תריסר תגיות מתכת (דיסקיות) ממחנות עבודה בהונגריה, [ראשית שנות ה-40].
על כל תגית מוטבעים מספר והכיתוב "Zs. Musz" (איש עבודה). החוק ההונגרי חייב מי שהוגדר כ"לא אמין לשרות צבאי" לעבוד בשירות האומה. בשנות מלחמת העולם השניה נוצל הדבר בעיקר כנגד היהודים, שהועסקו בעבודות כפיה קשות, במכרות, בסלילת כבישים וגם בחזית המלחמה. עם הכיבוש הגרמני בשנת 1944, הוגדל מספר פלוגות העובדים, ומספר הנספים בהן עד סוף המלחמה עמד על 70,000. גודל משתנה, כ-3X4 ס"מ. מצב טוב.

Adam Herszaft, 5 Akwafort. [ללא ציון מקום ושנת הדפסה, שנות ה-30].
אדם הרשזפט (1942-1886) – אמן-הדפס, צייר ושַׂרְטָט יהודי-פולני. למד בורשה ובפריז. הציג בתערוכות-יחיד בורשה (1924, 1936-1938), לודז' (1928) וקטוביץ' (1935); התמחה בנופים. נרצח במחנה ההשמדה טרבלינקה. כל אחד מהתצריבים חתום בעפרון בידי האמן. 13X12 ס"מ עד 19X14.5 ס"מ. תיקיית נייר מקורית 32 ס"מ. מצב בינוני-טוב. נייר חומצי ויבש מאד. כתמים וקרעים.

ארגון OSE – אז"ע - ארגון יהודי עולמי לשמירת בריאות היהודים ולסיוע לילדים. נוסד ברוסיה בשנת 1912; בהמשך קמו אגודות "אזע" בארצות שונות וב-1923 קמה התאחדות בין-ארצית ומרכזה נקבע בברלין. ב-1933, עם עליית הנאצים לשלטון, עבר המרכז לפריז.
* כרטיס עם חתימות-ידם של ארבעה-עשר חברי OSE פריז, מתוארך 17 בנובמבר, ללא ציון שנה. * כרטיס ביקור "Union Des Sociétés O.S.E., Direction Centrale". * מעטפה מודפסת, "Union Ose… Paris" (על חזיתה הודבקה הדפסה מאוחרת של סמל "אזע".) גודל משתנה, מצב טוב.

ארבעה גליונות "הַצֹּפֶה", עתון התנועה העולמית של המזרחי בעריכת הרב מאיר ברלין, העוסקים בנושא השואה. נובמבר-דצמבר 1942; יוני 1943.
כותרותיהם: "עורו נא, הצילו נא עם מובל לגרדום, תנו מקלט לפליטי חרב!"; "הרשויות העבריות המקומיות בארץ מצטרפות לשוועת ציון: אל תעמדו על דם אחינו! פתחו שערים לפליטי חרב! הבו פתרון יסודי לגורל עמנו!"; "היום – שבתון כללי ועצומת הישוב להצלת שארית ישראל"; "יעטוף היישוב העברי אבלות ביום השבתון והעצומה". גודל משתנה, מצב בינוני-גרוע. קרעים וכתמים.

שבעה דפי רשימות שמיות של יהודים מהעיר וינה שנעצרו במנג'ואולי (Manchouli) והגיעו לחרבין, סין, אפריל 1941. אנגלית.
רשימות במכונת-כתיבה, על נייר מכתבים של "ועד הלאומי של יהודי המזרח הרחוק, חרבין". כוללות רישום של תאריך ההגעה לחרבין, היעד הבא של הפליטים (יעדם העיקרי היה שנחאי או ארה"ב), פירוט סכום הכסף שברשות כל פליט וציון גובה התרומה שקיבל כל פליט מארגון Hicem (ארגון גג של תמיכה ביהודים המהגרים).
מנג'ואולי היתה נקודת הגבול בין רוסיה ליפן, אליה הגיעו הפליטים באמצעות הרכבת הטרנס-סיבירית. בעיר חרבין התקימה פעילות ציונית ענפה עד שנות ה-30, תחת שליטה רוסית. עם פרוץ מלחמת העולם השניה הוצעה תכנית לקלוט פליטים יהודיים מאירופה, אך היפנים, שכבשו את האזור בראשית שנות ה-30, הגבילו את צעדי היהודים. הרשימות שלפנינו מעידות על היות חרבין נקודת מעבר בלבד, למרות שהארגונים היהודיים עשו ככל יכולתם לסייע לפליטים. [7] דף, 29.5 ס"מ. מצב בינוני, פינה אחת אכולת עש בכל הדפים.