תשובה הלכתית מהגאון המפורסם רבי צבי פסח (במוהרי"ל) פראנק, רבה של ירושלים ומגדולי הפוסקים בדורו, בעל "הר צבי".
רבי צבי פסח פרנק נולד תרל"ג בקובנא, חתן רבי דוד שפירא רב בקובנא (בנו של רבי חיים יעקב ראב"ד ירושלים). בשנת תרס"ח חבר בית הדין בירושלים של רבי שמואל סלנט, ומשנת תרע"ג ראב"ד. בתרצ"ה רבה של ירושלים. נפטר תשכ"א.
5 דפים בכתב ידו ובחתימתו. 4 דף ראשונים על נייר מכתבים רשמי של הרב משנות הת"ש. מצב טוב מאד. נקבי תיוק משרדי.

כתב יד "דורש טוב". דרושים מאחד מרבני משפחת ישראל ברודוס בשנות התר"י-תר"מ. [1850-1880]. דרשות על התורה, לשבתות תשובה, שבת הגדול ושבת כלה והספדים. בדף האחרון רישום פטירת בני משפחתו, ומקום קבורתם. רוב הדרשות נאמרו בקהלת רודיס (רודוס).
לא ידוע לנו מי הכותב אולם ניתן לזהותו עפ"י הזכרת בני משפחתו. בהספד א' הוא מספיד את חמותו מזל"ט אשת רבי רפאל משה ישראל שנפטרה בשנת התדי"ר (1854). בהספד ב' הוא מספיד ברודוס את דודו רבי יעקב שנפטר בירושלים ז' אייר התרי"ו (1856) - הגאון רבי מיכאל יעקב ישראל בעל "שנות ימין" ו"בן ימין", רבה של רודוס שעלה לירושלים (ראה אודותיו חומר מצורף). הספד ג' הוא על דודו החכם יוסף עינינו שנפטר ברודוס תרי"ו. הספד ד' הוא על חמיו רבי רפאל משה ישראל שנפטר כסלו תרט"ו (1855). (הוא אחיו של רבי מיכאל יעקב הנ"ל ובנו של רבי חיים יהודה ישראל בעל "קול יהודה"). הספד ה' הוא על דודו רבי אליהו פירירה שנת כת"ר (1860). ברישומי מיקום הקברים בהר הזיתים של בני משפחתו, מובאים פרטים נוספים על קרובי הכותב, אביו נפטר בשנת תר"ב.
רבני משפחת ישראל כיהנו כרבני רודוס, ירושלים ומצרים במשך מאות שנים. הראשון היה רבי משה ישראל בעל שו"ת "משאת משה", אב"ד רודוס משנת תע"ה ואב"ד נא אמון במצרים. ראה אודות בני משפחה זו בדברי הגר"ח פאלאגי (ראה חיים ח"ב דף מ"ה ע"ג נפש כ"ח מערכה ב' ד"ה ברית ותורה), שמביא מה שראה בחזיון לילה "כי מה שזכה הרב מיכאל יעקב ישראל ז"ל ואבותיו לכתר תורה מהרב משאת משה ז"ל ואילך, הוא בעבור ששמרו ברית קודש... ". על תולדות משפחה זו יצאו כמה ספרים, והראשון שבהם הוא "תולדות הרבנים למשפחת ישראל ברודוס" מאת ד"ר סימון מרכוס תרצ"ה, ובמבואות לספרים "בן ימין" ו"שנות ימין" במהדורה החדשה.
רסב דף, מתוכם כתובים כ - 335 עמ'. מצב טוב מאד. כריכת קרטון בלויה עם גב עור.

כתב יד חידושים וביאורים - מרבי אביגדור יהודה (לייבוש) סג"ל [הלוי יעגער מו"ץ דק"ק] חמעלניק. תרל"א (1871). כתב יד של צורב תלמיד חכם בסוגיות עמוקות בש"ס (סוגיות דכולל). על-פי הרשום בשער כנראה שהוא היה אח"כ מו"ץ בק"ק חמעלניק, עיר מפורסמת באוקראינה שבמשך מאות שנים היו בה תלמידי חכמים חשובים, מרבניה ותלמידיה היו מתלמידי הבעש"ט ורבי נחמן מברסלב.
46 דף 25.5 ס"מ. נייר כחול. מצב טוב. נקבי ופגעי עש ובלאי בפינות. כריכת בד חדשה.

