* מכתבים מרבי ישראל משה אלעווסקי. צעללע, תש"ו-תש"ט 1946-1949. * מכתבים מהרב אביעזר בורשטיין, פעלדפינג, תש"ו 1945-1946. * מכתבים מרבי יהושע אהרנזאהן אב"ד סאניק ומוועד "אגודת ישראל", זאלצבורג, תש"ו-תש"ח 1946-1947. * ועוד.
11 מכתבים. גודל ומצב משתנים.

אוסף מכתבים ומסמכים בלתי-ידועים, מפליטי השואה ובני הישיבות במזרח הרחוק. תש"א-תש"ו 1941-1946.
אחד מפלאי השרדותו של עם ישראל ולומדי התורה, היה במנוסתם של אלפי יהודים, שברחו בשנת תש"א מליטא העצמאית ליפן, באמצעות הרכבת הטרנס-סיבירית לנמל וולדיווסטוק ומשם הפליגו באניות דרך ים יפן, לקובה בירת יפן. רק חלק מהפליטים הצליחו להמשיך לארה"ב ולארץ-ישראל, ושאר הפליטים נותרו ביפן. הממשלה היפנית שמלכתחילה רק אישרה ויזות מעבר בארצה בדרך לארצות אחרות, לא ראתה בעין יפה את בואם של אלפי הפליטים והגלתה את שאר הפליטים לערים שנחאי וחרבין שבסין [שהיו אז תחת שלטון יפן], שם שהו עד שנת תש"ו, לאחר סיום המלחמה העולמית.
באוסף שלפנינו, מכתבים מקובה רובם בעניני השגת ויזות לארה"ב סרטיפיקאטים לארץ-ישראל. ומכתבים ומסמכים שונים מקובה ומשנחאי.
* מכתבים מ"הקהלה העברית האשכנזית דשנגהאי", מבית הכנסת "אהל משה" בשנחאי ומ"הקהלה העברית בחרבין".* מכתבים מרבי שמואל שצ'דרוביצקי, מסינגפור קובה ושנחאיי. ומכתבים אליו. [הרב שמואל שצ'דרוביצקי, הרב מביאליסטוק, נשלח למזרח הרחוק בשליחות הצלה, מטעם אגודת ישראל וארגון הרבנים יוצאי פולין, לטפל בעניני הפליטים במזרח הרחוק, בתור נציג הסוכנות היהודית והממשלה הפולנית הגולה]. * פרוטוקולים בכת"י של ישיבות- וועד-עזרה בעניני הצלה שהתנהלו בקובה, בהשתתפות רבי שמואל שצ'דרוביצקי. * אישור עם תמונה, של הרב שמחה עלברג; מכתב ממנו ומברקי ברכה לחתונתו מחבריו בישיבת מיר שבשנחאי. * רשימת תלמידי ישיבת ליובאוויטש "תומכי תמימים", שהגיעו לקובה, ומכתב מרבי שמריה גור אריה [חתן אדמו"ר הריי"צ] בענין זה. * רשימת תלמידי ישיבת ראדין, על נייר מסמכים של ישיבת חפץ-חיים בארה"ב. * מכתבים שונים מקובה ומשנחאי ומכתבים שנשלחו לשם. * ועוד.
כ-30 פריטים, גודל ומצב משתנה.

צרור מכתבים, מרבי "שמעון קאליש בההקו"ט זצ"ל זי"ע מווארקא", ומכתבים אחרים בנוגע אליו מאחותו "יוטא טשעפניק" ועסקנים בארה"ב. שנחאי, תש"א-תש"ו.
במכתבים משנת תש"א, שנכתבו לאחר הגיעו לשנחאי, מתלונן הכותב על מצבו הקשה וקורא לעזרה בהשגת ויזה לארה"ב. במכתבים משנת תש"ו הוא פונה לחסידים תלמידי אביו זצ"ל בדברי חיזוק ובתוך הדברים הוא מביא דברי תורה וחסידות מ"אדמורנ"ו אחי הר' ר' חיים שמחה בונם שליט"א" מווארשא [באותו זמן הוא עוד לא ידע כי אחיו כבר נספה בשואה].
הרה"צ רבי שמעון קאליש, בן האדמו"ר מווארקא רבי אברהם משה מפאלניץ (ראה אודותיו בפריט 307) ונכד האדמו"ר רבי שמחה בונם מאוטווצק. תלמיד ישיבת חכמי לובלין, מגולי שנחאי, ולאחר מכן הגיע לארה"ב ועסק בתורה ובחסידות. אחיו רבי שמחה בונם נתמנה בשנת תרח"צ לאדמו"ר על מקום אביהם ונהרג בשואה, הי"ד. אחיו השני, רבי יעקב דוד ברוך, ניצל מהשואה דרך שוויץ וכיהן באדמו"רות ווארקא, בארה"ב ובארץ ישראל.
10 מכתבים, כ-17 עמודים. מתוכם 7 מכתבים בכת"י וחתימתו של רבי "שמעון קאליש". גודל ומצב משתנים.

