כתב-יד - פנקס שד"ר של רבי חיים יעקב [מירקאדו] פארדו, שיצא לאסוף כסף להדפסת ספר חסדי דוד על התוספתא, מאת סבו רבי דוד פארדו. [תרמ"ז-תרנ"ו].
חלקיו הראשונים של הספר "חסדי דוד" על התוספתא, על סדרי זרעים, מועד נשים ונזיקין, נדפסו בחיי המחבר בשנת בליוורנו תקל"ו-תק"ן, ואילו החיבור על סדרי קדשים וטהרות נותר בכתב-יד. בשנת תרמ"ז התעורר הרב המפ"ה - רבי משה פארדו ראב"ד ירושלים ואב"ד נא-אמון שבמצרים להדפיס את שני החלקים האחרונים ["תוספת קדושה" ו"תוספת טהרה"]. לגיוס ההוצאות נשלח לחו"ל אחיינו רבי חיים יעקב פארדו. אז צוייד בפנקס שלפנינו, שנפתח בהסכמות והמלצות חכמי ארץ ישראל של אותם ימים. במהלך המסע נוספו בפנקס זה חתימות והמלצות של רבנים ואישים שונים מן הקהילות אליהן הגיע. בעקבות זאת, נדפס סדר קדשים בירושלים תר"ן. בהמשך החלו מאמצים להדפיס גם את החיבור על סדר טהרות ובשנת תרנ"ו שבו חכמי ירושלים וחתמו לרבי חיים יעקב פארדו על המלצה מיוחדת באותו פנקס, אך ההדפסה של חלק זה לא יצאה לבסוף אל הפועל.
הפנקס נפתח במכתבי המלצה משנת תרמ"ז, מאת רבי משה פארדו [ראב"ד בירושלים ואב"ד נא-אמון, שהיה דודו של רבי חיים יעקב], אחריו מכתב נוסף בחתימת רבני ירושלים הספרדיים: הראשון לציון רבי רפאל מאיר פאניז'יל, רבי יעקב שאול אלישר, ואחריו מכתב המלצה מרבי שמואל סלנט [החתימה קרועה בחלקה]. בדפים שלאחר מכן מכתבי המלצות וחתימות רבנים: מכתב רבני חברון, רבי אליהו סלימאן מני, רבי יום טוב פרחי ורבי רחמים יוסף פראנקו; מכתב רבי משה הלוי - החכם באשי של טורקיה; מכתב רבי יצחק אבולעפיא אב"ד דמשק.
בהמשך מכתבי רבנים בקהילות שונות בערי טורקיה והבלקן, ומתלמסאן (אלג'יר). בשוליהם חתימות רבות של תורמים ומנויים מקהילתם, בין השמות: הרב לאון פינצי והרב אברהם אבינון מסרייבו, רבי יעקב חנניה קובו משאלוניקי, רבי חיים בלייח מתלמסאן, רבי מרדכי גירון – חכם באשי באנדרינופול, ועוד.
בהמשך הפנקס מכתבי המלצה של רבני ירושלים משנת תרנ"ו להדפסת החלק השני על סדר טהרות, בחתימת הראשון לציון רבי יעקב שאול אלישר, רבי שמואל סלנט, רבי רפאל יצחק ישראל ועוד.
מספר עמודים בצרפתית, עם חתימות ורשימות מאישים שונים ובהן מספר חתימות של רבי משה פארדו.
[30] עמ' כתובים, 35 ס"מ. מצב בינוני, קרעים גסים בפינה התחתונה של כל הדפים, עם פגיעות בטקסט ובחתימות. כתמים. דפים רופפים או מנותקים. כריכה פגומה.

אוסף פנקסים להזכרת נשמות ביום הפטירה ["יאר-צייט"]. [ירושלים, שנות העשרים והשלושים של המאה ה-20].
13 כרכים. פנקס לכל אחד מחודשי השנה [לאדר א' ואדר ב' יוחדו פנקסים נפרדים]. לכל יום בחודש הוקדשה כפולת עמודים ובה נרשמו בטורים מסודרים: שם המנוח, שם אביו, שנת הפטירה, שם קרוב המשפחה, מס' המכתב ששלח, שם עירו וכתובתו.
מכיל מאות שמות ממקומות רבים בעולם. כפי הנראה שימש באחד ממוסדות הצדקה או התורה בעיר ירושלים.
13 כרכים. 28 ס"מ. מצב טוב. כתמים ובלאי. כריכות בלויות.

