חמשה מכתבים וטיוטות מכתבים, מהאדמו"ר רבי אברהם וינברג (השני) בעל "בית אברהם" ובנו האדמו"ר מוהרשד"י. [ברנוביץ שנות התר"ץ].
* שני מכתבים בכתב ידו וחתימתו, מעבר לאחד המכתבים מכתב (קצוץ חתימה) בכתב-ידו של בן האדמו"ר מהרשד"י. מעבר למכתב השני טיוטה בעפרון של מכתב בכתב-ידו ל"קהילה העברית בבאראנוויץ". * מכתב בכתב-ידו (לא חתום), שנכתב ל"האדון מ' למד-ואו", ובו תגובה חריפה למאמר שנכתב בעתונות ע"י אנשי "המזרחי".
5 עמ' כתובים. גודל ומצב משתנים.

* מכתב מעניין בכתב ידו וחתימתו של האדמו"ר רבי מרדכי חיים מסלונים. [טבריה, תרצ"ה 1935]. בתוך המכתב הוא כותב כי "הפריז על המדה בתארו אותי למוסר נפשו. אמת כי קנאי אני, אבל ח"ו לא הגיע למס"נ, ואין לתאר בגוזמות". המשך המכתב בעניני אישורי-עליה לארץ ישראל (סרטיפקטים).
* בדף השני של המכתב, מכתב מהרב החסיד רבי ישראל כהן מטבריה, אודות קבלת שוחט למושבה, וקבלת סרטיפקט עבורו.
* שני מכתבי תעודה מועד המושבה מנחמיה, על כהונתו של רבי ישראל כהן במושבה, בתור רב שו"ב ומטיף "זה כחמש שנים", בחתימות שלשה מראשי הועד ואישור על כך בחתימת וחותמת רבי משה קליערס אב"ד ור"מ טבריה.
האדמו"ר רבי מרדכי חיים קסטלניץ-סלונים (תרכ"ח-תשי"ד), בעל "מאמר מרדכי". איש חכם וקדוש, מגדולי ארץ ישראל הנחבאים אל הכלים. מזקני חסידי סלונים, שהכיר עוד את האדמו"ר הראשון מסלונים בעל "יסוד העבודה". בשנת תרל"ה עלה עם אביו הרה"ק רבי יודל מסלונים לטבריה, בה כיהן כדיין ונודע בשמו "רבי מוטל דיין". לאחר פטירת ה"בית אברהם" בשנת תרצ"ג, היה הוא זקן החבורה שהחליט על הכתרת בנו האדמו"ר מוהרשד"י וינברג לאדמו"ר, וכתב על כך אגרת כללית לקהל החסידים בפולין. בשנת תש"י, לאחר השואה בה נהרג אדמו"ר מוהרשד"י, התאספו זקני חסידי סלונים והכתירו את רבי מרדכי לאדמו"ר [ראה על כך, בפריט הבא].
הגאון רבי משה קליערס (תרל"ד-תרצ"ד), רבה של טבריה וראש ישיבת "אור תורה" דחסידי סלונים, חתנו של הרה"ק רבי יודל מסלונים, וגיסו של האדמו"ר רבי מרדכי חיים סלונים, שכיהן כדיין בבית דינו.
3 פריטים, גודל ומצב משתנים.

