5 גלויות שנה טובה מצולמות: שלש עם תצלומי אנשים (1933, 1936, 1937) – "צלם מוברמן" – נתניה, "צלם א. מלומד", "קאפלאן, ירושלים"; גלויה ללא תצלום (ירושלים, 1933) וגלויה ממנה נגזר התצלום (מוברמן, נתניה, 1937). מצב משתנה.

1. "לשנה טובה", ברכה עם ציור מובלט של רכבת, נדפסה בארץ ישראל. בחלקה הפנימי ברכה מודפסת, בחרוזים. מצב טוב, כתמים.
2. פאלעסטינא, לשנה טובה, ברכה עם ציור מובלט של קבר רחל. בחלקה הפנימי 11 תצלומים קטנים (7X5 ס"מ) של אתרים בארץ ישראל, מקופלים בצורת מניפה. ביניהם: קבר רחל, הכתל המערבי, יפו, ועוד. בצדה האחורי כיתוב בכתב-יד משנת 1919. מצב טוב, כתמים.

ארכיון מכתבים בכתב-יד ובדפוס, משפחת פולק-מוזר מחיפה, 1944-1947.
בחודש נובמבר 1944 נאסר אברהם ("אביבי") פולק, סטודנט למדעי-הרוח באוניברסיטה העברית בירושלים, ונשלח למעצר בלטרון; באמצע דצמבר הועבר לכלא בעכו, ומשם הועבר לשורה של מחנות-מעצר בריטיים באפריקה: קרתגו (סודן), אסמרה (אריתריאה), וגילגיל (קניה). במהלך שנות גלותו, כתב אברהם מכתבים רבים למשפחתו לקרוביו, והם נמצאים באוסף שלפנינו (תקצר היריעה מלהדגים עד כמה עשירים המכתבים בדיווחים על הנעשה במחנות בחיי היום-יום). במקביל, הקים אביו, ברוך מוזר-פולק את "הועדה לעזרת משפחות העצורים
העבריים" ואת ה"ועד לעזרת גולי אריתריאה ומשפחותיהם" בחיפה ושיגר מכתבים רבים ובהם בקשות עזרה וסיוע (ממרבית המכתבים שמר העתקים ואף הם נמצאים באוסף שלפנינו) – למנהיגים יהודיים וארגונים, ביניהם: הנציב העליון, הבולשת המרכזית, חיים ויצמן, הרבנות הראשית, מניה ביאליק, פרופ' קלויזנר, אניטה מילר-כהן, מועצת הפועלות, הועד הלאומי של כנסת ישראל, מערכות-עתונים, ועוד, חלקם בסיוע עורכי-דין. המכתבים מתעדים את דאגתו של האב לבנו וכן לבתו בת ה-16-17, שהיתה אף היא כלואה זמן רב, בבית-המעצר לנשים בבית-לחם (ראה פריט הבא). בכל תקופת מאסרו באפריקה, המשיך אברהם פולק את לימודיו, בעזרת ספרי-לימוד ששלחו לו אביו וספריית האוניברסיטה, בהשתדלות נשיאהּ, פרופ' מאגנס.
לפנינו ארכיון מגוון ונדיר בהיקפו, המאפשר מחקר מעמיק על חיי גולי האצ"ל והלח"י במחנות המעצר בקניה, אריתריאה וסודן באמצעות חומרים ראשוניים מפורטים, ומנגד, הצצה למאבקם של ההורים בפלשתינה, לשחרור בניהם מן המאסר. הארכיון כולל:
~ כ-125 מכתבים בכתב-ידו של אברהם פולק, רובם ממחנות בקרתגו ובאסמרה. בחלקם מחיקות או שורות שנגזרו בידי הצנזורה (בעיקר במכתבים הראשונים).
~כ-180 מכתבים והעתקי-מכתבים מאת הועד לעזרת גולי אריתריאה; חלקם בדפוס וחלקם בכתב-יד, חלקם מופיעים במספר עותקים.
~ כ-16 העתקי-מכתבים שנשלחו אל אברהם, מאת אביו ומאת אחותו רות שטרן ובעלה.
כ-16 מכתבים הנוגעים להמשך לימודיו האקדמיים של אברהם במחנות: הזמנת ספרי-לימוד, ציונים בבחינות, ועוד.
~ כ-50 מסמכים כלליים: אישורים על מסירת חבילות או כספים, אישורי-תשלום, חידוש מנוי לעתון עבור אברהם, ועוד.
סה"כ קרוב ל-400 מסמכים, גודל ומצב משתנים.