ספר ישמח משה, חלקים א-ב, מאת האדמו"ר רבי משה ליב טיטלבוים אב"ד אוהעל. מאראמאראש-סיגעט, תרס"ו-תרס"ח (1906-1908).
חותמות של רבי "שמואל זלמן וויינבערגער ב"המהריא"ץ אב"ד דק"ק מארגיעטא והגליל" ובנו רבי "יהושע פינחס וויינבערגער אבדק"ק סעפלאק והגליל יע"א". רישומים וחתימות בעברית ובלועזית, בראש השער רישום בכת"י: "הספר הקדוש הלזה מהרב הגאוה"ק מאור הגולה מרן משה ט"ב ז"ל, שייך לאאמו"ר הגה"ק שליט"א".
הגאון רבי שמואל זלמן וינברגר (תרכ"ג-תרצ"ב) בנו הצעיר של הגאון מהריא"ץ (רבי יהושע אהרן צבי, תקע"ה-תרנ"ב, החת"ס ותלמידיו, עמ' קעז-קעט), לאחר פטירת אביו עלה על מקומו ברבנות העיר מרגרטן, והיה מגדולי הרבנים במדינתו..
[2], צו דף; [2], קד דף. כ-25 ס"מ. מצב טוב, כריכה מקורית עם שדרה חדשה.

* סידור תפלה ישרה וכתר נהורא. "תשורה ומזכרת מטעם מוסדות סאטמר בבני ברק". ירושלים, תשל"ה? [1975?]. רישום נתינת מתנה [להגאב"ד] וחותמות רבי משה אריה פריינד. * ספר תהילים, עם פירוש תהלות יואל מהאדמו"ר מהרי"י ט"ב שליט"א. ניו-יורק, תשל"ד (1974). רישום שמות לתפילה וחותמות רבי משה אריה פריינד.
הגאון הצדיק והקדוש רבי משה אריה פריינד (תרס"ד-תשנ"ו), בן הגה"ק רבי ישראל אב"ד בוניהאד (נפטר ת"ש) ונכד האדמו"ר הגה"ק רבי אברהם יהושע פריינד מנאסוד (תרט"ו-תרצ"ב), בנו של רבי משה אריה פריינד ראש הקהל בסיגט בזמן ה"ייטב לב" וה"קדושת יו"ט". מתלמידיו הנאמנים של האדמו"ר מסאטמר רבי יואל טיטלבוים, כיהן כדומ"צ בסאטמר, אב"ד נאסויד משנת תרצ"ח 1938. לאחר השואה עלה לירושלים וכיהן כראש ישיבת סאטמר ומורה הוראה. ראב"ד העדה החרדית. לאחר פטירת ה"מנחת יצחק", נתמנה לגאב"ד העדה החרדית. במשך שנים רבות היה נודע לצדיק ובעל-מופת ורבים הזקוקים לישועות באו להתברך מפיו. על שמו נקראו תלמוד-תורה וישיבת רמ"א בירושלים ובית-שמש.
2 ספרים, גודל משתנה, מצב טוב עד בינוני, סימני שימוש רב בסידור. התהילים כרוך מחדש.

* מדרש עשרת הדברות וצוואת רבי אליעזר הגדול. [לבוב, ת"ר בערך 1840]. חתימת "הק' יום טוב בהרב הגאון מ"ה יוסף נ"י אב"ד דק"ק יאסי". רבי יום טוב ליפא לנדא אב"ד גאלאץ, בנו של רבי יוסף לנדא בעל "ברכת יוסף" (תקנ"א-תרי"ד, תלמידם של רבי לוי יצחק מברדיטשוב, רבי ישראל מרוזין, רבי ברוך ממזיבוז והרב מאפטא, שהיה אב"ד יאסי משנת תקצ"ד).
* שער ו-4 דפים ראשונים מסידור "תיקון שבת", מרבי משה מזאלושין, ווארשא, תקפ"ז 1827. מהדורה ראשונה. חתימות ורישומים של "הק' אשר לעמיל חונה פה ק"ק גאלין יע"א" ובנו רבי "אברהם ב"ר אשר" - הגאון המקובל רבי אשר לעמיל לעווי אב"ד גאלין ודיין בירושלים (נפטר תרי"א) אחיו הבכור של רבי נחום משאדיק. בנו רבי אברהם וויספיש נפטר בשנת תרמ"ו. ראה חומר מצורף
* ספר תומר דבורה, תולדות אהרן ומשה. ירושלים, תר"ל 1870. עותק פגום [וחסר?, ראה ש' הלוי מס' 163-164], בשער הספר "תומר דבורה", חתימה וחותמת של הגאון הנודע רבי "עקיבא יוסף שלעזינגער" [תקצ"ה- תרפ"ב, אוצר הרבנים 16803], עלה מהונגריה לירושלים בשנת תר"ל, שנת הדפסת הספר ובחותמו פה מופיעה תמונת הכותל המערבי.
* נביאים אחרונים, ספר יחזקאל. לבוב, [תרי"ח] 1858. חתימות רבי "מנשה בן הרב מסטראפקוב" ונכדו רבי "חיים יוסף גאטליב". רבי מנשה גוטליב נפטר בירושלים בשנת תרנ"ו. אביו רבי חיים יוסף גוטליב (תק"ן-תרכ"ז), אב"ד סטרופקוב בעל "טיב גיטין", מתלמידי ה"חתם סופר", ומתלמידי רבי מנדלי מרימנוב ורבי אייזיק מקאלוב.
* ספר פרשת דרכים, זולקווה, [תקל"ב 1772]. מצב גרוע, פגעי-עש קשים וחסר 14 דף בסופו. רישום הקדשה עצמית בכת"י: "מהגאון מאוהעל זצ"ל". חתימות של רבי "פנחס נפתלי ירושלמי" מחוסט [תקפ"ח-תרמ"ה, בעל "נפש טובה"] ובנו רבי "אברהם יקותיאל" ירושלמי-שווארץ [חותנו של רבי חיים יהודה סג"ל דייטש ראב"ד מאקאווא]. חותמות של רבי "חיים בצלאל פאנעט אב"ד רעטיאג" [תרל"ה-תרע"ה, אוצר הרבנים 6264, ממשפחת אדמור"י דעעש]. ראה חומר מצורף.
* [כונת האגדות - כפתור ופרח, אמשטרדם, תס"ט 1707], עותק חסר תחילה וסוף, עם פגעי-בלאי ועש. חתימת "הק' יעקב נכד הגאון מליסא זצ"ל זיע"א".
* חק לישראל, ספר ויקרא. חתימות רבי "אברהם גוטענפלאן אב"ד דינא", "אברהם גוטענפלאן הרב מטטיניע". (בעל "נחלת ישעיה", תלמיד רבי ישעיה זילברשטיין אב"ד וויטצען).
* שער ספר משאת בנימין, מיץ, תקל"ו 1776. חתימת והגהת רבי "שלמה זלמן עהרנרייך אבד"ק שאמלויא יע"א".
8 פריטים, גודל ומצב משתנים.

