עשרות דפים, כתבי יד, שו"ת וחידושים בכתב יד קדשו של הגאון רבי יצחק אייזיק חבר, מתקופת כהונתו ברבנות טיקטין, אחת התשובות בחתימתו המלאה "יצחק אייזיק בהרב מו"ה יעקב זלה"ה חופ"ק טיקטין והגליל", שנת "תרבה" הדעת [תר"ז 1847] ותשובה נוספת חתומה.
* 8 עמ' ראשונים מתוך תשובה ארוכה לרבי יצחק אלחנן, אב"ד ברעזין [וקובנא. נדפסה בשינויים בשו"ת בנין עולם, סימן א'] * 12 עמ' של תשובה ארוכה לרבי אפרים פישל אב"ד סטאוויסק. [בשו"ת בנין עולם אהע"ז נדפסה תשובה זו בשינויים רבים, סימן ט' במהדורה הישנה וסימן י' במהדורת מוסד הרב קוק]. לפנינו 4 עמ' של פתיחת התשובה, 4 עמ' של הסיום עם חתימתו ו-4 עמ' של נוסח אחר לאמצע תשובה זו החופף בחלקו לדף שלפני סיום התשובה]. * 6 וחצי עמ', של תשובה שלימה וחתומה, שכתב לבנו רבי יוסף אב"ד קנישין, טיקטין תר"ה. [נדפסה בשו"ת בנין עולם, יורה דעה סימן נט]. קרע עם חסרון באמצע החתימה. * 8 עמ' של חידושים למסכת פסחים. [כנראה שלא נדפסו]. * 4 עמ' של תחילת תשובה לרבי בנימין פארין-גאלד בעניני שבועה בכתב. [תשובה זו כנראה לא נדפסה, אבל במספר מקומות בספרי רבי אייזיק חבר אנו מוצאים שדן בענין זה של "שבועה בכתב"].
הגאון המקובל רבי יצחק אייזיק חבר (תקמ"ז-תרי"ג, אוצר הרבנים 11168), ממוסרי תורת הגר"א בקבלה, "פה שני להגר"א" - שכן כבר בהיותו כבן 14 ראה בו רבי מנחם מנדל משקלוב (תלמידו של הגר"א) כלי מוכשר ללמדו חכמת הקבלה. בעודנו צעיר לימים התפרסם שמו כגאון ובקי עצום בכל מכמני התורה, ושימש כאב"ד בכמה קהילות חשובות: פרוזינא, ראזינאי, וואלקאוויסק. בשנים תקצ"ז-תר"ט כיהן ברבנות טיקטין ובשנת תר"ט עבר לסובאלק בה כיהן כארבע שנים ברבנות. גאון מופלג מגדולי רבני דורו, ומגדולי הפוסקים בדורו. השלים 60 פעמים לימוד הש"ס . עשרות ספרים כתב בתורת הנגלה והנסתר, שרק חלקם יצאו לאור, ובהם ספרי קבלה רבים בתורת הגר"א, שו"ת בהלכה ובסוגיות הש"ס.
כ-38 עמ', גודל 33.5 - 22 ס"מ. כתובים בצפיפות, רובם על נייר כחלחל. מצב טוב עד טוב-בינוני, כתמים ובלאי.

כתב-יד, ספר לחם פנים, ביאורים ופסקים על שולחן ערוך אורח חיים, מאת רבי יצחק הלוי ואלי. [מודינה?, המאה ה-17/18].
בראש כתה"י: "לחם פנים כ"י להר' יצחק הלוי ואלי א"ח". חיבור על אורח חיים, סימנים א-כז [הלכות השכמת הבוקר-תפילין], רמב-רסג [הלכות שבת], תרכה-תרלט [הלכות סוכה]. הלכות סוכה בשני טורים, בכתיבה שונה.
רבי יצחק הלוי ואלי (נפטר ת"מ, אוצר הרבנים 10743), רב במודינה, מגדולי הפוסקים באיטליה. החיד"א מביא בשם בן דורו המקובל רבי משה זכות (הרמ"ז) שכתב: "שני עמודי איטליה בהוראה מהר"ש אבוהב וכמה"ר יצחק הלוי ממודינא ואמרותיהם אמרות טהורות". חתנו של הרמ"ז, רבי בנימין הכהן ויטאלי (הרב"ך) הספידו באריכות (גבול בנימין, דרוש מא). נפטר בקיצור ימים ולא זכה להשלים את חיבורו הגדול "לחם פנים" על שולחן ערוך אורח חיים ויורה דעה. מסיבה זו נותר החיבור בכמה קבצי כתב-יד, והחיד"א כותב כי ראה את אחד מהם [שם הגדולים בערכו].
[243] עמ' כתובים. 22 ס"מ. מצב טוב, כתמים ופגעי עש. דפים רופפים או מנותקים. כריכת קלף, מנותקת ופגומה.

דף חידושי תורה בכתב ידו של המהר"ם שיק, בסוגיית כותבת שאמרו בגרעינתיה. תקצ"ב (1831).
הגאון הנודע רבי משה שיק - מהר"ם שיק (תקס"ז-תרל"ט, אוצר הרבנים 15194), גאון מופלא, מגדולי דורו וממנהיגי יהדות הונגריה. בגיל 14 בא לישיבתו של ה"חתם סופר" והפך עד מהרה לאחד מחשובי תלמידיו. שימש שנים רבות ברבנות בעיר יערגן הסמוכה לפרשבורג, ולאחר מכן כיהן עד פטירתו כרבה של חוסט, בה ייסד ישיבה גדולה והעמיד תלמידים מפורסמים. הותיר אחריו יבול תורני עצום, הכולל תשובות בהלכה, דרשות, חידושים על הש"ס, על תרי"ג מצוות ועוד. מגדולי הלוחמים ברפורמה.
דף כ-17 ס"מ. מצב גרוע, פגום מאד עם חסרונות בטקסט, חסר בתחתית הדף.

כתב יד, חיבור שלם ומסודר של דרושים ופירושים, על התורה ומדרשי חז"ל, סדר התפילה ופרקי אבות, הגדה של פסח ועוד. [ראשית המאה ה-19].
כתיבה אשכנזית נאה, אוטוגרף של מחבר לא ידוע, לפי סוג הכתב והנייר ניתן לשער כי נכתב בשנות תק"ץ-תר"י בערך. מכיל חידושים רבים ומעמיקים, וכנראה נכתב ע"י רב תלמיד חכם גדול.
פ דף. 24.5 ס"מ. נייר איכותי עבה ואפרפר. מצב טוב. כריכת עור מעוטרת, בלויה וללא שדרה.