בשנת 1858 ניסו הרבנים שמואל (סמואל) אֶטִינג (Samuel Etting) ושלמה (סולומון) נוּנֵס קַרְבָלְהוֹ (Solomon Nunes Carvalho) להנהיג רפורמה בקהלת הספרדית בבולטימור ולהקים את קהלת "בית ישראל". בתקווה לגייס תמיכה וכספים, ניהל אטינג התכתבות ענפה עם רבנים ואנשי-שם ברחבי אירופה וארה"ב. מאמציו עלו בתוהו, וגם תקוותיו להיתמך על-ידי משפחות מונטיפיורי ורוטשילד התבדו. לאחר שנתיים של נסיונות, התבטל קיומה של קהילת "בית ישראל". אסופת המכתבים ומחברת תיעוד חליפת-המכתבים שלפנינו הנן עדות מן המעלה הראשונה למאמציו של אטינג לביסוס הקהילה.
1-8. שמונה מכתבים בכתב-יד, נשלחו אל שמואל אֶטִינג ושלמה נוּנֵס קַרְבָלְהו בשנת 1858.
מכתבים מרבני אנגליה, צרפת והאיים הקריביים: רבי נתן מרקוס אדלר, רבהּ ראשי של האימפריה הבריטית (אוצר הרבנים 16295); רבי חיים גדליה (Guedalla) מלונדון; רבי שלמה (סלומון) אולמן, רבהּ הראשי של צרפת; אהרן וולף (Major Aron Wolff) מסנט תומאס, איי הבתולה; אלברט כהן מפריז, ורבנים ואנשים נוספים. המכתבים עוסקים בהענקת תארי חברוּת-כבוד בקהילה הספרדית של בולטימור. מצב כללי טוב. סימני קיפול ופגמים קלים.
9. מחברת בכתב-יד, המתעדת חליפת-מכתבים שניהל שמואל אטינג עם רבנים ממגוון מדינות ואנשי-שם יהודיים, בשנים 1857-1858.
במכתבים מנסה אטינג לגייס תמיכה בקהילת "בית ישראל" הספרדית בבולטימור. ביניהם, העתקי המכתבים שנשלחו אל הרבנים והאנשים הנזכרים כשולחי המכתבים הנ"ל, העתקי-מכתבים אל סיר משה מונטיפיורי ואל הברון ליונל נתן דה רוטשילד, ומכתבים נוספים. סה"כ, [9] דף כתובים ובהם 20 מכתבים. מחברת 30.5 ס"מ. מצב טוב. קרעים בשוליים וכתמים.
ראה: I. H. Sharfman, Origins of Conflict Between Orthodox and Reform - Jewish Polemic Warfare in Pre-Civil War America (1988), pp. 647-648; 651.

ספר תולדת יעקב, דרושים בתנ"ך ומדרשי חז"ל. מאת רבי יעקב ב"ר אליעזר אייזנשטאט משידלאווצי, בן-בנו של רבי מאיר אב"ד אייזן-שטאט בעל פנים-מאירות. "מתושבי מגורי ארץ ענגלייטירא בלונדן". לונדון, [תק"ל 1770].
בתחילת הספר מספר המחבר על ניסים והרפתקאות שעברו עליו, הפסד כל עושרו ורכושו, נדודיו והצלת חייו מידי שודדים. המחבר שהגיע מפולין לאנגליה, פרסם רק את הסכמתו של רבי משה הכהן די אזיוידו, רבם של ק"ק ספרדים בלונדריש, ומתנצל על אי פרסום הסכמתם של רבני ק"ק אשכנזים.
[3], סה דף. 14.5 ס"מ. נייר איכותי, מצב טוב. כריכת קלף מקורית, משופשפת.