כתב יד, "מלאכת שלמה" על המשניות, סדרי נשים וטהרות. אוטוגרף בכת"י המחבר רבינו שלמה עדני. חברון, שס"ה (1604).
בקולופון שבסוף סדר טהרות כותב המחבר: "ותהי השלמת הספר... ראש חדש כסלו שנת השס"ה ליצירה, פה חברונה העיר קברות אבותינו הקדושים זכותם תגן בעדנו...".
לפנינו חיבור שלם וגדול של המהדורה הראשונה משנת שס"ה, עם מחיקות ותיקונים מהמחבר, והוספות רבות שנרשמו בין השורות, בגליונות, ובדפים הריקים שבתחילת ובסוף הספר. מהדורה בלתי-ידועה, שהיא קודמת לכל המהדורות הידועות.
השוואה בין כתה"י שלפנינו למהדורה המודפסת, מגלה הבדלים רבים של דברים הנמצאים לפנינו בכתה"י ושונו או קוצרו בנדפס. גם הציורים שבמסכת כלים בכתה"י שלפנינו אינם נמצאים בנדפס. לעומת זאת יש קטעים בנדפס שאינם בכת"י זה. [הבדל נוסף קיים בין כל כתה"י למודפס בספרי המשניות, שכן בנדפס החסירו המולי"ם חלק גדול מן החיבור, והוציאו את כל המופיע גם בספר "תוספות יום טוב", על סמך דבריו של המחבר בהקדמתו (שנכתבה בשנת שע"ט) המספר בענוותנותו, כי אחרי שכמעט גמר את חיבורו, ראה את הספר "תוספות יו"ט" (שנדפס בפראג שע"ז) "וישתומם שלמה על המראה, איך בדור אחד איתרמי מילתא [=קרה הדבר] שאחד יושב יחידי מוקרן בקרן זוית בעיר חברון תוב"ב, ואחד עם חבירים בארץ מרחקים בערי אשכנז, הסכימו יחד לעסוק ולעמול בעמלה של תורה ולהגיה המשנה ולבארה כמעט בסגנון אחד..." וכו', ראה שם בהקדמתו ובהקדמת המו"ל].
בדף הראשון רשם המחבר דברים נוספים ובתוכם חתום שמו מספר פעמים, תחינה מרגשת להצלחה: "אדון רם שמעה תפלתי וחושה נא לעזרתי, גם אל תחרש אל דמעתי... בטוח אני העני שלמה עדני, מלפניך ריקם אל תשיבני, כאשר מנעורי עד הלום לא עזבתני וגם לא נטשתני, ולזכותני להקטיר לפניך בעסק תורתי, חלבי ודמי, רובי לילי ויומי...".
כן רשם שם המחבר טיוטת מכתב מליצי בארמית שכתב לראשי קהילת עזה ("לעזתים לאמר") ולרבם הנודע רבי ישראל נג'ארה: "שלמא לאחאנא ושלמא לרישנא הוא ישראל רבנא הוא ענותאנא הוא נגאר בר נגאר דיפרקננה... ותיובתא טבתא מתיב יתנא... שלמה עדנא" [=שלום לאחינו ושלום לראשנו, הוא אדוננו ישראל, הוא הענוותן, הוא חכם בן חכם שיתרץ קושיותינו... ותשובה טובה ישיב לנו... שלמה עדנא].
רבינו שלמה עדני (שכ"ז-שפ"ט), נולד באוזל (צנעא, תימן), כבן ארבע עלה עם משפחתו לצפת ולירושלים. שם קיבל תורה מפי רבותיו הנודעים רבינו בצלאל אשכנזי ורבינו חיים וויטאל, השתתף בעריכת ה"שיטה מקובצת" של רבו [השיטה מקובצת על סדר קדשים נקרא במקורו על שמו: "בנין שלמה לחכמת בצלאל"]. בהקדמתו הידועה לחיבורו למשנה הוא מספר על קורות ותלאות חייו, ועל חיבורו למשנה שהתחיל לעמול בו משנת כ"ב לימי חייו. שם הוא גם מספר על ידידו הזקן רבי דוד אמריליו מחברון, ששכנע אותו להעתיק את חיבורו מהגליונות לספר מסודר לדפוס. בחיבור זה עסק המחבר בעמל ויגיעה בבירור ובעיון במשך עשרות שנים - כשהמהדורה האחרונה הידועה כיום היא משנת שפ"ו. [יתכן, ומחברת זו שלפנינו היא אותה מחברת שבה העתיק לראשונה את הערותיו מגליונות הספרים לכרך מסודר] פירוש "מלאכת שלמה" נדפס כיום [באופן חלקי] ברוב מהדורות המשניות עם המפרשים, והוא נחשב לאחד מגדולי מפרשי המשנה. (החיד"א בשם הגדולים כותב עליו: "חד מרבנן קשישאי בעה"ק חברון ת"ו, תלמיד מהר"ר בצלאל אשכנזי והרב מהרח"ו זצ"ל". הוא מביא שה"חזון נחום" מכנהו בחיבורו בשם "קדוש", וכותב עליו "ורבו עניניו אשר שמענו ונדעם מחסידותו ושקידתו מעוני").
430 עמ' כתובים, כ-21.5 ס"מ. נייר איכותי, מצב בינוני, פגעי עש, כתמי רטיבות ובלאי. כריכת עור עתיקה מאד ובלויה, בסגנון כריכה תימני, עם מילוי דפי כת"י עתיקים [מהמאה ה-16-17?], פגעי עש רבים בכריכה.
ראה חומר מצורף: מאמר פרופ' יהודה רצהבי אודות כתב יד זה (סיני, גליון ק"ו, שנת תש"ן) ועוד חומר מצורף.