"אל הרי המור גבעות הלבונה" - קריאה לנדיבי עם לתמוך בקהילת לובלין שנמצאת במצוקה קשה בעקבות מלחמת שוודיה ופולין. לובלין, [תס"ח 1708].
גליון נייר, כתיבה קליגרפית מרשימה בכת"י אשכנזי. קריאה לנדיבי עם במקומות שונים, כתובה בסגנון מליצי. פותחת בשבחי קהילת לובלין "עיר ואם בישראל אשר מיום הוסדה על אדני פז יושבת... משם יצאה ההוראה לכל ישראל ונברכו בנו תמיד כל הקהלות...", ולאחר מכן מופיע פירוט ארוך של תלאות הקהילה בעקבות המלחמה: שבי, הרג וביזה, עול המסים הכבדים וחובות הקהילה שהביאו למצב כלכלי קשה מאד.
"ואילו כל הימים דיו כו' לא יספיקו לכתוב כל הצרות והרעות והצוקה... ואבכה נופל לראות באבדן מולדתינו ובמיתות משונות שנידונו בעוה"ר, כי נלקחו למות ומנוים להרג... ומחמת זה הוכרחנו תמיד להזיל יהב ולהעלות תמיד סך עצום ורב ברבית אוכלת בנו... להציל נפשות מישראל עד מקום שידינו מגעת ולהשתדל תמיד בקבורת הקדושים אשר תחת חרב נתנו ראשם ואשר היו לשריפת אש... הבעלי חובות... כל רעתם עלינו... לקחת נפשותינו ונפשות נשינו ובנינו וטפינו זממו... וזה החלם לעשות ששלחו יד במקדש ה' ונשבה ארון הקודש..". בתוך הדברים מוזכרת החלטת הקהילה לשלוח שני אנשים לגייס תרומות עבור הקהילה: רבי פייבל ב"ר יוסף אב"ד שידלובצה, ורבי ליב ב"ר יעקב מניקלשבורג.
מעבר לדף שלוש העתקות מכתבי המלצה לטובת קהילת לובלין (באותו כתב-יד), מאת הגאון רבי נפתלי כ"ץ אב"ד פרנקפורט דמיין [בעל "סמיכת חכמים"], הגאון רבי צבי אשכנזי אב"ד אמשטרדם ["החכם צבי"], והגאון רבי גבריאל [עשקעלעש] אב"ד ניקלשבורג.
תעודה היסטורית מיוחדת במינה, לתולדות קהילת לובלין בראשית המאה ה-18.
21 ס"מ. מצב טוב-בינוני. סימני קיפול, מחוזקים בדבק-נייר. חותמות בעלים.

"תפארת גדולה ועטרת ישועה", דף ברכה בכת"י, שנשלח אל "האדון הנכבד המפורסם בצדקת פזרונו בכל פאתי תבל לשבח ולתהלה ד"ר ראבינזאהן נ"י לעד בק' וינה יצ"ו". מאת "הרב הזקן יהושע קראהן מגזע בעל הש"ך זצ"ל", רב בבורשצוב (בארשטשוב, גליציה).
דיו על נייר, כתיבת סת"ם. ברכות ומליצות לגביר ד"ר רובינזון מקהילת וינה. בחלקו העליון של הדף כתיבה קליגרפית נאה בדיו אדומה, ירוקה ומוזהבת: "מזל, ברכה, שפע והצלחה".
בעברו השני של הדף מכתב ארוך בלועזית בכת"י וחתימת הרב קראהן, אל ד"ר רובינזון.
34 ס"מ. מצב טוב, סימני קיפול ובלאי. חורים בגוף האותיות שנוצרו מהדיו.

אגרת שליחות לרבי יהודה נחמד, בחתימת חכמי ורבני טבריה. טבריה, תקצ"א [1831]. מעברו השני של הדף כתב-מינוי לרבי אברהם ענתיבי, בחתימת רבי יהודה נחמד, עם הוספה בכתב יד וחתימת הגאון רבי חיים נסים אבולעפיא. דמשק, [תקצ"א? 1831?].
רבי יהודה נחמד נשלח כשד"ר לסוריה וארם צובא. באגרת שנתנו בידו חכמי טבריה מתואר מצבם הדחוק של יהודי העיר עקב בצורת קשה: "...כי הן בעון שנה זו מעוברת היתה עברה וזעם ורעה צרה כמבכירה כי לא המטיר ה' אלדים על הארץ גשם נדבות ומטר לא ניתך ארצה ולהוציא לחם מן הארץ... והרעב כבד בארץ זו... צרת נפשות עצובות העטופים ברעב העניים והאביונים יתומים ואלמנות וכמה מהת"ח למעלה ממאה נפשות ישראל אשר אין להם לחם לאכול דבר שהנשמה תלויה בו עוללים שאלו לחם פורס אין להם...". על החתום באו: רבי אלעזר אבן דנאן, רבי חיים דוויק הכהן, רבי שלמה אלפאסי, רבי שמואל בכר אלקלעי, רבי משה בן סמחון, רבי יעקב טולידאנו ורבי ציון בונאן.
מחמת זקנותו וחוליו לא היה מסוגל רבי יהודה נחמד להמשיך בשליחותו וללכת מדמשק לארם צובא, ולכן מינה בכתב את רבי אברהם ענתיבי ועמו הרבנים רבי מטלוב מנשה סתהון ורבי יצחק שלום. בשולי כתב-המינוי, הוסיף הרב חנ"א - רבי חיים נסים אבולעפיא, ששהה אז בדמשק, מספר שורות לכבוד רבי יהודה נחמד שהיה משנהו ברבנות טבריה [הגאון רבי חיים נסים אבולעפיא, תקנ"ה-תרכ"א. רבה של טבריה, בשנת תרט"ו הוכתר ל"ראשון לציון" בירושלים].
רבי יהודה נחמד (נפטר תר"ז, אוצר הרבנים 7031), מגדולי רבני טבריה, חבר בית דינו של רבי חיים נסים אבולעפיא, יצא כשליח העיר טבריה בשנת תקס"ג לערי מרוקו. כשלושים שנה מאוחר יותר יצאה לשליחות שפרטיה לפנינו [שליחות זו לא נודעה לאברהם יערי ולא נרשמה בספרו "שלוחי ארץ ישראל" - ראה חומר מצורף].
דף. 30 ס"מ. מצב בינוני, שני קרעים גסים במרכז הדף עם פגיעה בטקסט, כתמים ובלאי.
מצורף אישור מומחה.

אגרת שליחות מקהילת צפת, לשליח רבי יעקב חיון. צפת, [תרל"ז 1876].
חתומים על האגרת חכמי צפת: רבי שמואל עבו[?], רבי יעקב הכהן, רבי דוד אדרעי, רבי מרדכי מאמאן, רבי אהרן קרסינטי, רבי משה הכהן, ו"החכם באשי" רבי יוסף יאודה חכים - רבה הראשי של צפת. [על רבי יעקב חיון ושליחותו לארצות ערב והודו, ראה: יערי, שלוחי א"י, עמ' 678].
כ-28 ס"מ. מצב בינוני-גרוע, כתמים וקרעים גסים.
מצורף אישור מומחה.