מכתב ארוך ומעניין, בכת"י וחתימת האדמו"ר רבי אברהם ווינברג מטבריה. מעבר לדף מוסיף האדמו"ר בשורה טובה על הולדת נכדו בן-בתו. בשולי הדף מכתב מרבי שלום נח ברזובסקי המבשר אף הוא על הולדת בנו. ערב ראש השנה תרצ"ו (1935).
רבי אברהם כותב: "ב"ה אחר כתיבת המכתב ב"ה ילדה בתי חוה בן זכר למז"ט, יזכנו הי"ת שיזכו הוריו ביחד אתנו לגדלו לתורה וחומעש"ט ולהכניסו בבריתו של א"א בעתו ובזמנו. נולד זכר נתרפא כל המשפחה ברפואות וישועות וכל טוב".
אבי הבן רבי שלום נח, הוסיף במכתב בשולי הדף: "ג"א מאחל לכ' ידידי הנעלה ברכת שנה טובה לבבי, שימלא ה' כל משאלות לבו לטובה, והנני מבשרו בבשורת הבן זכר הנולד לי לאויוש"ט, לבשר להידידים השמחים בשמחתי. שלום".
רבי אברהם וינברג - השלישי, בעל "ברכת אברהם" (תרמ"ט-תשמ"א), נולד בטבריה לאביו רבי נח נכד רבי אברהם וינברג הראשון בעל "יסוד העבודה", מראשי ישיבת "אור תורה" בטבריה וממייסדי החינוך החרדי בארץ ישראל. לאחר השואה פנו אליו זקני עדת חסידי סלונים וביקשוהו להכתירו לאדמו"ר, אך הוא סירב ופעל להכתרת רעו רבי מרדכי חיים סלונים. רק לאחר פטירת האדמו"ר רבי מוטל סלונימער בשנת תשי"ד הסכים רבי אברהם [שהיה אז כבר כבן שישים וחמש] לעמוד בראשות העדה. אז עבר לירושלים, והנהיג את קהל החסידים כעשרים ושבע שנים.
חתנו האדמו"ר רבי שלום נח ברזובסקי בעל "נתיבות שלום" (תרע"א-תש"ס), גאון מופלג, מגדולי האדמו"רים בדורנו, מראשי "מועצת גדולי התורה" ו"החינוך העצמאי". עלה מבראנוביץ לארץ בשנת תרצ"ו, והקים את ישיבות חסידי סלונים בארץ ישראל. כיהן כעשרים שנה כאדמו"ר לחסידי סלונים, ובתקופתו פרחה החסידות להפליא. ספריו העמוקים במחשבת החסידות ועבודת ה', מפורסמים ביותר ורבים הולכים לאורם.
הנכד שנולד בערב ראש השנה תרצ"ו, הוא בנו האדמו"ר מסלונים רבי שמואל ברזובסקי שליט"א.
2 עמ', 25.5 ס"מ. מצב טוב, מעט קמטים ובלאי.

עשרה מסמכים מישיבת "אור תורה" בטבריה, בחתימת רבי אשר זאב ורנר [אב"ד טבריה] ורבי אברהם וינברג [לימים, האדמו"ר מסלונים בעל "ברכת אברהם"]. אישורים על קבלת אברכים מחסידי סלונים בבארנוביץ לישיבה בטבריה. אישורים לצורך קבלת אישורי-עליה לארץ ישראל (סרטיפקאטים). טבריה, תרצ"ה 1935.
מצורף מכתב מרבי יצחק מתתיהו לוריא, מחשובי חסידי סלונים בטבריה, בקשר לענין זה.
רבי אברהם וינברג - השלישי, בעל "ברכת אברהם" (תרמ"ט-תשמ"א), ראה אודותיו בפריט 301.
11 מכתבים, כ-29 ס"מ. מצבים טובים.

אוסף מכתבים מרבני בארנוביץ, ראשי הישיבה "תורת חסד" דחסידי סלונים, ומכתבים מחשובי החסידים. חלק מהמכתבים בדברי חסידות וחלק גדול מהמכתבים נוגעים לעניני אישורי-עליה לארץ ישראל (סרטיפקאטים). בארנוביץ, שנות התר"ץ.
מכתבים מרבי ניסן שיינברג רבה של בארנוביץ; מראשי הישיבה רבי אברהם שמואל הירשוביץ [נכד רבי אליעזר גורדון מטעלז] ורבי מתתיהו אריה הכהן פידעל; מרבי צבי קאצוביץ, רבי משה שמעיה ויינבערג, רבי ישראל ברוך וועג ועוד מכתבים מחשובי החסידים.
20 דף, כ-16 פריטים. גודל ומצב משתנים. רוב המכתבים על ניירות מסמכים רשמיים של מוסדות הישיבה בסלונים.