מכתב מאת הגאון רבי אריה לוין, בכתב ידו האופייני (המרובע) ובחתימתו, אל שאר-בשרו הרופא ד"ר ורבין, בבקשה שיטפל בילדה "ברכה לפקביץ בגיל 6 השוכבת בהדסה ת"א...". [ירושלים, תשי"ט].
במכתב מכנה רבי אריה את אבי הילדה – הגאון רבי מיכל יהודה ליפקוביץ, שהיה אז כבן ארבעים ושש: "מגדולי ישראל בישראל", ומסיים את המכתב בברכות רפואה שלמה ומוסיף "...וכדאי שיתגלגל הזכות גדול ע"י זכאי גדול".
11 ס"מ. מצב טוב, כתמים, סימני קיפול.

מכתב בכתב-ידו, חתימתו וחותמתו של הגאון רבי שאול בראך מנייטרא, אב"ד מאגענדארף. מגנדורף, תרנ"[ז] 1897.
הגאון רבי שאול בראך אב"ד קאשוי (תרכ"ה-ת"ש), מתלמידי ה"חתן סופר" ומגדולי רבני דורו. כיהן ברבנות מגנדורף משנת תרנ"ב, בין השנים תר"ע-תרפ"ג כיהן ברבנות קראלי, עד שעבר לרבנות קאשוי (ועל מקומו עלה רבי יואל מסאטמר). בכל שנות רבנותו עמד בראשות-ישיבה ורבים מרבני הונגריה היו מתלמידיו. חיבר ספרים רבים בכל מקצועות התורה. לתולדותיו יצא הספר "שאול בחיר ה'".
גלויית דואר, 14.5 ס"מ. מצב טוב-מאד, חותמות דואר.

מכתב חריף בכתב ידו וחתימתו של רבי אברהם יצחק הכהן קוק, אל הנהלת "הדסה". ירושלים, תרפ"ב [1922].
"דעו שהעלמה החולה... בבית החולים האנגלי עומדת היא להמיר את דתה באונס... והכתם יפול על המוסד שלכם הדסה... אני אהיה מוכרח לפרסם בעתונים שאשמים אתם על הנפש האבודה הזאת... שמעו לדברי וקבלו את החולה הזאת והצילו את נשמת אחותינו האומללה הזאת...".
17 ס"מ. מצב טוב. נקבים, סימני קיפול וקמטים.

מכתב המלצה בחתימת "האדמו"ר הריי"ץ" [רבי יוסף יצחק שניאורסון] מליובאוויטש. ברוקלין, תש"ט [1949]. חתימה בכתב-יד קדשו עם הוספת המילים [המברכם] "בגשמיות וברוחניות".
שנה לפני הסתלקותו החל האדמו"ר הריי"ץ לחתום את האות יו"ד של שמו השני (יצחק) בכתב "אשורי" (מרובע), והיה בכך רמז מופלא על הסתלקותו הקרובה בתאריך י' בשבט (חתנו האדמו"ר מליובאוויטש הסביר עובדה זו בהרחבה בהתוועדות ש"פ וארא תשי"א - ראה חומר מצורף). המכתב שלפנינו נשלח כחצי שנה לפני פטירתו, ובו רואים בבירור את חתימתו המיוחדת באות יו"ד מרובעת.
הריי"ץ, רבי יוסף יצחק שניאורסון (תר"ם-תש"י, אוצר הרבנים 8887), האדמו"ר השישי לבית חב"ד-ליובאוויטש. מייסד ישיבות תומכי תמימים יחד עם אביו האדמו"ר הרש"ב (רבי שלום דוב). עלה על כס האדמו"רות בשנת תר"פ. נאסר ע"י השלטון הקומוניסטי ושוחרר בשנת תרפ"ז, לאחר מכן הגיע לפולין ובשנת ת"ש לברוקלין. מחיבוריו: ספר המאמרים, לקוטי דבורים ועוד. חתנו הוא האדמו"ר רבי מנחם מנדל שניאורסון - הרבי מליובאוויטש.
21 ס"מ. נייר מכתבים רשמי, דק במיוחד. מצב טוב, בלאי בשוליים תחתונות.

מכתב בכתב-ידו וחתימתו של האדמו"ר רבי יהודה ליב טווערסקי מהאראנאסטיפאל, אל רבי יוסף רב בקאפוסט. אנטוורפן, [שנת תרצ"ח בערך].
"... ואשא ברכתי לברך את כת"ר שיחי', שנה הבע"ל [הבאה עלינו לטובה] שנת חיים וברכה, שנת גאולה וישועה טובה בכלל ופרט, ויזכו לגדל בניו יחיו לתויר"ש ולמע"ט [לתורה ויראת-שמים ולמעשים-טובים]".
האדמו"ר רבי יהודה ליב טברסקי (תרכ"ח-תשי"א), בנו של האדמו"ר רבי מרדכי דוב מהורונוסטיפול ונכדו של ה"דברי חיים" מצאנז. בשנת תרס"ג נבחר למלא את מקום אביו (אף שהיה הבן השלישי של אביו). גדול בתורה וצדיק מופלג. פזרן לצדקה וגומל חסדים כסבו ה"דברי חיים" שלא השאיר פרוטה ללון בביתו. לאחר מלחה"ע הראשונה נדד רבות, לקראקא ולוורשא. בשנת תרצ"ז עבר לאנטוורפן, ממנה נמלט לארה"ב, ארבעה ימים קודם כניסת הגרמנים לאנטוורפן. הקים את בית מדרשו בשיקאגו והמשיך במעשי הצדקה כדרכו מאז ומתמיד, אולם הסתגר ולא קיבל קהל ו"קוויטלך", מלבד מספר מצומצם מחסידיו הותיקים. מכתבים ממנו נדירים ביותר.
נייר מכתבים רשמי, 28 ס"מ. מצב טוב, נקבי תיוק ובלאי בשולי הדף.