1. כתב-יד, "קונטרס שיעבודא" – חידושים בעניני שעבוד. המחבר רב לא-מזוהה מחכמי תוניס [מזכיר בברכת החיים את רבי אברהם הכהן יצחק בעל "משמרות כהונה", שנפטר בתרכ"ה]. [תוניס, המאה ה-19].
י דף כתובים (קונטרס שלם). 22 ס"מ. מצב טוב. כתמים ובלאי.
2. כתב-יד, ליקוטים בענייני אגדה, טעמי המצוות ודרשות חז"ל, על סדר א"ב. ענייני סגולות ורפואה [בראש העמוד הראשון נכתב: "משל"ד נר"ו" – ייתכן והוא הגאון בעל "משכיל לדוד" רבי דוד חיים צבאח אב"ד מרכאש]. באמצע הקונטרס נכרכו מספר דפי כת"י מפתחות לספר שו"ת לא-מזוהה. באחד הדפים העתקה "מספר שערי רחמים להחכם ר' רחמים חורי ז"ל...". [מרוקו-תוניס, המאה ה-19].
כ-40 עמ' כתובים. 16 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי, פגעי עש.
3. כתב-יד, חידושים מהמקובל הצדיק רבי רחמים חורי "הראשון" מג'רבה (נפטר תקפ"ג בערך), בעל "כסא רחמים" על הש"ס ועוד. חידושים על התורה ואגדה. [שינויים מהנדפס בספר "שערי רחמים", בני ברק תש"ס].
[16] דף (קונטרס לא שלם). 21 ס"מ. מצב בינוני-גרוע. כתמים, קרעים ופגעי עש.
4. כתב יד, "לבוש למסכת סנהדרין", חידושי רבי רחמים חורי "הראשון" בעל "כסא רחמים" על מסכת סנהדרין.
[5] דף, 21 ס"מ. מצב גרוע, כתמים ופגעי עש, פגעי רטיבות וקרעים.

כתב יד - "כסא דברכתא", ספר העתקת מכתבי ברכה שנשלחו לרבי חיים חזקיהו מדיני, בעל ה"שדי חמד", לרגל התמנותו לאב"ד העיר חברון בשנת תרס"א (1901).
כתיבת סופר בכתב רש"י. מכיל מכתבי ברכה ושירי תהלה לבעל ה"שדי חמד". המכתבים הועתקו לקונטרס, ע"י סופרו האישי של ה"שדי חמד", כשבראשי העמודים מופיעה הכותרת: "כסא דברכתא". ייתכן והקונטרס הוכן במטרה להדפיסו. בעמוד הראשון שלש שורות בכתב יד שונה (אולי של ה"שדי חמד").
בין כותבי המכתבים נמנים חכמי ירושלים, טבריה ויפו [ביניהם: הגאונים רבי שמואל סלנט, רבי חביב חיים דוד סתהון, רבי נפתלי הירץ הלוי, רבי אליהו משה פאניזיל, רבי חזקיה שבתי, רבי רחמים יוסף חיים אופטלקא, רבי אהרן ידיד הלוי], גבאי ומנהלי מוסדות בירושלים [ישיבת עץ חיים, ועד עדת המערביים, בית החולים משגב לדך, רבי חיים מיכל מיכלין], ורבנים מארצות אחרות [רבי דוד פיפאנו אב"ד סופיה, רבי אליהו חזן מאלכסנדריה]. כמו כן, מכתבים מאת תלמידיו בקהילת הקרימצ'אקים בחצי האי קרים [ביניהם רבי אברהם נסים אשכנזי, רבי רפאל לאבאק ועוד], ומכתב ארוך מחתנו רבי נסים לוי צחציר המתאר טקס רב-רושם שנערך בבית הכנסת לכבוד התמנותו של השדי חמד לרב בחברון. קונטרס זה אינו ידוע וככל הנראה לא נדפס מעולם.
[29] עמ' כתובים (נראה שחסר דף אחד בסוף). כ-18 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמי פטריה, קרע משוקם בדף ראשון. כרוך בכריכת חצי-עור חדשה.

כתב יד, לשון חכמים, בקשות ותיקונים מאת רבי יוסף חיים בעל "בן איש חי". [שנות הת"ר, תר"ן-תר"צ].
העתקה נאה בכתיבת סופר, כת"י מזרחי [בבל-ירושלים] של תפילות ובקשות, מתוך חלק ב' של החיבור.
לו, [6] דף. 16 ס"מ. מצב טוב-בינוני.

כתב יד, דרשה בכתב-ידו של רבי בן ציון מאיר חי עוזיאל. שאלוניקי, שבת כלה, ה' סיון תרפ"א [1921].
הרב בן-ציון חי עוזיאל (תרמ"א-תשי"ג), נולד בירושלים לרבי יוסף רפאל ממשפחה עתיקה של רבני ירושלים ומצאצאי ה"חקרי לב". בגיל 20 נתמנה לרב בישיבת "תפארת ירושלים". תר"ע נתמנה לרב ראשי לעדת הספרדים ביפו. בתרפ"א יצא לסלוניקי (יוון) לכהן בה כרב ראשי [ובה כתב את הדרשה שלפנינו], ובשנת תרפ"ג חזר לכהן כרב ראשי בתל-אביב-יפו. תרצ"ט שליח ונציג היישוב בלונדון, ובאותה שנה נתמנה לרב ראשי וראשון לציון בארץ ישראל. מחיבוריו "משפטי עוזיאל" "מכמני עוזיאל" "השופט והמשפט" ועוד.
[6] עמ' כתובים. 26 ס"מ. מצב טוב מאד.

כתב יד, הספדים על פי סדר פרשת השבוע, מאת רבי רפאל יצחק חרוש. [מראכש (מרוקו), המאה ה-19].
חיבור עזר לדרשנים ומספידים, ובו רעיונות להספדים על סדר פרשת השבוע [מ"בראשית" ועד "וזאת הברכה"], בכל פרשה קטע או מספר קטעים קצרים שנועדו לשמש כבסיס להספד. בהקדמתו כותב המחבר על מגמת החיבור: "ומפני שמיתה שכיחה ולפעמים באים פתאום לת"ח לדרוש ויש לו צער... לכן מלאני לבי... לחבר איזה נושא בכל פרשה, לזכות את הרבים שכל א' יכול למצא מבוקשו תכף כפי קוצר דעתו ויקח מן הבא בידו...". בראש הקטע הראשון: "שדרשתי בהספד הח'... שלם אדרעי ז"ל... שנת שלו"ש [=תרל"ו]...".
בסוף ההקדמה ובסוף כל קטע חתימות המחבר [חלקן בכתיבה רבנית מסולסלת ורובן בראשי תיבות "רי"ח"] - רבי רפאל יצחק חרוש (נפטר תרנ"ח), מחכמי מרוקו ודיין במראכש [ראה אודותיו חומר מצורף מספר "מלכי רבנן", דף קח].
מחברת לא כרוכה. כ-24 עמודים כתובים. כ-25 ס"מ. מצב בינוני, כתמים ובלאי, פגעי רטיבות ומעט סימני עובש. קרעים במספר דפים. רישומי חשבונות בכת"י המחבר.