כתב יד, חידושים והערות על תלמוד ירושלמי, זרעים, מועד, נשים ונזיקין. בכתיבה אוטוגרפית של הגאון רבי מאיר מארים אב"ד קוברין מחבר ספר "ניר" על הירושלמי.
בעמוד הראשון נרשם: "הערות בלתי מסודרות על ירושלמי זרעים מועד נשים ומקצת נזיקין" ובכיתוב נוסף נרשם "מהרב הגאון המפורסם מ' מאיר מארים נ"י אב"ד דקאברין הבירה".
ספר "ניר" על הירושלמי, נדפס לאחר פטירת המחבר, על סדר זרעים (וורשא תרל"ה), סדר מועד (ווילנא תר"ן) ועל סדר נשים (וורשא תרצ"ב; ירושלים תשל"ט). ספר זה הפך עד מהרה לאחד מספרי היסוד ללימוד הירושלמי.
בהשוואה מדגמית עם הספרים הנדפסים, עולה כי רוב החידושים בכתה"י שלפנינו שונים מהנדפס ב"ספר ניר", ויש מקומות שבנדפס הדברים מקוצרים ("לשון... אין לו הבנה ויש לפתרו בענין רחוק"), ואילו לפנינו הדברים מפורשים ("ונראה לי דה"ג..." - ראה מסכת פסחים, פרק שביעי הלכה י"א). גם במקומות שהמחבר מזכיר דברים שכתב במהדורא קמא, הדברים נמצאים לפנינו בכתה"י (ראה לדוגמא: מסכת יומא, סוף פרק רביעי "ובמ"ק כתבתי דהגירסא... ועכשיו נראה לי").
ההערות על מסכת יבמות, נדפסו במהדורת וורשא תרצ"ב (דף צג), שם נכתב שנודע להם כי נשאר לפליטה בארץ ישראל בעיה"ק טבריה "עצם כת"י של המחבר... השתדלנו להשיג העתקה מהכ"י, שהנהו לפי הנראה, מהדורא קמא, אשר הרב המחבר רשם הערותיו בקצור נמרץ". המעיין בהערות על יבמות שנדפסו שם, יראה כי הן העתקה מכת"י זה שלפנינו.
הגאון רבי מאיר מארים שאפיט (תק"ס-תרל"ג), מגדולי גאוני ליטא בדורו וחסיד מובהק מתלמידי האדמו"רים: רבי נח מלכוביץ, ה"בית אהרן" מקארלין, רבי משה מקוברין ורבי אברהם מסלונים בעל "יסוד העבודה". מגיל צעיר נודע בגאונותו, ב"שטר התנאים" באירוסיו קרא עליו האדמו"ר רבי יצחק מנסכיז' "הגאון הצדיק". כבר בגיל 15 [!] מונה לרבנות העיירה מייטשאד הסמוכה לסלונים. כיהן ברבנות כמה ערים ובשנותיו האחרונות נתמנה לאב"ד קוברין. מפורסם היה בגאונותו כ"מרא דשמעתתא" בלימוד הירושלמי לעומק, ושמו נודע לתהלה אצל גאוני ליטא: רבי אייזיל חריף, בן-דודו רבי שמואל אביגדור תוספאה, רבי יצחק אלחנן, ועוד (ראה חומר מצורף). אחד מתלמידיו היה הגאון רבי זלמן סנדר כהנא-שפירא.
למעלה מ-290 עמ' כתובים. כ-21 ס"מ. מצב בינוני, דפים מנותקים, בלאי וקרעים, פגיעות קלות בטקסט.