ספר כנסת הגדולה, יורה דעה. לרבינו חיים בנבנשתי. קושטא, [תע"א 1711]. מהדורה ראשונה.
בשער הספר חתימת בעלים: "מקנת כספי לעבודת קוני, שנת התפ"ג, אני הקטן יצחק בלא"א כמה"ר משה פראנסיס זצוק"ל". הגהות רבות בכתב ידו הכתובות בעמוד השער, בדפי הכריכה הפנימיים ובגליונות הספר, בחלקן הכותב חותם בראשי תיבות "אמי"ץ" [=אמר יצחק]. בדף שלפני השער העתקת תשובה בדין עשיית הגבינה, ששלח מוהרש"א ז"ל (רבי שלמה אמארילייו) ללארסו. בדף הכריכה האחורי תשובה מרבי יצחק פראנסיס, חתומה "כן נלע"ד יצחק, ט"ו סיון התצ"ג".
רישומי בעלות מאוחרים יותר: "ניתן לי גם את זה למקנה הצעיר חנ"א" [כנראה, רבי חיים ניסים אבועלפיא, תקל"ד-תרכ"א, מגדולי חכמי טבריה, ירושלים וארץ ישראל. משנת תרט"ו כיהן במשרת "ראשון לציון" – רב ראשי בירושלים]. ורישום בעלות "למדרש מעלת הגביר הח'... מאיר לזבונא".
רבי יצחק פראנסיס, מחכמי שאלוניקי, כיהן במשרת רב ראשי בעיר לארסו. נפטר לפני שנת תק"ג ובספרו הנודע "פני יצחק" שנדפס בשלוניקי שנת תק"ג נזכר בברכת הנפטרים "זלה"ה". כמאה שנה לפניו, היה בשאלוניקי חכם אחר בשם רבי יצחק פראנסיס שנפטר בשנת תט"ו או תל"ב והיה תלמיד רבי יצחק בארקי ותלמיד רבי חיים שבתי.
בספר שערי כנסת הגדולה (ירושלים, תשס"ו), נדפסו מכת"י הגהותיו של רבינו רבי "יצחק ב"ר משה פראנסיס" ל"כנסת הגדולה" חושן משפט, (שנכתבו על גליונות מהדורת אזמיר תי"ח. עותק שהגיע מעזבונו של רבי אליהו שלמה כאביה זיתוני אב"ד ביירות). במאמר העורכים שם נוטים לייחס את ההגהות לרבי יצחק פראנסיס הראשון [ראה חומר מצורף], אך עתה לפי הספר שלפנינו (שנדפס בשנת תע"א), והתאריך שבתוך החתימה, נתברר בודאות כי רבי יצחק בן משה פראנסיס, הוא רבי יצחק פראנסיס השני אב"ד לארסו בעל "פני יצחק" שחי בסוף שנות הת'.
[2], רו דף. 40.5 ס"מ. שוליים רחבים, מצב בינוני, בלאי רב ופגעי עש, רוב ההגהות נמצאות בשלמותן. כריכת עור עתיקה, פגומה ובלויה.

ספר סדרי טהרה, על שו"ע הלכות נדה. מרבי אלחנן אשכנזי אב"ד שאטלאנד. דיהרנפורט, תקס"ח 1808.
חתימות רבי "אברהם בן לאאמ"ו מהור"ר ליב שאג", "אברהם שאג מפ"ק". רישומים חתומים בכת"י נכדו רבי זלמן יוליס. עשרות הגהות למדניות בכתב-ידו של רבי אברהם שאג.
הגאון רבי אברהם שאג-צוובנר (תקס"א-תרל"ג), מגדולי תלמידי ה"חתם סופר" ומגדולי דורו. גר בפרויענ-קירכען [הנזכרת בחתימתו - פ"ק]. משנת תקפ"ז כיהן ברבנות שאטלסדורף ומשנת תרי"ב אב"ד קוברסדורף. בשנת תרל"ג עלה לירושלים יחד עם תלמידו הגדול רבי יוסף חיים זוננפלד.
[1], סט דף. 37.5 ס"מ. מצב בינוני, בלאי שימוש רב. כריכה מקורית בלויה.

ספר חק יוסף, על שו"ע הלכות פסח [עם הפנים], רבי יוסף ב"ר דוד מברסלוי. אמשטרדם, [ת"צ 1730]. מהדורה ראשונה. חתימת בעלים "הק' נפתלי הירש בן מ"ה גומפריך שלי"ט מהארבורג". הגהות למדניות ארוכות, בכמה מהם מפנה הכותב לדברים שכתב על ה"חק יעקב" וה"חמד משה" שלו. באחת ההגהות הוא מביא הלכה בהלכות מכירת חמץ בשם "הגאון ר' משה העכים רב מק"ק אנשבאך" ומכתב שנכתב בניסן תקס"ח (1808) "אל אאמ"ו נר"ו".
בשנים תק"ס-תק"ע בערך, כיהן רבי נפתלי הירש ברבנות הארבורג. כנראה שהוא גם כותב ההגהות.
[1], נב, [1] דף. 22 ס"מ. נייר איכותי, מצב בינוני, קמטים וכתמים.

