מכתב בקשה לעזרה להכנסת כלה. על גבי המכתב המלצות בכת"י וחתימתם של רבנים וגבאים מארץ ישראל. ירושלים, תרפ"ד (1924).
החותמים: רבי יוסף גרשון הורביץ (תרכ"ט-תשי"א, רב וראש ישיבת "מאה שערים"); רבי ירוחם פישל בערינשטיין (תר"מ-תש"ט, ראב"ד חסידים וראש ישיבת "חיי עולם"); רבי שניאור זלמן סלונים (תרכ"ב-תרצ"ו, רב בחברון וביפו); רבי יעקב מרדכי זינגר (תרכ"ב-תרפ"ח, רב ושו"ב בראשון לציון); רבי נחום צבי יפה ורבי יצחק יואל מרגליות (גבאי כולל ווהלין בירושלים); איסר ינובסקי (מזכיר המועצה ראשון לציון). ראה חומר מצורף על כל החותמים.
2 עמ', 33.5 ס"מ. מצב בינוני, סימני קיפול וקרעים.

מכתב לרבי יעקב רבינוביץ מלוצין [רבו של הרב קוק בצעירותו וקרוב משפחתו]. עם פרטים לא-ידועים אודות הרב קוק. [ווילקאווישק, תרמ"ה 1885].
מכותב לא מזוהה, קרוב משפחה של רבי יעקב רבינוביץ, המבשר על אירוסיו עם בת רבי יהודא יצחק הלוי סג"ל מווילקאווישק. בתוך הדברים מזכיר קרובי משפחה משותפים: "...לידידינו ושארנו רח"צ שי' ואותו ידעתי מכבר... שארנו האברך דובער יחי'...".
בשולי המכתב מוסיף הכותב: "שמעתי כי שארנו ר' אברהם יצחק הכהן נתקשר בקת"ו [=בקשרי תנאים ושידוכים] את בת הגאב"ד פאניוועש שי', חפצתי דעת אם נכון הדבר ופרטי הדבר כי שמחתי מאד לדעת כי נס גדול נעשה לו שניצול מידי האב"ד דטורעץ כפי ששמעתי".
מקבל המכתב, רבי יעקב רבינוביץ (תרט"ז-תרע"ט), בן הגאון רבי מרדכי גימפל יפה אב"ד רוזינאי. סוחר ומנהל הבנק היהודי בעירו לוצין, מחשובי העסקנים בליטא, שהיה ידוע גם כגאון מופלג בתורה. הגאון רבי אברהם יצחק הכהן קוק שהיה קרוב משפחתו [ראה חומר מצורף] שהה במחיצתו בשנות נעוריו והיה תלמידו [במכתביו כינהו הרב קוק "רבי ואלוף נעורי"].
במכתב שלפנינו, שנכתב כחודשיים לאחר אירוסי הרב קוק עם בתו של הגאון האדר"ת אב"ד פוניבז', מצויים פרטים לא ידועים על פרשת שידוכים מוקדמת של הרב קוק עם בתו של הרב בטורעץ [כנראה רבי מרדכי בהרי"ף בעל 'דרכי מרדכי'] שהתבטלו.
[3] עמ'. 20 ס"מ. מצב טוב, כתמים ובלאי, סימני קיפול.

מכתב מרבי אלכסנדר זושא פרידמן אל מערכת "שערים" בתל אביב, אודות השתתפות בקובץ לרגל הכנסיה הגדולה. וורשה, תרצ"ז 1937.
רבי אלכסנדר זושא פרידמן (תרנ"ז-נספה בשואה חשון תש"ד), תלמיד חכם גאוני ועסקן אגודאי ידוע, נואם סופר ומארגן, מייסד העתון האגודאי "דגלנו". מהמיסדים ומהאידיאלוגים של התנועות האגודאיות בפולין ("צעירי אגודת ישראל", "פועלי אגודת ישראל", "בנות אגודת ישראל", "בית יעקב", "יסודי התורה" ועוד), משנת תרפ"ה היה המזכיר הכללי של "אגודת ישראל" בפולין. ספריו על התורה "מעיינה של תורה" (דער תורה קוואל), נתפרסמו בעשרות מהדורות.
גלוית דואר 9X14 ס"מ, עם לוגו מודפס. מצב טוב-בינוני, קמטים, נקבי תיוק וקרעים קלים.

מכתב, רשימות דברי תורה וסיפורי חסידים, בכתי"ק של האדמו"ר מאלכסנדר, רבי יהודה משה טהיברג בעל ה"אמונת משה".
המכתב מופנה להרב החסיד מהור"ר נח [כנראה רבי נח גד וינטרויב], ובו מועתקים דברים קצרים מאחיו הצדיק רבי אברהם שרגא טהיברג "אשר נשאר בהתופת הנאצים בלודז בפולניה, הוא ואשתו עם שני בניו ובתו". האדמו"ר מבקש ממנו "נא לתת מקום להחדושי תורה באחד הקונטרסים המופיעים על ידך".
ברשימות כותב האדמו"ר סיפורי חסידים מהבעש"ט ומאדמו"רי אלכסנדר.
רבי יהודה משה טהיברג (תרנ"ג-תשל"ג, אנצי' לחסידות ב', עמ' מג-מד), חתן האדמו"ר רבי בצלאל יאיר דנציגר. עלה לירושלים ולאחר השואה, בה נכרתה רוב משפחת האדמו"רים מאלכסנדר, הוכתר לאדמו"ר.
סה"כ 6 דף, גודל ומצב משתנה. כללית טוב.

כתב-יד, "נחלת ישעיה" - צוואת רבי ישעיה מרקוביץ. תרפ"ה-תרפ"ח 1925-1928.
חמש עמודות בכת"י מרובע, נייר מודבק על קרטון ומקופל כמניפה.
בעמודה הראשונה: "זמר לנפש" – שיר מליצי, עם חתימה: "כתבתי בדמע... י"א תמוז תרפ"ה... הק' ישעיה בן יצחק הלוי מארקאוויץ".
הצוואה נכתבה בארבע העמודות הבאות. הכותב מבקש מבניו לשמור את דרך התורה והמצוות, וחותם: "כתבתי בידיים רפות ובדאבון נפשי, אביכם המחבק ומנשק אתכם... בשנת שמע בני... תפר"ח לפ"ק, הק' ישעיה...".
גובה עמודה: 33.5 ס"מ. מצב טוב, כתמים ובלאי.