אוסף גדול של מחברות ודפי כת"י, בכתב-ידו של הגאון המופלג רבי שמשון הררי, איש העיון הלמדני ותורת המוסר. האוסף גם כולל הדפסות סטנסיל שונות של שיחות וחידושי תורה מגדולי המוסר וראשי הישיבות.
בין המחברות חידושים על מסכתות; מחברות "חבורות" בסוגיות הש"ס מתקופות שונות; מחברות על סדר קדשים מהשנים תרצ"ז-תרצ"ט; מחברת חידושי תורה משיעורי רבי ברוך בער ליבוביץ על מסכת קדושין; רשימות של רעיונות מוסר ורשימות שיחות מהמשגיחים רבי אבא גרוסברד, רבי אליהו דסלר ורבי יחזקאל לווינשטיין.
רבי שמשון הררי-גורניאסקי (תרע"ח-תשנ"ט), גאון מופלג ב"לומדות" ישיבתית וב"מוסר" נוסח ישיבות ליטא. תלמיד מובהק לרבי אבא גרוסברד מתקופת היותו משגיח בישיבת לומז'ה בפתח תקוה, וכשעבר רבי אבא עם קבוצת תלמידים לייסד את ישיבת פוניבז' בבני ברק, עבר עמו רבי שמשון. לאחר פטירת רבי אבא ומינוי הרב דסלר למנהל רוחני בישיבת פוניבז', נתמנה רבי שמשון לכהן כמשגיח מוסרי בישיבת פוניבז' [יחד עם רעו רבי חיים פרידלנדר]. במשך השנים התמסר רבות להוצאת והפצת ספרי עיון ומוסר מתורת ראשי הישיבות וגדולי המוסר [חלקם הגדול נדפסו בהדפסות סטנסיל: חידושי הגר"ח, חידושי הגרנ"ט, שיחות הרב דסלר, חידושי הגרי"ז ועוד]. אך את שמו חתם רק על סדרת הספרים "בעקבות בית אבא", בהם נדפסו שיחותיו המוסריות יחד עם שיחות מורו ורבו רבי אבא גרוסברד.
עשרות פריטים, מאות דפים, גודל משתנה, מצב בינוני, פגעי רטיבות ובחלקם פגעי עש.

כתב יד, ספר תחינות לימים נוראים, ביידיש. כתיבה אשכנזית עתיקה ורהוטה. [מורביה, המאה ה-18 בערך].
בדף הכריכה הפנימית רישום בעלות: "דיא תחינה גהערט [=זו התחינה שייכת] להצנועה הקצינה וגבירה מרת חנה אשת התורני ורבני מה"ו מרדכי שלייפער נר"ו מק"ק קעסטהל". [קהילת קעסטהעלי, כיום בסלובקיה, בה כיהנו כרבנים מתלמידי ה"חתם סופר"].
[1], 40 דף. 11 ס"מ. נייר עבה וירקרק, מצב טוב. כתמי שימוש ומעט בלאי. כריכה חדשה.

כתב יד, בכתיבה מרובעת נאה, "סליחות - שהחברא קדישא אומרים בערב ראש חודש ניסן". קאזמיר (פולין), תר"ך (1860).
בקובץ הסליחות נמצאת תחינה מיוחדת לאנשי חברא קדישא הפותחת: "אלקינו ואלוקי אבותינו, אנחנו בני החבורה הקדושה הקברנים בחרנו יום אחד להתענות... כי דאגנו לקדושי אשר בארץ טמונים: החברה גומלי חסדים עם המתים לקבורה, ויש לחוש שמא לא עסקנו עם המתים כשורה, זלעפה אחזה בשרינו, אולי הוא חלילה מצוה הבאה בעבירה, חיל ואימה ורעדה נפלה בלבישת התכריכין והטהרה, טמונים בחפירת קברים, שגיאות מי יבין...".
במנהגי יום תענית וסליחות לאנשי חברא קדישא נהגו מנהגים שונים בתפוצות ישראל. במקומות רבים נהגו להתענות ביום ז' אדר [יום פטירת משה רבינו], בארצות ליטא נפוץ המנהג להתענות ביום ט"ו כסלו או ביום כ' בכסלו. לפנינו נמצא מנהג פחות ידוע שנהג בעיר קוזמיר שבפולין להתענות בערב ראש חודש ניסן. כתב היד מכיל פזמוני סליחות לא ידועים, שרובם עוסקים בעניני הקברנים ומנהגי הקבורה.
18 עמ', 16 ס"מ. מצב טוב-בינוני, בלאי וכתמים. כריכה חדשה נאה.