Onomasticum veteris testamenti sive tractatus philologicus, Johann Simonis, Halle, 1741.
לקסיקון (מילון) תנ"כי עם פרשנות פילולוגית, מאת יוהאן סימוניס. הַאלה 1741. לטינית, עברית, ערבית, אתיופית ויוונית.
מול דף השער מופיע תחריט ובו מפת ארץ-ישראל, אתריה החשובים הנזכרים בתנ"ך, הריה ועריה וחלוקתה לשבטים בעברית, מעוטרת זמורות גפנים ואשכולות ענבים המסמלים את פוריותה של הארץ – בתוך מסגרת מפוארת, ללא ציון קרטוגרף.
מפה זו הנה אחת המפות החשובות והמוקדמות ביותר של ארץ ישראל, שנדפסו עם כִּתוּב בעברית לפני המאה ה-19. נעשתה בהשראת הפסוקים "גֶּפֶן, מִמִּצְרַיִם תַּסִּיעַ; תְּגָרֵשׁ גּוֹיִם, וַתִּטָּעֶהָ. פִּנִּיתָ לְפָנֶיהָ; וַתַּשְׁרֵשׁ שָׁרָשֶׁיהָ, וַתְּמַלֵּא-אָרֶץ. כָּסּוּ הָרִים צִלָּהּ; וַעֲנָפֶיהָ, אַרְזֵי-אֵל. תְּשַׁלַּח קְצִירֶהָ עַד-יָם; וְאֶל-נָהָר, יוֹנְקוֹתֶיהָ" (תהלים, פ', ט'-י"ב), כאשר זמורות הענבים מייצגות באופן סמלי את עם ישראל, יציאתו ממצרים וכיבושה של ארץ ישראל על-ידו. על עלי הגפן מופיעים שמות מלכים, נביאים ודמויות תנ"כיות חשובות אחרות. על גזע הגפן מופיע השם "ישראל".
ראש המפה פונה לכיוון צפון וגבולותיה הצפוניים הם בלבנון ורכס החרמון. מדרום, נתחמת המפה בנחלת שבט יהודה, העיר חברון וים המלח. במערב, "הים הגדול" עם מספר כלי-שיט, ובמזרח – עבר הירדן המזרחי. נהר הירדן זורם מלבנון דרומה, דרך אגם החולה ("מי מרום"), ימת הכנרת ונשפך אל ים המלח. מיקום הערים אינו מדויק מבחינה גיאוגרפית, והעיר באר-שבע ממוקמת צפונית-מערבית לירושלים.
מחבר הספר – יוהאן סימוניס (1698-1768) – פרופ' לתיאולוגיה והסטוריה של הכנסיה באוניברסיטת האלה, הבראיסט, אוריינטליסט ובלשן.
כרוך עמו: Onomasticum Novi Testamenti (האלה, 1762).
לאור [Laor] 730; Wajntraub – Hebrew maps of the Holy Land, 1992, p. 67.
644, [127]; 206, [8] עמ'. הספר – 21.5 ס"מ, המפה – 18.5X14 ס"מ. המפה והספר במצב טוב. כתמי-חלודה לאורך הספר. חותמות. מעט כתמים על המפה. כריכת-קלף מקורית.