כתב-יד, חידושים על התורה, בהלכה ובאגדה. רבי יהודה רוזנפלד. [פרשבורג, תק"ץ 1830].
בעמודים הראשונים רישומים רבים וחתימות: "הפנקס הלז עשיתי לכתוב בו כל החידושים והתורות מאדוני הגאון מו"ה משה סופר אב"ד ור"מ דק"ק פ"ב [פרשבורג] ד' ירום הודו ויגדל כסאו עד למעלה ויאריך ימיו ושנותיו אמן"; "הפנקס הלז עשיתי לכתוב בו כל החידושים והתורות אשר חידשתי בעת שהייתי בק"ק פרעשבורג בשנת תק"ץ לפ"ק הק' יודא ב"ר שמשון ראזענפעלד"; "יודא ראזענפעלד, קארליסברג" [קלויזנבורג]. [ראה: החתם סופר ותלמידיו, עמ' קסו]. רישומי פטירות של אביו ואמו.
בראש כתב היד חקירות בהלכות יין נסך, לפי סדר הדפים במסכת עבודה זרה: "טרם כל אדברה על מקורו ושרשו דיין נסך עם כל המסתעף וד' יצילני משגיאה" [הכותב רבי יהודה רוזנפלד עסק במסחר היין ובדפים האחרונים של כתב-היד רשם חשבונות ושמות לקוחות]. לאחר מכן מופיעים חידושיו על מסכת בבא מציעא. [חידושים אלו לא נדפסו].
רוב כתב היד מכיל חידושים ודרושים על התורה מרבו החתם סופר. תוכן החידושים נדפס בספרי החתם סופר השונים [תורת משה, חתם סופר על התורה, דרשות חת"ס ועוד], אך כאן הם מופיעים בחלקם בנוסח האישי של הכותב, כפי ששמע מרבו החתם סופר או העתיק מכתבי תלמידיו [לפירוט נוסף ראה חומר מצורף].
כ-140 עמ' כתובים. 25 ס"מ. מצב טוב, כתמים. כריכה חדשה.

כתב-יד מיניאטורי, כתיבה נאה באותיות רש"י ושערים מעוטרים. [באהסלאב?, תרמ"ח-תרמ"ט].
מכיל שלושה חיבורים:
* "סיפור מהאיש פלוני אלמוני הידוע, אשר המדינות שבמדינותינו תועים אחריו", זהו החיבור העתיק "תולדות ישו הנוצרי" (שנקרא גם "מעשה תלוי" ועוד) שנפוץ בדרך כלל בכתבי-יד ובגירסאות שונות. לפנינו בתוספת "הקדמת המעתיק" המציין כי העתיקו ותרגמו (מיידיש) מכתב-יד ישן ומטושטש.
* "חידה על הא"ב, והוא קונטרס קטן...", 22 חידות על כל אותיות הא"ב.
* ספר "השכמת הפוקר", סאטירה פרודית המבוססת על הסימן הראשון בשולחן ערוך ונושאי כליו, "מונה והולך כל המנהגים והשטותים שנוהגים ועושים האפיקורסים... בכדי לראות היאך כל מעשיהם... נגד התורה ונגד השו"ע...". חיבור דומה נדפס בספר "החסיד והמשכיל" מאת רבי ישראל גלבראט (צ'רנוביץ, תרמ"ה). לפנינו מופיע בשינויים רבים, ולא ברור אם מדובר בעיבוד של החיבור הנ"ל, או של מקור שלישי שהיה לפני מעתיק כת"י זה.
לחיבור הראשון והשלישי שערים מיוחדים. המעתיק חותם: "א'ב'מ'צ'" [כנראה: אפרים בן משה צבי מבאהסלב – ראה חומר מצורף]. התאריכים בשער השני ובקולופונים סותרים זה את זה ואת הקולופון האחרון (תרמ"ט), ייתכן וכולם הם "לפרט גדול" ולא "לפרט קטן" ולכן תאריך ההעתקה הוא תרמ"ח-תרמ"ט.
[1], כה; [1], ה דף. 10.5 ס"מ. מצב טוב, כתמים. כרוך בכריכה מקורית.

