הגדה של פסח, כפי מנהג ק"ק ספרדים, עם תרגום ערבי באותיות ערביות. (עם ציורים). [קהיר, ת"ש]. מעבר לשער מודעה מאת המו"ל, פליכס מזרחי.
[1 שער מעטפת] 64 עמ'. 19.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני, קרעים בגב המעטפת.
אוצר ההגדות 3759. המעטפת המודפסת לא נרשמה בתקליטור מפעל הביבליוגרפיה.

דסתור דו שב פסח (=הוראות שני לילות פסח). המדאן (איראן), [תר"צ 1930 בערך].
קונטרס מודפס בן שני דפים, מכיל סדר "קדש ורחץ", עם הוראות בפרסית-יהודית [באותיות עבריות].
אוצר ההגדות 3218.
[4] עמ'. 16 ס"מ. מצב בינוני, כתמים, קרעים בשולי הדפים (ללא פגיעה בטקסט).
בהמדאן נדפסו רק שני כותרים עבריים, הקונטרס שלפנינו וספר "זמירות ישראל" (תרפ"א 1921).

כתב יד, פסקים על העירוב בקהילת ורונה (איטליה), מאת רבי מנחם נוויירה, רבי אליהו ישראל, רבי יעקב אשכנזי די קורונה ורבי יעקב חזק. ורונה, תקכ"ה 1765.
כתב יד מאויר, כתיבת סופר נאה בכתב רש"י איטלקי, עם עיטורים מרשימים בסגנון הרוקוקו. בעמוד השער איור מגן-דוד, סמל כהונה, ושני אריות אוחזים במגדל.
פתיחת כתב היד מופנית אל פרנסי העיר ומתארת את בעיית העירוב בעיר ורונה, המוקפת בנהר מצדה האחד, את בני הקהילה הנכשלים מדי שבת וחג בטלטול ברחובות העיר ואת הפתרון ההלכתי שהציע רבה הקודם של ורונה רבי חזקיה מרדכי באסאן. הכותב, רבה של ורונה ונכדו של הרב באסאן, מודיע על כוונתו לתקן את עניין העירוב בעיר, עורך לפניהם את פסקו בנושא זה ופסקיהם של רבנים נוספים, ומזכיר בין היתר את תפקיד הפרנסים "לעמוד בהיכל המלך לבא לפניו, להתחנן לו ולבקש מלפניו, ירשנו להקים העירוב על תלו, בהרמנא דמלכא יה"ר אשר אנחנו עבדיו הנאמנים... ".
לאחר מכן, מובאים שני שירי פתיחה ותקציר הנושא בשפה האיטלקית. בהמשך מובא נוסח עירוב מיוחד לעיר ורונה: "בדין יהא שרא לנא לאפוקי ולעיולי... במשך חמשים שנה המתחילים היום עש"ק כ"ז לחדש אלות שנת התקכ"ה... מבתינו או מחצרינו... לחצר הגיטו שלנו ומחצר הגטו שלנו להם... חוץ מקונוינטו הנקרא בשמו דילי צטילי שיצא מכלל זה ההיתר... ".
בדפים הבאים מובאים בזה אחר זה, פסק הלכה ארוך מאת רבי מנחם נוויירה בעניין העירוב בורונה; שני פסקי הלכה מאת זוג שליחי ירושלים שנזדמנו לורונה ומאשרים את פסקו של הרב נוויירה: רבי אליהו ישראל (תע"ה-תקמ"ד, מחבר 'קול אליהו', רב באלכסנדריה שבמצרים). החותם:"דברי אנוש מזער ומעפר דל הוא הסובב בשליחותייהו דקמאי רבנן סבוראי דבקרתא רבתא דבירושלים וחותם פה וירונה... ". ורבי יעקב אשכנזי די-קורונה (נפטר תקכ"ט, מחכמי ירושלים הנודעים) החותם: "צעיר המשתלח מירושלים עד בית חדודו"; ופסק נוסף מאת רבי יעקב חזק (תלמיד הרמח"ל), רבה של פאדובה הסמוכה. בפסקים אלו חומר הלכתי רב ופרטים חשובים על קהילות איטליה באותם ימים.
כתב היד מסתיים בתיאור העירוב שהוקם "אחר הרשות... ממע' רוממות מושל העיר ונתפרסם הערוב בבה"כ לעיני כל עדת בני ישראל ומכאן ולהבא נעשה לנו היתר לטלטולי חפצים הצריכים לנו ביום ש"ק בכל פנה וצד... ", עם תקנות מפורטות כיצד להתנהג לאחר תיקון העירוב.
החכם והרופא רבי מנחם נוויירה (תע"ז-תקל"ז), רב ומו"ץ בוירונה, מחבר "ימי תמימים" וספרים נוספים. תשובות בהלכה ממנו נדפסו בחלק ב' לספר "פני יצחק" מאת רבו וסבו רבי מרדכי חזקיה באסאן (מנטובה תק"ד). המקובל רבי עמנואל חי ריקי מכנהו (בהסכמה ל"פני יצחק"): "האיש החשוב שלם במדותיו חסיד ועניו הגביר המפואר החכם הרופא... ".
[40] עמ' כתובים. 28 ס"מ. מצב טוב-בינוני, כתמים וסימני רטיבות, מעט סימני עש. כריכה פגומה.

