שני פסקי דין בכתב יד רבי אלכסנדר סענדר, אב"ד במדינות פדרבורן ו-ווסטפליה (צפון-גרמניה). תקל"ב 1772.
אחד מפסקי הדין נשלח ל"האלופים קהל יושבי זאלש-קאטץ...". מהפסקים נראה כח סמכותו הבלתי מעורער של רב בישראל באותם ימים: "תוקף פקודתי בקנס ובאיסור שחיטה על הש"ץ ושו"ב...". באזור צפון גרמניה היו היהודים מפוזרים באותם ימים בכפרים, ועליהם היה ממונה רב אזורי לכל הקהילות הקטנות. בשני הפסקים חתימתו: "אלכסנדר סענדר מצ"פ לב"י [=מצודתו פרוסה לבני ישראל] במדינת פ"ב [פאדער-בורן] וליפא [ווסטפליה]".
עברית ויידיש.
[2] דף [3 עמ' כתובים]. גודל משתנה, מצב טוב, כתמים וסימני קיפול.

שלושה מכתבים, בכתב ידם, חתימתם וחותמותיהם של שלשת גאוני ראשי הישיבות בליטא, רבי חיים סולובייצ'יק אב"ד בריסק, רבי יצחק יעקב רבינוביץ אב"ד פוניבז' ורבי יוסף יהודה ליב בלוך ראש ישיבת טעלז. [בריסק, פוניבז' ושאדובה], תרס"ח-תרס"ט [1908-1909].
המכתבים נשלחו אל רבי יהודה ליב לנדא, אב"ד יוהנסבורג שבדרום אפריקה, וענינם בקשת עזרה לטובת אשה גלמודה ועניה מקהילת שאדובה (בה כיהן אז הגרי"ל בלוך כרב), שבעלה שוהה שנים ארוכות ביוהנסבורג ונבצר ממנו מבחינה כספית לחזור לליטא. גדולי הדור מבקשים במכתביהם כי אנשי יוהנסבורג ירתמו לעזרת האשה האומללה ויעזרו לאב לחזור למשפחתו. בסוף מכתבו מסיים רבי חיים סולובייצ'יק: "ובענין גדול כזה הלא יספיק הקיצור בזה למעכ"ת... וכל המרחם ירוחם מן השמים וברכה וכ"ט למעכת"ה שי'". [מעניין לראות כיצד גדולי התורה משקיעים מכוחם לעזור בבקשה פרטית, לפי הכלל הידוע של בעלי המוסר, שעזרה ל"ר' ישראל", היא הדאגה האמיתית לטובת "כלל ישראל"].
הגאון רבי חיים סולובייצ'יק (תרי"ג-תרע"ח, אוצר הרבנים 6090), נולד בוואלוז'ין לאביו הגאון רבי יוסף דוב סולובייצ'יק, ראש ישיבת וואלוז'ין ובעל "בית הלוי". נשא לאשה את בתו של רבי רפאל שפירא ראש ישיבת וואלוז'ין ונכדת הנצי"ב. בשנים הבאות התמנה לראש ישיבה בוואלוז'ין. עם סגירת הישיבה עבר לכהן כרב בבריסק על מקום אביו, שם התקבצו תלמידים מובחרים לקבל תורה מפיו. הנחיל לדורות דרך חדשה בעיון ולימוד התורה, והיה ממנהיגי דורו. בנו הוא הגרי"ז סולובייצ'יק "הרב מבריסק".
הגאון רבי יצחק יעקב רבינוביץ [ר' איצל'ה פוניבז'ער] (תרי"ד-תרע"ט, אוצר הרבנים 11378), היה מתלמידי ה"בית הלוי" ולמד כשנתיים בחברותא עם בנו רבי חיים סולובייצ'יק. בשנת תרמ"ט נקרא על ידי ה"סבא מסלבודקה" לעמוד בראשות הישיבה בסלבודקה. בשנת תרנ"ד עזב את סלבודקה ועבר לכהן ברבנות גרוזד, ולאחר מכן בפוניבז'. בכל מקומות רבנותו הרביץ תורה לעדרים וסלל דרך חדשה בלימוד. נודע כמעיין המתגבר, וסברותיו וחילוקיו מפורסמים בעולם הישיבות עד היום. נפטר במגפת הטיפוס לאחר שעסק רבות בביקור חולים מבני עירו שנפגעו ממנה. שרידים מחידושי תורתו נדפסו בספר "זכר יצחק".
הגאון רבי יוסף יהודה ליב בלוך (תרי"ט-תר"ץ, אוצר הרבנים 8896), מתלמידי וואלוז'ין וקלם ומגדולי מנהיגי תנועת המוסר ואציליה. נשא את בתו של רבי אליעזר גורדון מטלז ונתמנה לר"מ ומשגיח בישיבתו. לאחר "פולמוס המוסר" הראשון, עזב את הישיבה ועבר לכהן כרב בוורנה ושאדובה. עם פטירת חותנו בשנת תר"ע חזר לטלז ומילא את מקומו כאב"ד העיר וראש הישיבה. אבי שיטת טלז בלימוד ובמוסר. תורתו נדפסה בספרים "שיעורי הלכה" ו"שיעורי דעת".
[3] עמ'. שלושת המכתבים נכתבו על שני דפים מחוברים יחד, כל מכתב בעמוד בפני עצמו. 21 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול וכתמים.

הישיבה הגדולה "חפץ חיים" בראדין. קבלה ללא מילוי בכת"י. [שנות התר"ץ]. יידיש ואנגלית.
ברכה ביידיש לתורמים מאת "החפץ חיים" [העתק בדפוס של חתימת כת"י]. על הקבלה חותמת רבי "ישראל מאיר הכהן בעהמ"ח ס' חפץ חיים ומשנה ברורה".
11.5X35 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול. עם ספח רופף.

מכתב הגאון הנודע רבי אברהם מנחם שטיינברג, אל רבי יוסף זכריה שטרן אב"ד שאוויל. סנעטין, תרנ"ד (1894).
רבי אברהם מנחם שטיינברג (תר"ז-תרפ"א, אנצי' לחכמי גליציה, ה, עמ' 161-172), מגדולי גאוני גליציה ומחשובי חסידי רוז'ין. כיהן ברבנות בסנעטין ובבראדי, והחליף שו"ת עם כל גדולי דורו, בארצות שונות. בעל שו"ת "מחזה אברהם". כנראה שתשובה זו לא נדפסה, ראה מחזה אברהם ח"א סימן נ"ו שם מודפסת תשובה אחרת לריזש"ט מתאריך אחר (כשבועיים לאחר תשובה זו שלפנינו).
4 עמ' גדולים כתובים בצפיפות, 29 ס"מ. מצב גרוע, קרעים רבים עם חסרון טקסט, שיקום מודבק.