מכתב בדברי תורה ועניני רבנות, מהגאון רבי יוסף זונדל הוטנר. דרעטשין, תרמ"ז (1887).
המכתב נשלח לגיסו הגאון המפורסם רבי חיים אריה ליב רוטנברג-מישקובסקי, אב"ד סטאוויסק (תקצ"ו-תרנ"ח), מגאוני וצדיקי ליטא המפורסמים. תחילת המכתב בנידון הלכתי בענין טריפות הגידין. המשך המכתב הוא אודות המלצה להשגת משרת רבנות עבור "אחי חביבי כנפשי הרב הגדול המפורסם בחריפותו ובקיאותו, עמקן גדול ובעל סברא ישרה, ונפש יקרה מו"ה אברהם יעקב נ"י".
רבי יוסף זונדל הוטנר (תר"ו-תרע"ט), מגדולי גאוני ליטא. למד בחברותא מספר שנים עם רבי מאיר שמחה הכהן, וכשהציעו לרבי יוסף זונדל את רבנות עיר מולדתו דווינסק, חשש שעול רבנות עיר גדולה יפריעהו מלימודו, והעביר את ההצעה לרעו בעל "אור שמח". כיהן משנת תרמ"א ברבנות דרעטשין ומשנת תרנ"ז אב"ד ור"מ איישישוק. מחבר ספרי "חבל יוסף" [שם כולל לספריו הנודעים על ארבעה חלקי שו"ע, "אולם המשפט", "חדרי דעה", "גנזי חיים" ו"חוקי העזרה"]. חותנו היה רבי אברהם קרצ'מער, שד"ר דישיבת וולוז'ין, שהיה גם חותנו של מקבל המכתב רבי חיים ליב מסטאוויסק.
נערץ כאיש קדוש אצל בעל ה"חפץ חיים", שהיה רגיל לשלוח אליו אנשים שפנו אליו לעצה וישועה, באמרו כי "הוא צדיק גדול - סעו אליו והוא יתפלל בעדכם". מפורסם הסיפור שה"חפץ חיים" שלח אליו שליח מיוחד שיברכהו, והשליח לא הבין וחשש להשיב את ברכתו של רבי יוסף זונדל, שברך את החפץ חיים כי יזכה לילך יחף ולסחוב אבנים [כלומר שיזכה להיות כהן-גדול הנושא את אבני החושן והולך יחף בעבודת בית המקדש]. כששמע החפץ חיים את הברכה, אמר כי די לו גם בברכה האחת, כלומר שיזכה לעבוד בבית המקדש ככהן הדיוט... החפץ חיים אף ביקש ממנו הסכמה לספרו "לקוטי הלכות".
2 עמ', 21 ס"מ. למעלה מ-20 שורות בכתב ידו וחתימתו. מצב בינוני. קרעים ובלאי. מודבק על גבי נייר. כתמים.