כתב יד, ספר פתוחי חותם, על התורה, לרבי יעקב אבוחצירא, [מרוקו], תרל"ו (1876).
ספר פתוחי חותם נדפס לראשונה בשנת תרמ"ה 1885, לפנינו העתקה מוקדמת שנעשתה בחיי המחבר בשנת תרל"ו 1876, שנעתקה מעצם כת"י המחבר, עבור בני משפחתו. בדף רכח קולופון מתאריך ח' אלול תרל"ו, חתום ע"י הסופר רבי "ע"ה יחיא עטייא סי"ט", הכותב כי העתיק את הספר "מכתיבת ידו ממש" של המחבר "הרב הקדוש הכולל... אדומ"ו כמוהר"ר יעקב אביחצירא נר"ו". בעמוד האחורי הקדשה עצמית חתומה של רבי יעקב לוי [תלמיד המחבר רבי יעקב אבוחצירא] בה נאמר כי כת"י זה נשלח אליו מאת בן המחבר רבי מסעוד אביחצירא. במספר מקומות משתנה הכתב לכתב אחר, שאיננו מכתיבת הסופר, והוא דומה לכתבי יד ידועים של בני משפחת אבוחצירא [רבי מסעוד ואחרים מבני משפחתו].
"אביר יעקב" - רבי יעקב אבוחצירא (תקס"ו-תר"מ), גאון וקדוש, גאון מופלג בתורת הנגלה וההלכה, ומקובל אלוקי בחכמת האמת. רב ואב"ד בקהילת תאפיללאת [הקהילה המרכזית באזור עמק הזיז בדרום-מרוקו]. מגדולי הפוסקים במרוקו. איש אלוקים קדוש המלומד בניסים, סיפורי מופת רבים נודעו עליו וזכה לגלוי אליהו הנביא זכור לטוב. נפטר בשנת תר"מ, בדרכו לעלות לארץ ישראל ונקבר בעיר דמנהור שבמצרים. על מצבתו שם נכתב: "מצבת קבורת... גברא רבא דאתי ממערבא, הרב המופלא סבא דמשפטים, מקובל אלוקי, חסידא קדישא בנגלה ובנסתר מו"ר עט"ר וצ"ת כמוהר"ר [מורנו ורבינו עטרת ראשנו וצניף תפארתנו כבוד מורנו ורבינו הרב רבי] יעקב אביחצירה זצוק"ל זיע"א...". מחיבוריו: גנזי המלך; יגל יעקב; שו"ת יורו משפטיך ליעקב; פתוחי חותם; דורש טוב; בגדי השרד; מחשוף הלבן; ועוד חיבורים רבים. לכבודו ולזכרו נתחברו עשרות פיוטים, שחלקם נפוצים עד היום בין יוצאי מרוקו. תמונתו הידועה, יושב בשיכול רגלים עם ספר קודש בידיו, היתה תלויה בבתים רבים במרוקו ובארץ ישראל עד היום הזה. בניו ונכדיו נודעו בקדושתם ובתורתם. המפורסמים שבהם הנם: בנו רבי מסעוד, ובניו, רבי דוד הי"ד, רבי ישראל אבוחצירא ה"בבא סאלי" ואחיו רבי יצחק ה"בבא חאקי", ועוד עשרות רבנים מובהקים ואנשי סגולה ומופת.
רמב דף. 19.5 ס"מ. נייר איכותי, מצב בינוני, כתמים ובלאי שימוש רב. דפים מנותקים. כריכת עור עתיקה ובלויה.

שני עותקים של ספר משנת חסידים, לרבי עמנואל חי ריקי, [אמשטרדם, תק"ב 1742].
בכל אחד משני העותקים עשרות רבות של הגהות קבליות בכת"י רש"י-מזרחי [מרוקו?] מתקופת ההדפסה. לפי תוכן ההגהות וסגנון הכתב נראה כי הכותבים בשני העותקים היו מקובלים חשובים מארצות המערב [מרוקו או תוניס?], בהן חיו באותו הדור מקובלים מופלגים המכונים בספרות הקבלה: "חכמי המערב", מקובלים שעמדו בקשרי שו"ת עם רבינו הרש"ש וחכמי בית-אל בירושלים. בהגהות בעותק א' מופיעות רשימות רבות של כוונות וייחודים בתפילות ובסדרי מצוות המועדים. ההגהות בעותק ב' עוסקות יותר בביאורי קושיות ופירושים. הגהות רבות פותחות במילים: פי', נ"ל [=נראה לבאר, נראה לי] "אפשר שכוונתו" "קשה לי" ובחלקם הם חתומות בסופן: א"ו.
2 עותקים חסרים, (במקור: [1], קנו, [1] דף). עותק א': יד-קנו דף, 19 ס"מ. מצב בינוני, בלאי וקרעים, כתמים ופגעי עש. לא כרוך. עותק ב': ב-קיד, קלו-קלט, קמג-קמו דף. 19.5 ס"מ. מצב בינוני, בלאי קרעים וכתמים. כריכת עור עתיקה.

ספר ישמח ישראל, בקשות ופיוטים לזמנים שונים, עם [שער נפרד]: ספר יגל יעקב, שירים ורננים מרבי יעקב טולידאנו. מקנס, [תרצ"א 1931].
שני השערים נדפסו בדיו סגולה ואדומה.
בדף שלפני השער הקדשת המו"ל רבי מאיר [ב"ר יעקב] טולידאנו לרבי יהושע בירדוגו אב"ד מקנס. * חתימות וחותמות של רבי יהושע בירדוגו. * חתימות וחותמות רבות של בנו - רבי רפאל בירדוגו אב"ד מקנס. * רשימת יוחסין בכת"י רבי רפאל בירדוגו, ובה סדר ייחוסו בקודש עד רבי משה בירדוגו- הרב המשבי"ר. * הגהות, תיקונים והוספות על הפיוטים שבספר בכת"י רבי רפאל בירדוגו [נראה שחלק מההגהות בכת"י אביו רבי יהושע]. * בתחילת הספר ובסופו נכרכו דפי השלמה בכת"י, ובהם העתקות פיוטים שאינם מופיעים בספר. כנראה אף הם בכתב ידו של רבי רפאל בירדוגו.
רבי יהושע בירדוגו (תרל"ח-תשי"ג) כיהן כרבה הראשי של מקנס עד שנת תש"א – אז עבר לרבאט, לכהן במשרת הרב הראשי למרוקו על מקום קרובו רבי חיים יקותיאל ברדוגו. בנו, רבי יהושע בירדוגו (תרע"ה-תשס"ה) מילא את מקומו כאב"ד מקנס. עלה לארץ ישראל בשנת תשנ"ב והתיישב בעיר בני ברק.
[4], 371, 24, [11] עמ'. + כ-30 עמ' בכת"י. 19 ס"מ. מצב טוב-בינוני, כתמים ובלאי. כריכה רופפת ובלויה.