תריסר אסימוני ברונזה וקופר-ניקל. הונפקו על-ידי צבי ורנר, שהגיע לחיפה מוינה ופתח את קפה ברחוב הרצל "ורנר" בשנת 1935.
בצדם האחד מצוין ערכם ובצדם השני מופיע הכיתוב "CAFÉ WERNER HAIFA". האסימונים הובאו על-ידי צבי ורנר חלקים, לפני הטבעה, והכתובות נטבעו עליהם בחיפה. היו בשימוש עד לסגירת בית הקפה, בשנת 1951, עם מות בעליו.
יש הסוברים, כי האסימונים שימשו את מלצרי בית הקפה לצרכי חישוב, ובתקופה בה היה מחסור במטבעות, השתמשו בהם גם לצורך זה.
אסימונים בערכים 5, 10, 20, 30, 40 ו-50. כל אסימון, בכל ערך, מופיע לפנינו בשתי ואריאציות: אחת עשויה ברונזה ואחת קופר-ניקל. לא נטבעו אסימונים בערכים נוספים.
נדיר.

ששה אסימוני "צדקה" ואסימון "שכר שחיטה דקה". ארץ ישראל, [מִפְנֶה המאות ה-19-20].
1-4. ארבעה אסימונים עגולים, "צ'ד/ח'ק" [צדקה, חברה קדישא]. אסימונים אלה נועדו לנושאי ארונות קבורה או שניתנו לפושטי היד בבית העלמין שעל הר הזיתים. לדעת דב גניחובסקי, אסימונים אלה הונפקו על-ידי ישיבת "תורת חיים" שנוסדה בשנות ה-90 של המאה ה-19. בין היתר, הוא כותב: "את אסימוני 'תורת חיים' היו העניים רוכשים כדי לתת עודף לנותני צדקה וכאשר היתה מצטברת כמות של אסימונים, אפשר היה להחליפם במעות תורכיות אצל הממונים לכך – תמורת שכר טרחה נמוך. ערך האסימונים שהיו מצויים דרך קבע במחזור, יחד עם ערך האסימונים שאבדו, היה ה'רווח' של הישיבה".
ראה מאמרו של אריה קינדלר, "אסימוני קהילות יהודיות עם כתובות עבריות", בתוך עלון החברה הנומיסמטית לישראל (כרך חמישי, גליון שלישי, אפריל 1974). וכן ראה: קטלוג "אוסף פויכטונגר, מסורת ואמנות יהודית" מאת ד"ר ישעיהו שחר (הוצאת מוזיאון ישראל, ירושלים, 1971), פריט 164.
5. אסימון מרובע, "צדקה תציל ממות".
6. אסימון מרובע, "שכר שחיטה דקה".
7. אסימון מרובע, לא מזוהה.

אסימון צדקה עשוי פליז. בֵּירוּת, לבנון, 5664 תרס"ד [1904].
בצדו האחד מופיע הכיתוב "צדקה לעניים בקור חולים 5664" ובצדו השני מופיע הכיתוב "בירות". שפת האסימון משוננת.
לפרטים נוספים אודות השימוש באסימוני-צדקה, ראה פריטים קודמים.
ראה: קטלוג "אוסף פויכטונגר, מסורת ואמנות יהודית" מאת ד"ר ישעיהו שחר (הוצאת מוזיאון ישראל, ירושלים, 1971), פריט 164ב.

חמשה מטבעות ואסימונים מצריים או עם כיתוב ערבי, מתקופת השלטון הטורקי בארץ ישראל, לפני שנת 1917.
ביניהם, מטבע בערך 2 פיאסטר. יתר המטבעות לא נבדקו לעומק או לא זוהו.

1. מדליית נחושת, נטבעה לציון ייסוד המושבה ראשון לציון, תרמ"ב [1882].
בצדה האחד מופיע נוף המושבה, תחתיו "ה' תרמ"ב"; מסביב: "ראשון לציון הנה הנם, ולירושלם מבשר אתן / קולוניא ראשון לציון" (הפסוק מישעיהו מ"א כ"ז); בצדה השני מגן דוד ושני שערים: בימני יהודי זורע בשדה, בשמאלי יהודים ליד הכותל המערבי, מסביב מופיע הכיתוב "אם אשכח ירושלים תשכח ימיני. מי יתן מציון / ישועת ישראל". קוטר: 2.8 ס"מ. מצב טוב. ראה: קטלוג "אוסף פויכטונגר, מסורת ואמנות יהודית" מאת ד"ר ישעיהו שחר (הוצאת מוזיאון ישראל, ירושלים, 1971), פריט 760.
2. מדליית נחושת. ארץ ישראל, תרמ"ב [1882].
צדה האחד זהה למדליית ראשון לציון המתוארת לעיל (נוף המושבה ו"תרמ"ב"); בצדה השני דיוקנו של תיאודור הרצל מביט שמאלה, עם הכיתוב "למצן [למען] ציון לא אחשה, Dr. Theodor Herzl". קוטר: 2.6 ס"מ. קולב לתליה.