כתב-יד, "חדשים לבקרים" – פיוטים ובקשות ממסורת "שירת המפטירים" [תורכיה, שנות הת"ק? המאה ה-18?].
"שירת המפטירים" היא מנהג שירת בקשות ופיוטים על ידי מקהלות "מפטירים", בסגנון מוזיקה תורכי-קלאסי. המנהג נוסד בקהילות תורכיה על ידי רבי אבטליון ב"ר מרדכי דויק, תלמידו המובהק של רבי ישראל נאג'רה. שיריו הרבים של רבי אבטליון נאספו ושרדו בקבצי כת"י מועטים, כעין זה שלפנינו [ראה חומר מצורף].
מלבד שירי רבי אבטליון מכיל כתב-היד שירים ופיוטים ממשוררים נוספים, ביניהם של רבו רבי ישראל נאג'רה, רבי יהודה עבאס, אהרן [בן יצחק המון], משה [פארו?] ועוד. מעל כל שיר נוספה כותרת עם פרטים אודות הלחן התורכי, הערבי או הספרדי, עליו מיוסד הפיוט, ה"מאקאם", ו"סימן" המשורר.
בשולי אחד העמודים חתימה מזרחית מסולסלת: "--- קאשטוריאדו".
כ-150 עמ' כתובים. 19 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים וקרעים [פגיעה בטקסט במספר מקומות].

שרידי דפי-דפוס שהוצאו מגניזת כריכה, קטעים מארבעה טורים, חלק אורח חיים [שונצינו, ר"נ 1490, דפוס שלמה שונצינו]. הגהות עם תוכן בכתב-יד אשכנזי קדום מתקופת ההדפסה [המאה ה-15-16].
8 גזירי דפים. גודל משתנה, מצב בינוני-גרוע, קרעים וכתמים.

ספר עיני העדה, חידושי ראשונים על הש"ס (תוס' רי"ד וחידושי הריטב"א קידושין, תוס' רי"ד תענית, חידושי ר"י מיגש בבא-בתרא וחידושי הר"ן נדה), עם הגהות "זר זהב" מרבי אלעזר לעוו. פראג, תק"ע 1810. כרוך עם: חידושי הרמב"ן על מסכת קדושין, וחידושי רבי משה סופר על הלכות יסודי התורה (הוצאה ראשונה של חידושי ה"חתם סופר" שנדפסה בחייו!). פראג, (תקפ"ו 1826).
עשרות הגהות ארוכות עם תוכן למדני עמוק, בכת"י אשכנזי מתקופת ההדפסה, רובן חתומות "יק"ר". עשרות תיקונים בכת"י. בדפי הפורזץ רישומים וקשקושים רבים, בעין בוחנת ניתן לראות את החתימה בדף האחורי "הק' יעקב קופיל בהמנוח מו"ה צבי הירש" ובדף לפני השער רישום בעלות "שייך למו"ה הרב קאפל חריף".
הגאון רבי יעקב קופל (רייך) אלטנ-קונדשטאט (תקכ"ו-תקצ"ו), אב"ד ווערבוי (הונגריה), מגדולי גאוני דורו המפורסמים, למד בצעירותו אצל ה"נודע ביהודה" ומהר"ם ברבי. נודע בגאונותו ובחריפותו הרבה בשם "רבי קאפל חריף" ותלמידים רבים נהרו לקבל תורה מפיו. מחידושיו נדפסו הספרים "חידושי יעב"ץ" (פרשבורג תקצ"ו, ירושלים תשס"ט), שם כותב עליו החת"ס בהסכמתו: "המפורסמות אין צריכות ראיה, כבר נודע בשערים... המצוינים בהלכה יד הגדולה והחזקה של ה"ה הרב הגאון המפורסם כבוד מו"ה קאפל אלטינקונשטאט זצ"ל אב"ד ור"מ בק"ק ווערבוי יע"א... עמד לתלפיות אשר אליו פנו כל פיות, תלמידים למאות קבץ ורבץ ועשה פעלים, פועל אמת שפעולתו חדודי ולבוני הלכה ורווחא שמעתתא בונה עולמות למחריפ"ן עולה הרים יורד בקעות ומחליפן, ספרא וסייפא...".
ה, ה-כ; ב-קט, קיא-קלב דף; [1] ל דף. 34 ס"מ. מצב טוב-בינוני, כתמים ובלאי (סימני שימוש), שערות זקן עתיקות בין דפי הספר. כריכת קרטון עתיקה, רופפת ובלויה.

1. אפי רברבי, שו"ע אבן העזר, עם בית שמואל וחלקת מחוקק. [פיורדא, תפ"ו 1726], חסר שער ונוסף בו שער ודף נוסף ממהדורת פיורדא תקמ"ב 1782. הגהות למדניות רבות, בכת"י מתקופת ההדפסה. בדף קנב/2 מציין הכותב למה שכתב בחידושיו: "ע"ש בחידושי מה שהארכתי בזה בד"ה משא"כ לר"מ...". בראש דף 3, חתימה קצוצה ומטושטשת בכת"י הדומה לכת"י ההערות; חתימה נוספת בשער "יוסף משה שטערן".
[2] דף; [1], קצב דף (חסר שער מקורי, במקור: [2], קצב דף). 33.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני, בלאי ופגעי עש. חלק מההגהות נקצצו קמעא. כריכה עתיקה בלויה ופגועה.
כנראה, שההגהות נכתבו בראשית שנות הת"ק, לפני כריכת הספר מחדש עם השער של מהדורת תקמ"ב, ההבדל בין המהדורות שבמהדורת תקמ"ב נוסף חיבור "באר הגולה" על הדף, שאינו בעותק שלפנינו.

ספר לבושי שרד, על יורה דעה. [למברג, תר"י? 1850]. בשער חתימה ארוכה שחלקה מטושטשת של רבי אריה ליבוש ווילנר מטאלמיטץ (טלומטש) בהרב הצדיק מהור"ר שמואל האב"ד העליטץ (האליטש). הגהות למדניות ארוכות באותו כת"י, וחידושים בכת"י בדף האחורי.
הגאון רבי אריה ליבוש ווילנר, בנו של הגאון החסיד רבי שמואל ווילנר אב"ד האליטש [גאון, קדוש ומקובל, מתלמידי האדמו"ר רבי צבי מזידיטשוב, נפטר תרי"ד]. בחיי אביו כיהן ברבנות טלומטש ולאחר פטירת אביו בשנת תרי"ד, עלה על כסא אביו וכיהן שנים רבות ברבנות האליטש. תשובות אליו בספרי רבי שלמה קלוגר ובספרי רבי יוסף שאול נתנזון. (ראה אודותיו, אנציקלופדיה לחכמי גליציה, ב', עמ' 806-807).
קב דף. 38.5 ס"מ. נייר כחלחל, מצב גרוע, פגעי בלאי, פטריה ועש. לא כרוך.