כתב יד הספד על רבי יצחק גואיטע בעל "שדה יצחק". צפת – טבריה תרי"ז (1857).
הגאון רבי יצחק גואיטע (תקל"ז- שבט תרי"ז) נולד באיטליה למשפחה ממוצא אשכנזי, אך כל ימיו היה מוזכר כחכם ספרדי. בשנותיו האחרונות עלה לצפת וכיהן בה ברבנות עד פטירתו. נודע על שם ספרו "שדה יצחק" (ליוורנו תר"ו) שיצא לאחרונה מחדש ע"י ישיבת "אהבת שלום" בירושלים. (הספדים עליו נדפסו ב"ברכת מועדיך לחיים" של רבי חיים פאלאג'י וב"איש מבין" לרבי יהושע שלמה ארדיט).
לפנינו כתב יד הספד שלא נדפס, על פי תוכנו נראה שנכתב ע"י תלמיד חכם חשוב. בראש ההספד שני עמודי קינה בחרוזים ובמליצה "קול נהי בכי תמרורים על צפ"ת היאו"ר קינים...". ואח"כ ארבעה עמודים דרוש תורני להספד.
מעבר לדף הראשון נכתב "עיר טבריה", גם בתוך הדברים מובא פירוש בשם רבי יהודה נחמד מחכמי טבריה. ברור שהמקונן הוא כהן כפי שנכתב בהספד: "קול הנער הכהן ישפוך לארץ מרירתו מר צורח...".
יש מקום לשער שהמספיד הוא הרב "הסיניור" מטבריה, רבי שמואל חיים הכהן קונוורטי מגדולי החכמים בטבריה (אוצר הרבנים 6594), שהיה בידידות רבה עם בעל "שדה יצחק" עוד בהיותו באיטליה ואף כתב הקדמה ארוכה לספר "שדה יצחק", אף היא בחרוזים נאים ובמליצות.
2 דף, 30X20 ס"מ. 6 עמ' כתובים. כתב יד סופר מרשים. מצב טוב מאוד.

"ספר אהל אברהם דרוש וחדוש על ה' חומשי תורה". "הפרושים הם לפי רוח הזמן והתקופה. והחדושים מהם בירור, ומהם ע"ד החידוד. וכולם בנוים על יסודות הש"ס והראשונים" - לשון השער. (באמצע השער תלש המחבר את כיתוב שמו, והדביק במקומו נייר אחר כנראה מפני עינא בישא של השלטון הבולשביקי). כתיבה אוטוגרפית של המחבר.
המחבר אינו ידוע. מתוך הכתוב עולה כי הוא כיהן ברבנות ברוסיה הבולשביקית. מוזכרים כמה תאריכים "שבועות תרפ"ז" (עמ' 488-491) ועוד. רוב הדברים הם חידושים המתאימים לגאון מופלג, ועוסקים בסוגיות הש"ס בבלי וירושלמי, על סדר הפרשיות, חידושים בהלכה ובאגדה. המחבר מצטט ספרים רבים ממפרשי הש"ס, ספרי מוסר, דרוש וחסידות.
מבין השיטין ניכרת החכמה והזהירות, בהביעו את השקפת התורה על בעיות התקופה וגזרות השלטון, בדרך כלל בהקשרים רחוקים של התייחסות לגזרות הרומאים והבבלים מתקופת בית שני ובית ראשון או מתקופת אנוסי ספרד.
כתב יד שלא נדפס, מאוסף רבני שהגיע מרוסיה.
כרך גדול, 35X22 ס"מ. 494 עמודים, כתובים ברובם וממוספרים עד עמ' תנו. כריכת קרטון מקורית עם תעתיק השער בכתב סת"ם, גב בד בלוי. נוספו גם הרבה דפים בודדים ופתקאות של דברי תורה נוספים.