כתר ארם צובא – כתב היד החשוב ביותר של התנ”ך. מהדורת פקסימיליה מפוארת. הוצאת האוניברסיטה העברית, ירושלים תשל”ו [1976].
[3 דף שערים בעברית], תקפח עמ’ צילום הכת”י, [3 דף שער באנגלית The Aleppo Codex]. 41.5X31.5 ס"מ. מצב טוב. פגיעות קלות. כריכת עור משופשפת.
עותק לא ממוספר, ללא החוברת המצורפת מהמו"ל משה גושן-גוטשטיין.

ספר הברית, "רוב דבריו על דעת כתבי הקודש להאר"י ז"ל בספרו עץ חיים". חלק שני. [וינה, תקס"ז-תק"ע בערך]. ההדפסה הראשונה בדפוסו החדש של אנטון שמיד בעיר וינה.
הוצאה זו נדפסה באופן דומה לחלק הראשון שנדפס בברין תקס"א ונראית כמו המשך לה, אולם נמצאים בה כל ההוספות והתיקונים שהדפיס המחבר ב"ספר הברית השלם" שהדפיס בזולקווה תקס"ז (1807).
לאחר שנת תקס"ו, עם מותו של המדפיס רוסמאן בברין, עבר בית הדפוס שלו עם כל אשר בו, לרשותו של אנטון שמיד בווין. מסתבר אפוא, ששמיד ירש מרוסמאן טפסים מודפסים של החלק הראשון ולכן הדפיס את החלק השני כפי שהדפיסו, בלא ציון מקום ושנת הדפוס, באופן ששני החלקים יהיו נראים כחטיבה אחת. (עפ"י תקליטור מפעל הביבליוגרפיה רשומה 0137514).
[1], קכח דף. 17.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני, בלאי וכתמים. חתימות ורישומי בעלים. כריכת עור מקורית, פגועה.

שער היחוד - מספר "חובות הלבבות", עם ביאור "מנוח הלבבות" [לרבי מנוח הנדל ב"ר שמריה], ועם ביאור "פרדס קטן", מאת רבי נפתלי הירש ב"ר מרדכי. פרנקפורט דאודר, [תקל"ט 1779].
בראש הספר הקדמה בשם "סדרי בראשית", ובסוף הספר שני חיבורים קטנים "הקדמת קהלת", ו"מדרש קהלת" - ליקוטים על מגילת קהלת, מאת רבי נפתלי הירש. לעומת זאת, הפירוש "פרדס קטן" שמוזכר בשער לא נדפס בספר, וגם הביאור "לבב חכם" שנזכר בהסכמות הרבנים [המחבר כותב שקיצר ולא הדפיס את כל חיבורו מכיוון "שדחיקא לי שעתא ואין ידי משגת להוצאת הדפוס"]. בחיבור האחרון ("מדרש קהלת") ליקוטים מספר "תורת חיים" לרבי יששכר אלשיך [ספר זה לא נדפס].
חותמות, חתימות ורישומי בעלים: "משה חיים חפץ" [רב ביפו?].
מ דף. 16.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, נקבי עש משוקמים מקצועית. כריכה חדשה.
נדיר! לא מופיע בתקליטור מפעל הביבליוגרפיה ואינו בספריה הלאומית.

מסכת קדושין, מן תלמוד בבלי. יו"ל ע"י ועד אגודת הרבנים באזור האמריקאי באשכנז, בסיוע ועד ההצלה. מינכן סט. אטיליען, תש"ו 1946. שער מצוייר עם תמונות ממחנות ההשמדה "צריף העבודה שבו ישבנו, למדנו והתפללנו בחשאי".
בהקדמת המו"ל נכתב על "נטילת הספר מעם הספר" ע"י הרשעים שהשמידו ושרפו את יהודי אירופה והשתדלו גם שלא להשאיר שום ספר עברי "כל ספרי ישראל ניטלו לעיבוד נייר או לתשמיש בזוי אחר... ולפיכך אחר ימי השחרור, כמה גדולה היתה הערגה והצמאון לספר, נוסדו ישיבות אבל במה ללמוד אין... זה אשר עורר אותנו לגשת להדפיס כאן מסכתות אחדות ללמוד ליחיד ולצבור... נמצא בידינו רק מסכת קידושין ונדרים בכרך אחד כמעט חדשים ואת המסכתות הנ"ל החלטנו לצלמם ולהדפיסם ולחלקם בין שארית הפליטה בגלות אשכנז...". [בהמשך נדפס במינכן, כל הש"ס בשלימות במהדורה אחידה בת 19 כרכים, עם שער מצוייר בציורים שונים מהעותק הראשוני שלפנינו].
[1], צו, טז, ט דף. (חסר 5 דפים בסופו, במקור: [1], צו, טז, יד דף). 39.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני, כתמים, בלאי ונזקי-עש. כריכה בלויה.