ספר טורי אבן, על מסכת ראש השנה, חגיגה ומגילה. ווארשא, תר"ך 1860. מהדורה רביעית (עם הסכמות רבי דובעריש מייזליש והאדמו"ר רבי ישעיה מושקט).
חותמות, חתימות והגהות למדניות מהגאון רבי אליהו ראם, דיין ומו"ץ בעיה"ק ירושלים.
רבי אליהו ראם מבירז' (תרל"ב-תשי"ט, אוצר הרבנים 2221), עלה לירושלים בשנת תרנ"ב ונודע כאחד מגדולי למדניה. בשנת תרס"ב החל לכהן כשו"ב ובשנת תרפ"ג נתמנה לדיין בבית הדין הגדול ב"חורבת רבי יהודה החסיד", משרה בה כיהן כשלושים ושש שנים. ידידו הרב פראנק היה רגיל לומר, שכשרבי אליהו נמצא בבית הדין, אין צורך בספרי ש"ס ושו"ע, השגורים על פיו. לזכרו יצא ספר הזכרון "אדרת אליהו".
[1], קל, יד דף. 32 ס"מ. מצב טוב-בינוני, כתמים ובלאי שימוש. כריכה מנותקת.

ספר שולחן ערוך, יורה דעה, עם דרכי תשובה, על הלכות מליחה ובשר בחלב. מהאדמו"ר רבי צבי הירש שפירא אב"ד מונקאטש. ווילנא, תרפ"ג. מהדורה שניה עם הוספות.
חותמות הגאון רבי יששכר שלמה טייכטאל דומ"צ פישטיאן. עשרות הגהות והשגות למדניות ארוכות בכתב ידו. באחת ההגהות הוא מזכיר "עוררני תלמיד ותיק אחד ושמו קלמן קראצר נ"י".
רבי יששכר שלמה טייכטל (תרמ"ה - נספה בשואה תש"ה, הי"ד. אוצר הרבנים 12429). גאון וחסיד, מרבני הונגריה המפורסמים, כיהן ברבנות ובראשות הישיבה בפישטיאן. היה אחד היחידים מרבני הונגריה החסידית, אשר תמך בעליה ציבורית לארץ-ישראל. בעל שו"ת "משנה שכיר" וספר "אם הבנים שמחה". (נכדו הוא הגאון רבי מאיר ברנדסופר זצ"ל דומ"צ העדה החרדית בירושלים).
בין דפי הספר נמצא דף ועליו חותמות "חברת בחורים דישיבת מוריה בפישטיאן", ועליו טיוטת מכתב מתלמיד הישיבה בפישטיאן המספר לרעו, "כי במצב הפראי כזה אי אפשר לאדם לצמצם מחשבותיו", [=כנראה, נכתב בתקופת המלחמה והשואה]. הוא מספר כי סיים ללמוד את ק"י הסימנים הראשונים של יורה דעה "ועכשיו אני עושה קשר חזק עליהם למען לא אשכחם במהרה... ואני מקוה שאי"ה אחר חנוכה יבחון אותי רבנו שליט"א ויתן לי הורמנא".
קכג דף; [1], קעד דף. 30 ס"מ. מצב בינוני, סימני שימוש. כריכה מקורית עם שדרת-עור, בלויה.

מדרש שמואל, ביאור על פרקי אבות [עם הפנים], רבי שמואל די אוזידא. וורשא, [תרל"ז] 1877. חתימה וחותמות של "יוסף בהגאון מאיר ז"ל פיימער מסלוצק", והגהות רבות בכתב ידו.
באחת ההגהות מובא: "...ומאבי הרה"ג מו"ה מאיר ז"ל פיימער מסלוצק שמעתי כי הגאון האמתי רבנו אליהו מווילנא זצ"ל הי' ישן שמונה שעות בשני ימים מעת לעת...".
הגאון רבי יוסף פיימר (תרל"ד-תרצ"ט, אוצר הרבנים 8500), בן הגאון רבי מאיר פיימר ונכד הגאון רבי יוסף פיימר מסלוצק [תלמיד רבי חיים מוואלוז'ין]. כיהן כרב ה"בעלי בתים" בעיר סלוצק (בה כיהנו אביו וסבו כרבני העיר) במשך כעשרים שנה, עד הגירתו לברוקלין בשנת תרפ"ה.
קלו דף. 22 ס"מ. מצב טוב. כתמים. חותמות "חבורה משניות דפערסקי". כריכת עור מפוארת, בלויה.

ספר חזקוני, על חמשה חומשי תורה, רבנו חזקיה בן מנוח. ווילנא, תרל"ה 1875.
בדפי הספר הגהות רבות בכת"י משני כותבים. הכותב המאוחר יותר חותם את הגהותיו בשם: "שלמה ליב", (באחת ההגהות הוא משיג על דברי המגיה הראשון).
192 עמ' [חסר: דף השער]. 12.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. כתם דיו. סימני עש. מדבקת בעלים.

ספר אור המאיר, דרושי חסידות על התורה. חלקים א-ה. ווארשא, תרמ"ג 1883.
מאות הגהות חסידיות, עם עיונים וציונים שנכתבו ע"י תלמיד-חכם, שהיה בקי ומבין בתורת החסידות.
כז; לד; מ; [1], מג; [1] מה דף. 21.5 ס"מ. מצב טוב. חיתוך דפים צבעוני, חלק מההערות מעט קצוצות. כריכה משופשפת.