כת"י, ספר תהלים, תימן, תקצ"ה [1835].
בקולופון הסופר: "... אני הצעיר שלום בן אהרן בן משה אל-סרי אל-לוי... השם ב"ה ימחול לי כל מה ששגיתי ועויתי ופשעתי... נשלם ביום ה' אייר שנת ב'קמ"ו" [לשטרות = ה'תקצ"ה לבריאה].
על כת"י אחר מאותו סופר בשנת ב'ק"ע (ה'תרי"ט לבריאה), ראה באנציקלופדיה לחכמי תימן, א', עמ' 420. (כת"י בר אילן 36655-210).
(חסר דף ראשון), ב-לב, [60] דף. 11 ס"מ. נייר איכותי, מצב טוב, כתמי שימוש ובלאי. כריכה חדשה.

כתב-יד, ספר שערי טהרה, בהלכות נדה, מאת רבי יחיא צאלח (מהרי"ץ) וליקוטים. עברית וערבית-יהודית. תימן, [תרס"ה? 1905?].
בסוף ספר שערי טהרה מופיע בסימוני אקסטירכון, תאריך שנת רי"ו [כנראה שנת ב'רי"ו לשטרות, ה'תרס"ה לבריאה]. לאחר מכן תפלות, סדר הגט, ליקוטי טעמים ופירושים "סלת בלולה - טעמים", "מעשה משה רבינו", "מעשה הרב גאלאנטי" ו"מעשה בן סירא".
בעמוד האחרון רישום חתום מרבי "שלמה בן אברהם אלנדאף יצ"ו - אנכי השד"ר תימנים ירושת"ו החותם למעלה, הגעתי לעי"ת [עיר תהלה] בית עגל, פעם שנית בשנת ב'רכ"ח [ה'תרע"ז לבריאה] יום כ"ד לחודש שבט... ". ורישום מעניין נוסף מאנשי הקהילה: "זמן שבא אלינו הבודק מ"ו יחיא בן נחום יצ"ו... חודש תמוז בשנת ב'רל"ה [ה'תרפ"ד לבריאה] ג'רמת עשרה ריאל... חרפת אדם לוקח כל הנקרא בשם מרי".
רבי שלמה אלנדאף מחכמי תימן וירושלים, עלה מתימן לירושלים והחל משנת תרע"ג בערך סובב בערי תימן כשד"ר עבור עניי העדה התימנית בירושלים. תיקן תקנות חשובות, ראה אודותיו אנציקלופדיה לחכמי תימן, א', עמ' 383-384.
[86] דף. 12.5 ס"מ. נייר איכותי, מצב טוב, מעט כתמים. כריכה חדשה.

כתב-יד, העתקת ספר "מקור חיים", בהלכות שחיטה, מאת רבי יחיא צאלח (מהרי"ץ). תימן, [ראשית המאה ה-20].
חתימות ורישומים שונים בכת"י מאוחר מהשנים תש"א-תשכ"ג.
[60] דף + 3 דפי סגולות מצורפים. 18 ס"מ. מצב טוב-בינוני, כתמים. כריכה חדשה.

אוסף גדול של כתבי-יד שונים: הלכות שחיטה, פיוטים בקשות ותפילות, ספר תהלים. שיר השירים וקהלת, סדרי הושענות והקפות, ועוד. [תימן, המאה ה-18-20].
בין הדפים נמצאה תשובה הלכתית בהלכות חנוכה, בחתימת רבי יוסף בן יעקב צבירי.
מאות דפים, במחברות ובדפים בודדים, גודל ומצב משתנים.

כתב יד פולמוסי בעניין נוסח "וימליך מלכותיה" בתפילת קדיש. [תימן? שנות העשרים?].
כתב-היד פותח במאמר של רבי יוסף צובירי, המסתמך על ענייני קבלה ועל כתב-יד עתיק של סידור שהתגלגל לידו. בהמשך מועתקת "תשובה" על דבריו ממחבר לא-מזוהה המתבטא במילים חריפות ומבטל את דבריו: "...טרח לריק לעקור מנוסח קדיש מלת וימלוך המיוסדת על אדני פז, ורוצה ליסד תחתיה מלת וימליך ביו"ד וחיר"ק שהיא לפי דעתו מלה יפה ונאה ככלה... ואסף וקיבץ ראיות מדברי רבותינו... להבהיל את ההמון...". הכותב חותם "כה דברי חי"ש אחד מקטני תלמידי מהריק"א ומהרי"א זצ"ל". [ייתכן שכתה"י הוא של רבי יוסף צוברי עצמו שהעתיק גם את דברי המשיג עליו]. רישום בכת"י שונה ומאוחר: "בשנת התרפ"ח".
הגאון רבי יוסף צובירי (תרע"ו-תש"ס), מגדולי רבני תימן. נודע במלחמתו נגד "כת הדר-דעים" עוד בהיותו רב צעיר בצנעא. עלה לארץ בשנת תש"ד ונתמנה לרב העדה התימנית בתל-אביב. עסק רבות בביסוס נוסח התפילה של עדת השאמים, ובחיבוריו דן באריכות בנוסח מילת "וימליך" שבקדיש (כתב-היד שלפנינו לא נדפס כנראה). כתב חיבורים רבים: שו"ת ויצבור יוסף בר, סידור כנסת הגדולה, אמונת ה', מסורת מדויקת, אמת ואמונה, ועוד.
[18] דף. 11 ס"מ. מצב טוב, כתמים ובלאי. דפים מנותקים.