כתב-יד, ביאור על ההפטרות, מאת רבי יצחק חיות. [פולין, אחרי תפ"ו 1726].
על הפטרות חומש בראשית. דרשות, משולבות בחיבור על דרך קבלת האר"י [עם הכותרת "מגילת סתרים" או "מ"ס"]. בראש כתה"י כותרת: "ביאור על הפטורת [!] כתיבת מן אא"ז הגאון כמ"ו יצחק חיות זלה"ה אב"ד דק"ק סקאלי שנת ת"ע".
הגאון המקובל רבי יצחק חיות בעל "זרע יצחק" (ת"כ-תפ"ו, אוצר הרבנים 10663), אב"ד סקאליא (גליל לבוב), מתלמידי רבי העשיל מקראקא. השאיר אחריו י"ג חיבורים, ונדפס מהם רק חיבורו על המשניות. נכדו של הגאון רבי יצחק חיות אב"ד פראג (רצ"ח-ש"ע) בעל "אפי רברבי". שני סיפורים התפרסמו מגודל קדושתו: האחד על הגעתו לפני בי"ד של מעלה, והשני כי אמר שמקבל על עצמו כי עד עשרה דורות מזרעו כשיבואו ויתפללו על קברו בעת צרה יושעו. - ראה לתולדותיו בחומר המצורף.
[12] דף. (לפי "שומרי הדף", נראה כי חסרים באמצע 2 דף או יותר). 19 ס"מ. מצב טוב, כתמים ובלאי. כריכה חדשה.

ארכיון תשובות בהלכה, דרושים, העתקות מכתבים וחידושי תורה, שטרות חתומים של מכירת חמץ ועוד, מעזבונו של הגאון רבי יהונתן אייבשיץ אב"ד לאשיץ וחתנו רבי אריה מרדכי רבינוביץ הרב מקארוב.
הארכיון כולל מכתבים שנשלחו אל רבי יהונתן אייבשיץ מרבנים שונים, מהם: גיסו רבי העניך קמינער; רבי שלום יצחק שטרנברג דומ"ץ אנטוורפן (תרט"ו-תרצ"ו); רבי משה הכהן פייערשטיין מסארניק; מכתב בחתימת רבני לודז משנת תער"ג (1913); ועוד]. * דפים שונים מטיוטות התשובות, עם חתימות רבות של רבי "יהונתן אייבשיץ אב"ד לאשיץ". * העתקים בכתב-ידו של ר' יהונתן ממכתבי רבנים שונים, כולל העתקות ממכתבי רבי יצחק זעליג מורגנשטרן מקאצק.
* שטרות מכירת חמץ, בכת"י של רבי יהונתן אייבשיץ, ושטרות מכירת חמץ של רבי אריה מרדכי רבינוביץ מתקופת כהונתו בקארוב, ומתקופת היותו רב בבתי-וורשא בירושלים.
רבי יהונתן אייבשיץ אב"ד לאשיץ (נפטר בוורשא בחשון תרע"ו 1915), נולד בקאצק והיה מחשובי רבני פולין, חסיד מקושר לאדמו"רי קוצק וגור. מקצת מתשובותיו בהלכה נדפסו ע"י חתנו הרב מקארוב בספר "תפארת יהונתן", ירושלים תרצ"ד. רוב כתה"י שלפנינו לא נדפסו שם.
חתנו הגאון רבי אריה מרדכי רבינוביץ - "הרב מבני ברק" (תרמ"ה-תשט"ו), בגיל 16 נתמנה לרבנות בעיר קאסאוו. במלחמת רוסיה-יפן בשנת תרס"ה נמלט לעיר בריסק ושהה כשנה במחיצתו של הגאון רבי חיים מבריסק, שקירב מאד את הרב הצעיר. משנת תרע"ג כיהן כעשר שנים ברבנות קארוב (קאריוו), עד שעלה לארץ ישראל בין המתיישבים הראשונים בבני ברק וכיהן בה כרב המושבה. בשנת תרפ"ט עבר לבתי-וורשא בירושלים ונודע כאחד מגדולי ההוראה והחסידות בעיר. הדפיס את ספרו של חותנו, עם חידושיו בשם "כליל תפארת". הדפיס גם את הספרים: "כתר היהודי" מתורת זקנו "היהודי הקדוש"; "זכותא דאברהם" של דודו רבי אברהם מפוריסוב; וספרים נוספים.
עשרות דפים ושרידי דפים, גודל משתנה, מצב בינוני עד גרוע, בלאי רב וקרעים.