ספר אשלי רברבי – שלחן ערוך, יורה דעה. [אמשטרדם, תקט"ז 1756].
בשולי הגליונות עשרות הגהות ארוכות בכתיבה רבנית אשכנזית נאה. רוב ההגהות הן העתקה מהגהות רבי יחזקאל לנדא בעל ה"נודע ביהודה" שנדפסו תחת השם "דגול מרבבה" על ידי בנו רבי ישראל לנדא בפראג תקנ"ד, ובהמשך צורפו למהדורות השו"ע השונות. בחתימת כל הגהה הוסיף הכותב: "אמ"ו" – ראשי תיבות של "אדוני מורי ורבי", ומכאן שהכותב הוא אחד מתלמידי ה"נודע ביהודה".
מקצת הגהות הן משל הכותב עצמו. בשתים מהן כותב: "וכן הוא בתשובת אמ"ו נודע ביהודה...", במקום אחר מביא שאלה ותירוץ בשם רבו: "י"ל [=יש להקשות] הלא משנה ערוכה היא... ומתרץ אמ"ו נר"ו...". באחת ההגהות מעתיק דברים בשם "מו"ח הגאון זצ"ל בשו"ת שלו", ובמקום אחר מעיד: "... וכן עשיתי בשנת תקנ"ו שאירע פה מילת תאומים...". לעת עתה, לא הצלחנו לזהות במי המדובר.
היחס בין הגהות שבטופס זה לנדפס ב"דגול מרבבה" לא נבדק כל צרכו, בחלקן יש שינויים קלים מהנדפס ומסתבר שהתלמיד העתיק את ההגהות מן הטופס המקורי שעליו הגיה רבו ה"נודע ביהודה". בין ההגהות שלפנינו נמצאות גם חלק מהגהות "מהדורא קמא" שנדפסו בספר "דגול מרבבה קמא" באונגוואר תרכ"ד [ובמהדורת שו"ע 'מכון ירושלים' כונו "דגול מרבבה תנינא"].
שנב, [2] דף (דף השער חסר). 38 ס"מ. מצב טוב, כתמים ובלאי. כריכת עור עתיקה, פגומה.

שלחן ערוך אבן העזר, עם באר הגולה ובאר היטב, ועם פתחי תשובה מאת רבי אברהם צבי הירש איזנשטט. שני כרכים. [יוהניסבורג, תרי"ז-תרכ"א]. מהדורה ראשונה של ה"פתחי תשובה" על אבן העזר.
גליונות שני הכרכים מעוטרים במאות רבות של הגהות צפופות וארוכות בכתב ידו של הגאון רבי אליעזר שמחה רבינוביץ, רובן מתייחסות לחיבור "פתחי תשובה" [חלק מההגהות מטושטשות או מחוקות מהתפשטות הדיו]. בדפי הכריכה שרבוטים וניסיונות קולמוס רבים, בתוכם רישום המציין שהספר שייך "להרב מו"ה אש"ר" [=אלעזר שמחה רבינוביץ].
הגאון רבי אליעזר שמחה רבינוביץ (תקצ"ב-תרע"א), בן רבי מנחם מענדל (מענדלי) אב"ד קובנה. מרבני ליטא הנודעים, וממנהיגי יהדות רוסיה שעמדו לימינו של רבי יצחק אלחנן ספקטור בענייני השעה. אב"ד בסובלק ולאחר מכן בלומז'ה [על מקומו של המהרי"ל דיסקין]. גאון ובקי מופלג בתורה, שעליו התבטא הגאון רבי יוסף ראזין – הרוגוצ'ובר: "ער איז דאך דער ש"ס אליין" [=הרי הוא הש"ס בעצמו]. כתב חידושים בכל מקצועות התורה והספרים שבספרייתו היו גדושים בהגהותיו. חידושיו והערותיו נדפסו בשני כרכי "חידושי רבי אליעזר שמחה" (מכון ירושלים, תשנ"ג-תשנ"ח), והגהותיו על שו"ת עין יצחק [לרי"א ספקטור] נדפסו במהדורת מכון י-ם של שו"ת זה. גם בהגהות שלפנינו משתקפת גאונותו האדירה של רבי אליעזר שמחה, והן מהוות כעין חיבור שלם על כל חלק אבן העזר. ככל הידוע לנו, ההגהות לא נדפסו.
[חלק א]: סי' א-קיח. [4], קיז, קיז-רעב דף. [חלק ב]: סי' קיט-קעח. [4], עה, קעו-שט[ז], [3] דף. 22 ס"מ. מצב טוב, כתמים ובלאי, רישומים ומעט קרעים. כריכות ישנות, פגומות.