אוסף דפי כת"י, מהעיר וירצילי (ורצ'לי Vercelli; איטליה), רובם חתומים על ידי שד"רים מארץ הקודש.
* שטר ראיה בעניין בירור חוב ל"קופת ירושלים" בעיר ורצ'לי, מסביבות שנת הת"ק, בחתימת רבי אברהם בן אשר [נפטר תקל"ב, מחכמי ומקובלי ירושלים (החיד"א מכנהו "הרב החסיד"), נשלח בשנת תק"א יחד עם חברו רבי יצחק זרחיה אזולאי - אבי החיד"א לארצות מערב-אירופה, דרך קושטא (ביקורו שם נזכר במסמך שלפנינו) ואיטליה. בחזרתו לירושלים עמד בראש ישיבת "יפאר ענוים" ובשנת תקל"א נבחר לראשון לציון]. * כתב יד חתום משנת תקל"ז. אישור על קבלת תרומה, מאת רבי מסעוד בונאן "שליח ומורשה מעה"ק צפת" [נולד ת"ק, יצא בשליחות צפת לאירופה המערבית, פגש בהמבורג את רבי יהונתן אייבשיץ והצדיק אותו במחלוקת הקמיעות, לאחר מכן היה לרבה של צפת - ראה חומר מצורף]. * אישור קבלת תרומה משנת תקצ"ט. חתומים "שלוחי עה"ק ירוש' תוב"ב...": "הצעיר וזעיר בן ציון אברהם ס"ט", ו"הצעיר שלמה חמווי ס"ט". * אישור על קבלת תרומה וברכות משנת הת"ר, ל"אנשי הוועד" של קהילת ורצילי. מאת רבי נתן ב"ר חיים עמרם [נפטר תרל"א; שליח חברון, נשלח בשנת תקצ"ה, בעקבות מרד איברהים פחה. בעת שהותו באיטליה הביא לדפוס את ספרי אביו "קרבן פסח" ו"מטעם המלך". חיבר ספרים רבים]. * שטר חוב. ורצ'לי, תמ"ג [1683]. * תשובה הלכתית בכת"י. איטלקית ועברית. נשלחה לקהילת טורינו. [תקצ"א? 1831?].
גודל ומצב משתנים (מצב כללי טוב).

כתב יד, "מנהגים של בה"כ הספרדים בפרארה". [פרארה, המאה ה-19].
מחברת כתב-יד בעברית ואיטלקית, עם רישום מנהגי התפילה והפיוטים בשבתות השנה, שלושת הרגלים, חנוכה ופורים, ראש חודש, ברית מילה, שבת חתונה ועוד.
כ-40 עמ' כתובים. 19 ס"מ. מצב טוב, כתמים. כריכת נייר בלויה.