ספר התורמים למוסד "חברת בית מחסה ליתומים" בירושלים "העומד תחת השגחת רבינו הגאון הצדיק רשכבה"ג מו"ה יהושע ליב דיסקין שליט"א". מהשנים תרמ"ד-תרס"ז [1884-1907].
שמות נדיבים "חברים" מארצות שונות, וסכומי התרומות, כתובות נדיבים וארגונים ברחבי העולם. רישום ימי זכרון לנפטרים, תשלומים עבור תפילות היתומים במקומות הקדושים לרפואת הנדיבים. מכתבים אוטוגרפיים והעתקות של מכתבי תמיכה מאישים ורבנים מכל העולם. לדוגמא: רבי חיים מיכל גרינברג (בעל "אור החיים", ניו יורק, תרע"ז); רבי שלמה צבי שיק רב בק"ק קארצאג והגלילות (בעל שו"ת רשב"ן; אוצר הרבנים 18891); רבי וואלף רייך, אב"ד דק' באדען; רבי יעקב שלו' המכונה ד"ר יוליוס דיאמנט אבד"ק מאקווא והגליל; רבי אריה הלוי המכונה ד"ר קעלמעען רב אב"ד דק"ק פאגאראש והגליל, (אוצר הרבנים 3399) ועוד.
28.5 ס"מ. הדפים נפרדים ובלויים. נייר משובח. כריכת עור עם תחריטים בלויה.

מכתב ארוך בדברי תורה בכתיבה המתאימה לשנות הת"ק המוקדמות. תשובה להרב יוסף אליעזר על שאלה חמורה ששאל בסוגיא במסכת נדה. הכותב "התחלתי לעיין בחומרא זו [קושיה עמוקה] ... ובהשקפה ראשונה במעט עיון מחמת טרדת עול התלמידים המוטל עלי, נראה בעיני ...". בסוף המכתב הוא כותב: "כ"ז אמרתי בהשקפה ראשונה ובמעט עיון ועוד דעתי לעיין בהלכה זו כי כמה חומרות [תמיהות קשות] לפני בעו"ה שיש בהלכה זו ואין הזמן מספיק כעת עמדי מחמת עול תלמידיי". והכותב חותם "מאיר ---- מח---- המתגורר פה ג"ט".
המקום ג"ט, כנראה שהוא קהילת גא-טיין במורביה (מעהרין) שהיתה אחת הקהילות החשובות והעתיקות ביותר במעהרין. בית הכנסת של העיר נחשב בין העתיקים ביותר בארצות אירופה וגילו נאמד ליותר משש מאות שנה. במשך מאות שנים כיהנו כרבני הקהילה גדולי ישראל. אחד ממרביצי התורה הנודעים שכיהנו בה היה רבי אליעזר לאזי (ת"ק-תקנ"ז). הגאון רבי יששכר דוב בלאך (רבי בער חסיד) זצ"ל שימש כאב"ד גוטיין משנת תקכ"ח עד שנת תקל"ט, אז נתמנה לרבנות מאטערסדורף בהונגריא ועל מקומו עלה הגאון המפורסם רבי אלעזר פלעקלש מפראג בעל "תשובה מאהבה", שחזר לפראג בשנת תקמ"ג. בשנים תקע"ג - תק"פ כיהן ברבנות ג"ט רבי משה יצחק פערילס בעל "בית נאמן".
לא עלה בידינו לברר את זהותו של רבי מאיר כותב המכתב.
21X17 ס"מ. 21 שורות. מצב טוב. כתמי זמן.

מכתב משפחתי בכתב ידו ובחתימתו של האדמו"ר הרה"ק רבי "ישראל במו"ה מרדכי פייביש" פרידמן מהוסיאטין (תרי"ח-תש"ט) מתקופת מגוריו בוינה בירת אוסטריה. המכתב נשלח לחתן חתנו רבי יעקב יושע באוימינגר מוויען.
רבי ישראל מהוסיאטין, זקן אדמו"רי בית רוזין, נכדו האחרון של רבי ישראל מרוזין. נולד בשנת תרי"ח לאביו רבי מרדכי פייביש מהוסיאטין. משנת תרנ"ד ממלא מקום אביו בהוסיאטין. מתרע"ד בוינה. תרצ"ז עלה לארץ ישראל לתל אביב. ידוע הסיפור על תפילתו בזמן השואה על קברו של ה"אור החיים", ואמירתו המפורסמת כי הצורר לא ישלוט בארץ ישראל. נפטר בתל אביב חנוכה תש"ט, ומנוחתו בטבריה.
חתנו האדמו"ר רבי יעקב פרידמן מבוהוש-הוסיאטין בעל "אהלי יעקב" [תרל"ט-תשי"ז], וחתן חתנו הוא רבי יעקב יושע בוימינגר ת"ח מופלג מזכיר המועצה הדתית בתל אביב. בנו של הסנטור האגודאי רבי יצחק בוימינגר מקראקא-וינה (ממיסדי "אגודת ישראל").
20 ס"מ. כ-16 שורות. נייר משובח מצב טוב מאד. נקבי תיוק משרדי עם פגיעה אות אחת.