כתב-יד. שני חיבורים מאת רבי אהרן מתתיהו וועלבער "מילדי מונקאטש המתגורר בפעסט מיום ט"ו אלול שנת תרל"ה". [בודפסט, אחרי תרל"ו 1876].
כתב-יד על נייר משבצות. כתיבה נאה בדיו שחורה, כחולה וירוקה, עם מסגרות וכותרות בדיו אדומה.
* "לוח ימי שנות עולם... להראות אשר החשבון אשר אנחנו בנ"י מונין הוא האמתי והחשבון של אוה"ע אין לה שחר". לוח מולדות ותקופות, מבריאת העולם ועד שנת תתקצ"ו לאלף השישי. בראש הלוח מבוא על יסודות הלוח העברי, אחרי הלוח: 'תולדות אדם וחוה' – רשימת אישים מאדם הראשון ועד הדורות האחרונים, כולל 'תולדות רבינו הבעש"ט' - רשימת תלמידי הבעש"ט ותלמידי תלמידיו עד דורו של המחבר.
* "חידושי תורה אשר חנני השי"ת ברו"ח ואשר שמעתי מפי גאוני ארץ וצדיקי עולם... קראתי בשם לקוטי ר'א'ם'". קסא + ח סימנים, בהם רעיונות והנהגות מרבותיו צדיקי דורו [ראה להלן] וחידושים משלו, על פרשיות השבוע, נ"ך, חידושי אגדות הש"ס ונוסח התפילה.
מתוך כתב היד שלפנינו עולה דמותו המופלאה של המחבר רבי אהרן מתתיהו וועלבער (נולד תר"ה, נפטר אחרי תרע"ח), תלמיד חכם מופלג מילידי מונקאטש, סופר סת"ם מוכשר ובקי עצום בענייני מסורה, הלוח העברי ותחומים נוספים. בצעירותו למד אצל המהר"ם שיק ולאחר מכן הסתופף אצל צדיקי דורו מגדולי החסידות. רבו המובהק היה האדמו"ר רבי יצחק אייזיק מזידיטשוב, והיה מקורב אף להאדמו"ר רבי יוסף מאיר מספינקא [בעל אמרי יוסף]. בכתב-היד מביא עובדות, הנהגות ודברי תורה בשם רבותיו אלו, וכן דברים ששמע מפי רבי חיים יוסף ברוקשטיין אב"ד פיסטין [תלמיד בעל התניא], מהאדמו"ר רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים מסיגט בעל 'ייטב לב', מהאדמו"ר רבי יצחק אייזיק מקומרנא ועוד.
בראש כתב היד העתיק רבי אהרן מתתיהו מכתבים ותעודות שכתבו לו גדולי דורו, כדוגמת רבי שלמה גנצפריד, שרבי אהרן מתתיהו הגיה עבורו את המהדורה השניה של ספרו 'קסת הסופר', והאדמו"ר רבי יוסף מאיר מספינקא שביקש ממנו לכתוב עבורו ספר תורה, רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים מסיגט בעל 'ייטב לב', שכותב כי רבי אהרן מתתיהו הגיה את הספר תורה שלו, ועוד. בסוף כתב היד תאריכי לידה ופטירה ורשימות משפחתיות.
תולדותיו של רבי אהרן מתתיהו וועלבער וכן ליקוט נרחב מכתב היד שלפנינו פורסמו בקובץ צפונות ט', בני ברק תשנ"א, עמ' פז-צה, אך קטעים רבים מכתב-היד טרם נדפסו.
ד; לה; לד, [11] דף (כ-150 עמ' כתובים). 23 ס"מ. מצב טוב, מעט כתמים ומריחות דיו. כריכה מקורית [עם פגמים].

אוסף דפים בכת"י מכותבים שונים ומתקופות שונות. בין הדפים: דרשה לשבת שובה בכת"י אשכנזי, חתומה ע"י רבי "אנשיל הירש..." משנת "אז תצליח" [תקמ"ו 1786]; דרוש בכתיבה איטלקית; הלכות בדיקת הריאה (כתיבה איטלקית); דף הקדשה לספר בחתימת המחבר רבי "אליהו" מקאלליס; רישומי לידות של ילדי ונכדי רבי "איצק הרש שווארץ" מהשנים תקצ"ג-תרכ"ח; סגולות קבליות ונוסח קמיעות, בכתיבה מזרחית עתיקה.
כ-12 דף. גודל ומצב משתנים.

מצוות הרוב ומהותה, חיבור שלם על הלכות רוב, כת"י בהעתקה ליטוגרפית עם הגהות בכת"י, בסוף החיבור החל מעמ' 87, דפים בכת"י של הערות נוספות לחיבור, עם הכותרת "גרעיני הערוגה". בעמ' 95: כותרת "איזה פלפולים בשיטת רובא, אשר לקטתי מחיבורי על ש"ס הנקוב בשם 'גנת אגוז' וליקטתים אחת לאחת".
בין הדפים נמצא מכתב בדברי תורה אל בנו רבי שמעון גרייבסקי מאת רבי "מרדכי הומינער".
רבי אליעזר זלמן גראייעבסקי (תר"ג-תרנ"ט), גאון ליטאי שהוסמך לרבנות בגיל 21, נתקבל לרבנות קלצק ואורשא ברוסיה-הלבנה. כיהן ברבנות קהלת ליברפול באנגליה ובאותה תקופה היה מראשי מערכת הקובץ "גנזי כנסת ישראל". פעל רבות למען ישוב ארץ ישראל ונסע לשם כך לארצות הברית. בשנת תר"ן התיישב בירושלים והיה מראשוני שכונת "מזכרת משה". חיבר את הספרים: "גנת אגוז" ח"א (ברלין תרמ"ז, והדפסה חוזרת בירושלים תרנ"א), "קדיש לעלם" (ירושלים, תרנ"א), ו"שיח אליעזר" על ההושענות. מלבד זאת פרסם עשרות מאמרים בעתונות היהודית באנגליה ועוד. חיבורים נוספים חיבר על הש"ס (גנת אגוז חלק ב') ועוד אך נותרו בכת"י.
בנו רבי שמעון חיים גראייבסקי (תרכ"ז-תש"ג), תלמיד הנצי"ב בישיבת וולוז'ין. חתן הגאון הנגיד רבי שמואל יעקב בראמזון מהעיר רייאגארד (פולין, ראה אודותיו פריט 335), בעיר זו שימש כרבה של "חברה ש"ס". בתרע"ג עלה לירושלים, אך בשנות המלחמה הוגלה למצרים בשל נתינותו הבריטית, בסיום המלחמה כיהן כרב ראשי של הגדודים העבריים בצבא הבריטי. מחידושיו נדפסו בספר "גנת אגוז" של אביו.
[2], 101 עמ'. (מתוכם כ-85 עמ' בהעתקה ליטוגרפית עם הערות בכת"י). 28 ס"מ. מצב טוב-בינוני, דפים מנותקים ובלאי. כריכה מנותקת.