"אל הרי המור גבעות הלבונה" - קריאה לנדיבי עם לתמוך בקהילת לובלין שנמצאת במצוקה קשה בעקבות מלחמת שוודיה ופולין. לובלין, [תס"ח 1708].
גליון נייר, כתיבה קליגרפית מרשימה בכת"י אשכנזי. קריאה לנדיבי עם במקומות שונים, כתובה בסגנון מליצי. פותחת בשבחי קהילת לובלין "עיר ואם בישראל אשר מיום הוסדה על אדני פז יושבת... משם יצאה ההוראה לכל ישראל ונברכו בנו תמיד כל הקהלות...", ולאחר מכן מופיע פירוט ארוך של תלאות הקהילה בעקבות המלחמה: שבי, הרג וביזה, עול המסים הכבדים וחובות הקהילה שהביאו למצב כלכלי קשה מאד.
"ואילו כל הימים דיו כו' לא יספיקו לכתוב כל הצרות והרעות והצוקה... ואבכה נופל לראות באבדן מולדתינו ובמיתות משונות שנידונו בעוה"ר, כי נלקחו למות ומנוים להרג... ומחמת זה הוכרחנו תמיד להזיל יהב ולהעלות תמיד סך עצום ורב ברבית אוכלת בנו... להציל נפשות מישראל עד מקום שידינו מגעת ולהשתדל תמיד בקבורת הקדושים אשר תחת חרב נתנו ראשם ואשר היו לשריפת אש... הבעלי חובות... כל רעתם עלינו... לקחת נפשותינו ונפשות נשינו ובנינו וטפינו זממו... וזה החלם לעשות ששלחו יד במקדש ה' ונשבה ארון הקודש..". בתוך הדברים מוזכרת החלטת הקהילה לשלוח שני אנשים לגייס תרומות עבור הקהילה: רבי פייבל ב"ר יוסף אב"ד שידלובצה, ורבי ליב ב"ר יעקב מניקלשבורג.
מעבר לדף שלוש העתקות מכתבי המלצה לטובת קהילת לובלין (באותו כתב-יד), מאת הגאון רבי נפתלי כ"ץ אב"ד פרנקפורט דמיין [בעל "סמיכת חכמים"], הגאון רבי צבי אשכנזי אב"ד אמשטרדם ["החכם צבי"], והגאון רבי גבריאל [עשקעלעש] אב"ד ניקלשבורג.
תעודה היסטורית מיוחדת במינה, לתולדות קהילת לובלין בראשית המאה ה-18.
21 ס"מ. מצב טוב-בינוני. סימני קיפול, מחוזקים בדבק-נייר. חותמות בעלים.

"תפארת גדולה ועטרת ישועה", דף ברכה בכת"י, שנשלח אל "האדון הנכבד המפורסם בצדקת פזרונו בכל פאתי תבל לשבח ולתהלה ד"ר ראבינזאהן נ"י לעד בק' וינה יצ"ו". מאת "הרב הזקן יהושע קראהן מגזע בעל הש"ך זצ"ל", רב בבורשצוב (בארשטשוב, גליציה).
דיו על נייר, כתיבת סת"ם. ברכות ומליצות לגביר ד"ר רובינזון מקהילת וינה. בחלקו העליון של הדף כתיבה קליגרפית נאה בדיו אדומה, ירוקה ומוזהבת: "מזל, ברכה, שפע והצלחה".
בעברו השני של הדף מכתב ארוך בלועזית בכת"י וחתימת הרב קראהן, אל ד"ר רובינזון.
34 ס"מ. מצב טוב, סימני קיפול ובלאי. חורים בגוף האותיות שנוצרו מהדיו.