מכתב מראשי כולל הו"ד ובתי מחסה בירושלים, אל הגבירים דוד הירשל ויוסף בוסקוביץ מפעסט [בודפשט]. ירושלים, תרי"ז [1857]. גרמנית.
בקשה לעזרה כספית מהגבירים הנ"ל ומבני קהילתם, לטובת עניי ירושלים, ובפרט למשפחות ואלמנות הקהילה הספרדית. חתומים: רבי יוחנן הירש שלאנק, עזריאל זעליג האוסדורף ושמות נוספים. חותם "בית הכנסת אהבת ציון של כולל ילידי דייטשלאנד... ירושלם".
* למכתב צורף דף נוסף ובו רשימה בעברית של שמות המשפחות הנזקקות, עם מספר הנפשות בכל משפחה, ורשימת האלמנות. רובם כנראה מבני העדה הספרדית.
המכתב ורשימת השמות נכתבו על נייר כחלחל דק.
מכתב [2] עמ', 27.5 ס"מ + דף 26 ס"מ. מצב טוב. כתמים, סימני קיפול וקרעים.

1. Trattato della Circoncisione, del Chiarissimo Chirurgo Operatore Dr. Samuel Medoro di Padua [יסודות ברית המילה, מאת המנתח הכירורג הנודע ד"ר שמואל מידורו מפדובה]. איטליה, פברואר-מארס 1838. איטלקית.
מחברת בכתב-יד, שכתב אחד מתלמידיו של שמואל מידורו בבית המדרש לרבנים בפדוואה, שם שימש מידורו כמורה.
הרופא היהודי פרופ' שמואל מידורו (1788-1854), קיבל את הכשרתו באוניברסיטת פדובה, שימש ככירורג בחברת "La Confraternità israelitica "Sovvegno" di Padova" אשר העניקה סיוע רפואי ליהודים ברחבי איטליה; פרסם חיבורים רבים בנושא רפואה. [9] עמ' + [1] דף מצורף, 19.5 ס"מ. מצב טוב. קרעים בדף המצורף.
2. כתב-יד, העתקת אגרות מחכמי ומשכילי איטליה, בעד ביטול המציצה במילה. איטליה, שנות הת"ר, אחרי תרי"ב 1852. איטלקית.
העתקות של אגרות שנשלחו בין השנים 1847-1852, בהן מביעים הכותבים תמיכה בביטול המציצה. ביניהן, האגרות הבאות: אגרת חוות דעת מהרופא שמואל מדורו, עבור תלמידי בית המדרש לרבנים בפדובה (18 בנובמבר 1847); אגרת מהלל דלטורה (L. Della Torre), רב ומורה לתיאולוגיה בבית המדרש לרבנים בפדובה (24 ביוני 1849); אגרת ממרדכי שמואל גירונדי (Marco Samuel Ghirondi) מפדובה, עם הסכמות דוד חנניה ויטרבי (D. G. R. Viterbi) ושמואל דוד לוצאטו; אגרות מאת אריה אסקולי (Leon Ascoli), אברהם לטס (Abraham Lattes), שבתי אלחנן טריביש (Sabbato Graziadio Treves), יצחק שמואל רג'יו (Reggio), משה אסון (Asson); אגרת שנכתבה בפיימונטי ב-10 בספטמבר 1848 על ידי הלל קנטוני (Cantoni) והועתקה באוקטובר 1851 מארכיון קהילת פדובה על פי בקשתו של משה אליהו פיסא מפררה, ובאישור מזכיר הקהילה אברהם שלום; בהמשך נכתב כי החל מחודש נובמבר 1851 ביטלו הרבנים הראשיים אסקולי ורג'יו את המציצה בעיר פררה; האגרת האחרונה מסעדיה גליקו (Bounajuto Gallico), נכתבה עבור משה אליהו בן זכריה פיסא מפררה.
[15] דף, 19 ס"מ. מצב טוב. מספר דפים מנותקים.
ראה כ"י Ms. Var. 765 באוסף הספריה הלאומית.