Segens hymne zur Vermahlung im Januarie 1910 – ברכה לנישואי היינריך הילמן (Heinrich Hillmann) עם אנוצָה (Anuţa Ipcar[?]). רומניה, ינואר 1910 [טבת-שבט תר"ע].
הברכה נכתבה בכתב-יד בעברית וגרמנית בתוך מסגרת מצוירת ביד, בצורת שער ועמודים מפוארים, צבועים אדום, סגול, צהוב וירוק ומעוטרים בצבע זהב.
חלק מנוסח הברכה: "השקיפה מכס שמיך מלך עולמים / וברך את היינריך ואנוצא באֹרך ימים / הגן בחסדיך את החתן והכלה / שמרהו-נא מפגע, מאסון ושממה / תקדמהו ברכות טוב עלי ארץ רומניה...". עברית וגרמנית.
דף 32.5 ס"מ. מצב בינוני. סימני-קיפול. קרעים בשוליים. כתמים ופגעי-לחות קלים.

מכתבים מודפסים שנשלחו בדואר, לשם הצטרפות רבנים ל"היתר מאה רבנים". גרמניה, תרס"ג-תרע"א 1903-1911.
מכתבים מרבני ברלין, נירנברג ופיורדא, שטראסבורג, פרנקפורט דמיין, ברומברג, אופנבך ומגנצא. בין הרבנים: רבי דוד צבי הופמן, רבי עזריאל מונק, רבי מאיר הילדסהיימר, רבי אברהם ביברפלד, רבי נתן ווייל, רבי יוסף אריה בוטנוויזר, רבי מרדכי הורוויץ, רבי יעקב עמנואל ועוד.
"היתר מאה רבנים" נעשה במקרים שיש צורך להתיר לבעל את חרם רבינו-גרשום, שלא לשאת אשה שניה על פני אשתו הראשונה - היתר זה ניתן במקרים שאשתו נשתטית או שברחה ממנו ומעגנת אותו.
8 פריטים, 4 דפים מודפסים ו-4 גלויות דואר. גודל ומצב משתנים, טוב עד בינוני.

שטר הרשאה ושטר מעשה בית-דין, למסירת גט ע"י שליח. "בי דינא רבא דפה וינא" עם חתימות העדים והדיינים וחותמת "בית דין צדק דעיר מלוכה וינא". תרצ"ו (1936).
בין הרבנים החתומים ניתן לזהות את חתימותיהם של רבי ליב בלום [תרל"ב-תשי"ז]. רבי דוד פיינטוך, רבי מרדכי אריה האבערמן [תרמ"ב-תש"ה, בעל "מראה החודש"] ורבי נחום צבי קארנמעהל [בעל שו"ת "תפארת צבי"].
2 ניירות מסמכים רשמיים כתובים בכת"י, מצב בינוני, קרעים קלים וקמטים.

סידור תפלה מכל השנה, חלק א', עם כתר יוסף, פירושים ותפלות עפ"י קבלה, מרבי יוסף מפרמישלה. ברלין, תנ"ט-ת"ס (1699).
מסידור זה נדפסו שתי מהדורות, כמנהג אשכנז וכמנהג פולין, ההבדל בין המהדורות הוא בעיקר בפיוטים ולא בטקסט התפילות. לפנינו המהדורה כמנהג אשכנז.
סידור זה נדיר במיוחד, רוב העותקים נגנזו, מסיבת פולמוס גדול שנוצר עקב רמזים שבתאיים שנשתרבבו לפירוש עפ"י דרך הנסתר. רבי יעקב עמדין בספרו "תורת הקנאות" (אלטונה תקי"ב) מונה אותו בין הספרים החשודים בשבתאות וכותב: "ואלה הספרים שהבליעו ארסו של נחש זה במקצת מקומות במטמוניות, בס' תפלה כתר יוסף, לפיכך גזרו עליו הרבנים בדור שלפנינו גניזה". גם רבי יחזקאל קצנלבוגן אב"ד אה"ו, כותב במכתב לרבי משה חאגיז (הנמצא בכת"י אוקספורד): "...ולכן ציויתי להכריז בכל בתי כנסיות להביא לידי כל תפלות עם פירוש כתר יוסף".
אולם דברי השבתאות שבפירוש זה לא יצאו מפי המחבר, שהיה דרשן, גדול בתורה ודיין מפורסם בדורו וחיבר ספרים אחדים בינהם "כתונת פסים" (לובלין תנ"א), "צפנת פענח חדש" (פרנקפורט דאודר תנ"ד). עורכי הסידור לדפוס הם שהוסיפו בו רמזים שבתאיים, ראה מש"כ רבי יעקב עמדין עצמו, בספרו עדות ביעקב (אלטונה תקט"ז, עמ' נ): "אמנם הגיד לי הדיין הזקן באמשטרדם ר' משה פרנקפורטר נר"ו, שהמחבר גוף פירוש כתר יוסף בסידור התפלה, לא עשה פירוש רק בנגלה והיה סגי נהור, ולא ידע במה שהוסיפו בו המדפיסים והמגיהים, הם הוסיפו על המאירות והם שעתידין ליתן את הדין". (ראה חומר מצורף, ממאמר רש"ז ליימן, ספר זכרון לרבי משה ליפשיץ, עמ' תתפה-תתפח).
עותק חסר שער ודפים רבים בתחילתו. נמצאים 10 דפים מ-64 דף ראשונים. מדף סד ואילך העותק שלם עד סוף חלק א': סד-צו, קא-קעד, נא, [1], נה-סו, נז-פד, פג-פו דף. 20 ס"מ. מצב משתנה, חלק מהדפים משומשים ופגועים. רוב הדפים במצב טוב. כריכת בד חדשה. נדיר. מהאוסף הפרטי של ד"ר ישראל מהלמן - "גנזי ישראל".