כתב יד, "העתקת כתבי קודש מהרב הגאון הקדוש החסיד המפורסם... כקש"ת מו"ה ישראל זצוקללה"ה מגיד מישרים מקאזיניץ... בעסק היתר עגונה". [כת"י, אופייני לשנות התר"כ בערך[.
"אלה הדברים לפני נאמרים... להורות להתיר חבלי העגונה המסורות... וזה אשר כתבתי לראשונה לפפד"מ לכבוד המאה"ג נשיא ישראל ראש הגאונים החסיד המפורסם [רבי פנחס הלוי הורוויץ בעל ההפלאה] אב"ד דק' הנ"ל...".
משא ומתן בענייני העגונה מקהילת סטאשוב, ותשובות על "הרב המשיג". הדברים לא נדפסו כלשונם בספרו של המגיד "עגונת ישראל". הדף הראשון מכיל קטע מתוך נוסח התשובה של המגיד מקוזניץ שנדפסה בספר "כתר כהונה" לר' יצחק כ"ץ מפינטשוב נכד הש"ך. (הדף נקטע באמצע). בדפים הבאים משא ומתן עם "הרב המשיג" שערער על פסקו של המגיד מקוזניץ, נדפס בספר "עגונת ישראל" בשינויי נוסח קלים. (כפי שמציין המעתיק, בכתב היד שלפניו לא היו ההשגות והתשובות עליהם בשלמותם).
בסביבות שנת תקנ"ט באה לפני המגיד מקוזניץ שאלת אשה עגונה מקהילת סטאשוב. המגיד צידד להתירה ושלח את פסקו לכמה מגדולי הדור, ביניהם רבי פנחס הורוויץ בעל ההפלאה אב"ד פרנקפורט דמיין, רבי אפרים זלמן מרגליות ועוד. רבנים אלו הצטרפו לפסקו של המגיד, ופסקים אלו נדפסו בספרו של המגיד "עגונת ישראל". אולם, רבה של לובלין רבי עזריאל הורוויץ "ראש הברזל" יצא נגד פסקו בכמה השגות והמגיד כתב תשובות על השגותיו שנדפסו בקונטרס "דברי ריבות" שבסוף ספר "עגונת ישראל".
האדמו"ר רבי ישראל הופשטיין – המגיד הקדוש מקוזניץ (תצ"ז-תקע"ה), מגדולי החסידות המפורסמים, גאון פוסק-הלכות ודרשן. תלמידם של המגיד ממזריטש, רבי שמלקא מניקלשבורג ורבי אלימלך מליזנסק. כיהן כמגיד בקוזניץ כחמישים שנה משנת תקכ"ה. משנת תקמ"ו היה לאדמו"ר והוא יחד עם "החוזה מלובלין" נחשבו לדמויות המרכזיות של תנועת החסידות בפולין. מתורתו יצאו ספרי מוסר וחסידות, חידושי ש"ס וספר "עגונת ישראל" על פרשה זו - שנדפס לראשונה בווארשא תר"מ 1880.
כ-20 עמודים, כ-22 ס"מ. מצב בינוני, קרעים בשוליים, חלקם עם פגיעות בטקסט. חסרים דפים ב-ג ממחברת זו.