פנקס כת"י, דרושים וליקוטים, רשימות לדרשות: לשבת הגדול, לימים הנוראים, למועדי השנה, להספדים, לפרשיות התורה ועוד. תוכן הדברים לא נבדק כראוי, אך בבדיקה ראשונית של תוכן הכתבים ומהיקפם הגדול, נראה שנכתבו ע"י רב ששימש ברבנות והיה דורש לעתים תכופות. כת"י אשכנזי [פולין-ליטא, שנות התר"ע-תר"צ בערך].
688 עמ', כ-17.5 ס"מ, כתובים בצפיפות. מצב בינוני, פגעי עש ובלאי. כריכה רופפת ובלויה.

2 קונטרסים, חידושים על סוגית "מצות עשה שהזמן גרמא" ועל סוגית "קידשה בתמרה והמקדש במלוה". שכפול בהדפסה ליטוגרפית של מחברות כת"י, "מכבוד רבינו הגאון אב"ד וואיטצען שליט"א - נעתקו מכתב יד קדשו ע"י הק' יוסף אייכלער". וויטצען, תרע"א (1911).
על מעטפת קונטרס א' רישום בעלות ארוך ומעניין בכת"י החותם: "אני הקטן עבד לעבדי ה', הלומד פה בישיבה הרמה... תחת צל אדמו"ר הצדיק והגאון שליט"א בעהמ"ח ספר מעשי למלך... הק' מנחם מענדל פרידמאן [המשמש בקודש] מעיה"ק ירושלים תובב"א...". [כנראה, רבי מנדל פרידמן (תרנ"ט-תשמ"ז), חתנו הצעיר של הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד].
[1], טו עמ'; [1] טז עמ'. 25.5 ס"מ. נייר איכותי, מצב טוב-בינוני, בלאי וקמטים.

דף כתב-יד, מספר "מנחת יהודה" על מסכת גיטין, מהגאון רבי מיכל יהודה ליפקוביץ שליט"א. [שנות התש"ל בערך].
בכותרת הדף רשום "מנחת יהודה". תוכן הדברים מתאים למהדורתו הראשונה של ספרו, השונה מהמהדורה השניה שנדפסה בתשמ"ט.
2 עמ' כתובים, כ-22 ס"מ. מצב בינוני, קרעים וקמטים, מחופה בניילון בהדבקת לימינציה.

כתב-יד הגאון רבי יעקב יהודה ליב לעווי, חידושים על פרשת בראשית, לך לך ו-וירא. [ירושלים], חשוון תרל"ה. לא נדפס.
רבי יעקב יהודה ליב לעווי (תקע"ג-תרמ"ט, אוצר הרבנים 10080), גאון מופלא בנגלה ובנסתר, איש קדוש ומקובל. היה רב בסלעשין. עלה לירושלים יחד עם שני אחיו, רבי אשר לעמיל אב"ד גאלין ורבי נחום אב"ד שאדיק, לאחר ששלשתם חלמו בערב אחד כי עליהם לעלות לארץ ישראל. שימש כראב"ד ירושלים במשך למעלה מארבעים שנה. ספרו "בית לאבות" על פרקי אבות.
[3] עמ' כתובים. 20 ס"מ. מצב טוב, כתמים.

כתב-יד, "דרוש להספד הרב הצדיק מהר"א ז"ל האבד"ק לאנצוט, בב"ה[מ"ד] פה ביום ב' נצבים ך' אלול תרכ"ה לפ"ק". [צאנז, תרכ"ה 1865].
דרוש ארוך באגדה ובחסידות. בתוך הדברים הוא כותב: "על הלקח ממנו נפש צדיק הרב המאוה"ג [המאור הגדול] הצד[יק] המפורסים בו"ק [בוצינא קדישא] מ' אלעזר שפירא זללה"ה בן איש חי קדוש ישראל בעהמ"ח בני יששכר זללה"ה, האבד"ק לאנצוט, אשר שבק לן חיים ביום א' פ' תבא י"ב אלול תרכ"ה... זה הצדיק בן גדול הדור הצדיק המפורסים בעהמ"ח בני יששכר, ונפטר בריחוק מקום ממקומו, והשוד והשבר הבשורה הלא לא עלינו באה מע"מ ווין [מעיר מלוכה וינה]... ונפשות הצדיקים אב ובנו יגינו עלינו...".
בעמ' 3 הוא כותב: "... כי כמעט איננו בנמצא צדיק גמור ששימש ת"ח וצדיקי הדור כמוהו, שנתגדל על ברכי אביו צדיק הדור, וגם שימש את גדולי הצדיקים ואת קדוש ישראל הרב הקדוש בו"ק המקובל אלוקי ר' ר' הירשלי זידוטשובר ז"ל, ולמד הרבה ושנה הרבה והיה גמור בצדקתו ולמד ג"כ סתרי תורה... והיה מזג טוב שקיבל כ"א בסבר פנים יפות באהבה ובחיבה וקירב מאד ת"ח, והעתיר בתפלותיו... מעתה מי יעמוד בעדנו, ראוי לכל אחד לתפוס במעשיו ולהחזיק בבמעוז התורה והעבודה במקומו...".
כתיבה אשכנזית ישנה, בשולי העמוד הראשון נרשם בכת"י אחר: "כתב יד מרבנו הגאון והנעלה צדיק הדור יסוד עולם ר' חיים האלבערשטאם - דער סאנזער". [לפי סגנון כתב-היד נראה, שהכותב הוא אדם אחר שהעתיק את הדברים מכת"י של רבי חיים מצאנז].
הגאון הקדוש רבי אלעזר מלנצהוט (תקס"ח-תרכ"ה), תלמיד אביו בעל "בני יששכר" מדינוב, ותלמיד רבי צבי מזידיטשויב, רבי ישראל מרוזין ורבי צבי הירש מרימנוב. בנו הוא רבי שלמה שפירא אב"ד מונקאטש אביו של רבי צבי הירש בעל ה"דרכי תשובה" וסבו של רבי חיים אלעזר שפירא ממונקאטש בעל ה"מנחת אלעזר".
רבינו חיים מצאנז בעל "דברי חיים" (תקנ"ז-תרל"ו) היה ממעריציו הגדולים ולמרות שהיה מבוגר ממנו בעשר שנים, החשיב את עצמו במידת-מה כתלמידו בחכמת הקבלה והחסידות. יחס קודש זה ניכר בדברי דרוש ההספד שלפנינו.
7 עמ', 25 ס"מ, מצב בינוני, פגיעות בשוליים עם חסרון טקסט (משוקמות שיקום מקצועי). נתון בכריכה חדשה.