מסבת אלה המבקשים תואנה, ואשר בלבם רוצים להסב קופת רמבעה"נ לענינים אחרים, או מהחדשים החולמים חלומות בהקיץ וחותרים חתירה לרמבעה"נ, ועל כן יבדו מלבם עלילות על המשולחים, ואומרים שישלחו ישר...".
2 עמ', 20.5 ס"מ. למעלה מ-25 שורות בכת"י וחתימתו. מצב בינוני, פגעי שריפה בשולי הנייר, ללא פגיעה בטקסט.

* מכתב המלצה לבחור בנימין טראכטמאן שלמד שנתיים בישיבת "שערי תורה" בקרמנצוג (אוקראינה). בכתב-ידו ובחתימתו של ר"מ הישיבה הגאון רבי שלמה היימאן. אלול תר"פ.
הגאון הנודע רבי שלמה היימאן (תר"ן בערך-תש"ה), תלמיד ישיבת ראדין ותלמיד רבי ברוך בער ליבוביץ בישיבת הלוסק. כיהן כר"מ בישיבת רבי ברוך בער כשגלתה במלחמת העולם הראשונה מסלבודקה לקרמנצוג. לאחר מכן נקרא ע"י מורו ורבו ה"חפץ חיים" לישיבת סמילוביץ שנפתחה ע"י רבי אלחנן ווסרמן. לאחר שהחפץ חיים וישיבותיו חזרו לליטא, חזר רבי שלמה להרביץ תורה בקרמנצוג [בישיבת גיסו רבי אליעזר יצחק ברמן] המסמך שלפנינו הוא פריט חשוב ונדיר מאותה תקופה עלומה בתולדותיו. כשחזר לליטא נתמנה בשנת תרפ"ג לר"מ בישיבתו של רבי אלחנן ווסרמן בברנוביץ. לאחר מכן עבר לווילנא ועמד בראשות ישיבת "ראמיילעס", בשנת תרצ"ה עבר לעמוד בראש ישיבת "תורה ודעת", בארה"ב. חידושיו נדפסו ע"י הגאון רבי מיכל יהודה ליפקוביץ [שהיה תלמידו מתקופת ראמיילעס], בשני כרכי "חידושי רבי שלמה".
* מכתב המלצה לבחור "המוכ"ז", שנשלח לרבי צבי הירש לעווינסאן חתן ה"חפץ חיים", מאת "תלמידו". קרמנצוג, [אלול תר"פ].
המכתב אינו חתום [כנראה מפני "עינא בישא" של השלטונות]. נכתב בכת"י על גבי נייר מסמכים (המודפס ברוסית) של הרב הצדיק רבי "חיים בער גרינגראס מקרמנצוג" [מנכבדי קהילתו של רבי ברוך בער בקרמנצוג. היה חותנם, של רבי שלמה הרכבי, רבי אברהם יעקב גורדון, רבי ברוך יעקב זמודזאק, ושל רבי דוד רפופורט בעל "מקדש דוד", שנשא את בתו הצעירה בשנת תרצ"א, לאחר פטירת אביה בשנת תרפ"ח]. במכתב מוזכר שהבחור למד בישיבתו של הגאון רבי אליעזר יצחק ברמן בקרמנצוג.
בסיום המכתב דורש הכותב בשלום כל משפחת מורו ורבו, ו"דורש אני בשלום אדמו"ר רשכבה"ג סבא קדישא כבוד קש"ת ר' ישראל מאיר נ"י הכהן שליט"א".
מסתבר שהכותב הוא הגאון הצדיק רבי שלמה הַרְכָּבִי (תר"ן בערך-נספה בשואה), תלמיד מובהק של ישיבת ראדין, שנשא בקרמנצוג את בתו הבכורה של רבי חיים בער גרינגרס, והרביץ תורה בקרמנצוג. היה במשך כעשרים שנה מנהלה הרוחני של ישיבת "שער התורה" בגרודנה של הגר"ש שקאפ, ונחשב לאחד מאישי המוסר הגדולים בישיבות ליטא.
שני מכתבים, 21 ס"מ. מצב טוב עד בינוני, פגמי בלאי בקפלים ובשוליים.

* מכתב שאלה הלכתית, האם מותר לתת עליה לתורה למי שהיה בבית הכנסת ולא רצה להניח תפילין. הדפסה ליטוגרפית של מכתב שנכתב בכתב-ידו של הגאון רבי "זעקל בלאאמ"ו הגאון מוהר"ר שמחה באמבערגער", [מכתב זה נשלח כנראה למספר רבנים]. באד-קיזזינגען, תרס"ה (1905).
2 דף, 33 ס"מ. מצב בינוני, בלאי בשוליים ובקפלים.
* מכתב שאלה הלכתית, בעניני חציצה בטבילה, אל רבי דוד צבי הופמן בעל "מלמד להועיל". בכתב-ידו וחתימתו של בנו רבי שמחה במברגר הכותב את השאלה "בפקודת אאמ"ו הרהגה"צ נר"ו".
3 עמ', 22.5 ס"מ. מצב טוב.
הגאון רבי זעקל יצחק הלוי במברגר אב"ד באד-קיסינגען והמדינה (נפטר תרצ"ד – אוצר הרבנים 11312). בנו של רבי שמחה במברגר אב"ד אשאפנבורג ונכדו של הגאון רבי יצחק דוב (ר' זליגמן בער) במברגר אב"ד וירצבורג, בצעירותו הו"ל את חידושי הגאון רבי אברהם בינג "זכרון אברהם", וצירף להם הערות מחכימות. כן הו"ל את ספרו של אביו "זכר שמחה". לאחר פטירת חותנו ודודו רבי משה אריה ליב במברגר רבה של באד-קיסינגן (חתן הערוך לנר), עלה למלא את מקומו ברבנות באד-קיסינגען, בה כיהן עד לפטירתו בשנת תרצ"ד.