כתב-יד, "ספר כוונת הראשון", (שער התפלות, שער הברכות, שער הציצית, שער התפילין ושער עולם העשיה), מרבינו חיים וויטאל, עם הגהות מהר"י צמח והגהות רבי נתן שפירא. [כתיבה אשכנזית נאה, מערב-אירופה?, ת"ק בערך, המאה ה18C]. כולל טבלאות קבליות ואיור סדר התפילין.
חיבור זה הוא בעצם החלק הראשון מספר "מאורות נתן" לרבי נתן שפירא מירושלים בעל "מצת שמורים", שערך את הספר מכתבי מהר"י צמח ומהרח"ו וכותב את שמו בהקדמת המחבר. נדפס לראשונה בקוריץ שנת תקמ"ב, תחת השם: "פרי עץ חיים" – ראה חומר מצורף. כתה"י שלפנינו, מוקדם לדפוס הראשון, ויש בו שינויים רבים מהנדפס.
96 דפים כתובים, 21.5 ס"מ. מצב טוב, מעט בלאי וכתמים, ללא כריכה.

כתב-יד, "... השער השני מספר פרי עץ החיים והוא חלק טעמי המצות אשר קבלתי ממורי זלה"ה בוצינא קדישא המקובל האלוקי כרשב"י בדורו... כמוהר"ר יצחק לוריא אשכנזי זלה"ה", מרבינו חיים וויטאל. [כתיבה אשכנזית, מערב-אירופה?, שנות הת' בערך 1700C].
שינויים רבים מהנדפס ומכתה"י הקודם, למשל,פתיחת כתב היד בבראשית שונה והוא מתחיל במצות פריה ורביה שנמצאת בנדפס בהמשך הספר.
56 דפים כתובים (חסרים דפים אחרונים מאמצע פרשת כי-תצא) ,16 ס"מ. מצב בינוני, חיתוך הדפים על גבול הטקסט, כתמים, פגעי עש ובלאי, חסרון טקסט במספר דפים ובדפים אחרונים. מעטפת בריסטול ישנה.

כתב יד רבי שלמה מדובנא. [ברלין, בין השנים תקל"ב-תרמ"א].
העתקה של הגהות שכתב הגאון בעל "תוספות יום טוב" בשולי ספר "אמרי שפר" על התורה [מאת רבי נתן שפירא], בכתב ידו של רבי שלמה מדובנא.
מכיל שש הגהות ארוכות מבעל התוי"ט [כפי הנראה רק חלק מההגהות נדפסו ולא כולן]. לפני ההגהות קטע ביבליוגרפי ארוך מרבי שלמה מדובנא על הספר "אמרי שפר".
רבי שלמה מדובנא (תצ"א-תקע"ג), תלמיד חכם, מדקדק ומחבר ספרים. למד בצעירותו אצל בעל ה"מרכבת המשנה". התיישב בברלין ושם כתב את חלק ה"ביאור" לחומש בראשית בתרגומו של מנדלסון. לאחר שגילה את מטרתו ה"משכילית" של מנדלסון נפרד ממנו, והחל בהכנות להדפיס את ביאורו על החומש בנפרד. על חיבורו זה קיבל הסכמות נלהבות מגדולי הדור, ביניהם: הגאון רבי חיים מוולוז'ין, ה"נודע ביהודה", הגאון רבי אלעזר קאליר, הגאון רבי ידידיה טיאה וייל ועוד (ראה על כך בהרחבה: מאמרי הרב דוד קמנצקי, "ישורון", כרכים ח-י).
[3] עמ'. 17 ס"מ. כרוכים בכריכה [עם קונטרס דפים ריקים].

כתבי-יד תשובות וחידושים על ארבעה חלקי שו"ע, בכת"י וחתימות המחבר הגאון רבי ישראל ניסן קופרשטוך. רוב הדברים נדפסו מתוך כתבי יד אלו, בספרו הנודע שו"ת "עני בן פחמא" שהדפיס בירושלים בשנת תרפ"ח. [מקצתן כנראה לא נדפסו, חידושים על פרק איזהו נשך ועוד].
הגאון החסיד רבי ישראל ניסן קופרשטוך (תרי"ח-תר"ץ) מזקני רבני פולין החסידית, בזיווג ראשון היה חתנו של רבי ראובן יהודה (חתנו של רבי שרגא פייבל דנציגר אב"ד גריצא ומאקאווא, אביו של רבי יחיאל האדמו"ר הראשון מאלכסנדר), ובזיווג שני היה חתן הגאון מקאלושין, רבי שמואל יעקב קאפיל הכהן קליגסבערג (תרי"ח-תרצ"ה) שהיה מצאצאי "החוזה מלובלין".
כיהן ברבנות למעלה מארבעים שנה בפרשיסחא, ריזאן ומאקאווא. בשנת תרפ"ה עלה לירושלים, שם הוציא את ספרו שו"ת "עני בן פחמא" וייסד את ישיבת "ישמח ישראל" אלכסנדר. היה מראשי חסידות אלכסנדר - ראה פריטים 458-460, אוסף של עשרות מכתבים בלתי ידועים שהתגלו בארכיונו, שנשלחו אליו מהאדמו"ר בעל "עקדת יצחק" ובני משפחתו, בהם נראה הקשר ההדוק בינם לבין קרובם הגאון הישיש. באותם מכתבים הם מזכירים לפניו שמות לברכה ולתפילה במקומות הקדושים ומדווחים לו בפרוטרוט על כל הנעשה והנשמע בחצר הקודש ובהנהגת הציבור החסידי בפולין.
בהקדמת ספרו, שנקרא ברוב ענוותנותו "עני בן פחמא" - הוא מסביר את שם הספר בנוטריקון שמו ושם אביו ואמו: ישראל ניסן עני, ב"ר משה אריה וחנה פעסא. וכן מציין שאינו לוקח הסכמות, "כי לא אמצא בהם תועלת להמחבר, רק התפארת והכבוד בתוארים גדולים... אשר זאת היא למרות רוחי להדפיס עלי דברי שקר ח"ו" ומוסיף שתשובות גדולי הדור אשר תשובותיהם נדפסו בספר זה "זאת יספיק יותר מהסכמות" ומביא רשימת תשובות ומכתבים אליו מגדולי דורו: ה"אבני נזר" מסוכוטשוב, ה"חלקת יואב" מקינצק, ה"תורת חסד" מלובלין, הגאון מקוטנא, ה"דרכי תשובה" ממונקאטש, ועוד. [חלק גדול מהעתקות מכתבים אלו נמצא בכתה"י שלפנינו].
כ-140 עמודים כתובים, כ-34-35 ס"מ. מצב טוב-בינוני, חלק מהדפים על נייר יבש ושביר.