מכתב בכתב-יד אל ועד חובבי-ציון (חו"צ) ביפו. רחובות, ניסן תרמ"ג [1883].
מכתב-תגובה לשאלתו של הוועד, מתי יפרעו אנשי המושבה את חובם לועד. אנשי רחובות מעלים את הצורך בהקמת מרתף ליינות: "המרתף הוא העיקר והיסוד שבו תלויה כל תקותינו וקיומנו לעתיד [...] כאשר יהי' המרתף, אז מאושרים [נהיה]... ובחיש קל יהי' לאל ידינו לשלם את כל אשר נלוה...". במכתב נזכרים אגודת "מנוחה ונחלה" שהוקמה בידי קבוצה של חובבי ציון וכן גידולי השורק (גפנים) במושבה. בסופו חתימות תריסר מאנשי רחובות. דף 27 ס"מ כתוב משני צדדיו. מצב בינוני. קרעים וכתמים.

"תעודה" – מסמך המאשר כי מר צבי יהודה בן רבי מרדכי סאלאנויץ [סולונוביץ] שילם בעד חלקו באדמות חדרה. וילנה, חשון תרנ"ה [1894].
"סלק בשלמות כפי העולה בעד חלק אדמתו בחידרה ולא נהנה מאומה מהמלוה הפריזית לסלוק הפס"ד מהנבררים בבירוט [בירות]" – כנראה הכוונה לסיוע הברון רוטשילד לאחר שהשלטון העות'מאני הפסיק לספק קושאנים (תעודות-בעלות על הקרקע). המסמך כולל פירוט של האדמות אשר נפלו בחלקו בהגרלה: חלקה מס' 29 באדמות הנטיעה, חלקה 33 באדמות הזריעה, חלקה 11 באדמות המלואים וחלקה 29 באדמות השקדים. בתחתית חתימות 32 חברי אגודת וילנה, שותפי "חידרה" [חדרה] ובהמשך – רשימת "המצרים" - חלקות האדמה הגובלות בחלקותיו של סולונוביץ, מארבעה כיוונים, עם פירוט שמות בעלי החלקות. "...נלוה אלינו בכל האספות חבר חדש צבי יהודה סולונוביץ, אברך משי שיצא מבית המדרש... היה עסקן מצוין בחבת ציון וציונות – השתתף באספות ובקונגרסים ובכל נפשו התעסק בענין הקרוב לנפשו. בחדרה קנה חלק אדמה בין יתר המתנחלים בני וילנה... ועד היום נמצא עוד החלק בחדרה על שמו: יהודה צבי סולונויץ". (אפל, יהודה ליב: בתוך ראשית התחיה, תרצ"ו). [2] דף, 28 ס"מ. דף ראשון במצב טוב – כתמים רבים ומעט קרעים, דף שני במצב בינוני – כתמים וקרעים.

קול רנה וישועה, "בהצליח אלהם דרך איש חיל ורב פעלים... השר משה מונטיפיורי... בלכתו לישע עמו בארץ רומאניא", מאת שמשון רויזוק. לונדון, [1867]. עברית ואנגלית. * נוה תהלה, "מקדש מעט לאביר גבירי יעקב... סיר משה מונטיפיורי", מאת יוסף כהן צדק. לבוב, 1868. ספר מפואר, מחולק לשלשה שערים: שער התפלה, שער התודה ושער הזמרה. * שר מאה שנה! "קיצור תולדות ימי חיי השר בשבעה עשר שירים", מאת צבי הירש בן-יצחק אריה ליב געלבערג. לבוב, תרמ"ה [1884]. כרוכים עמו: אדרת תפארת משה, אדרת (אדרעססע חן שנשא לחג שנת התשעים ותשע ליום הלדת... השר הצדיק משה מאנטיפיארי... בבית המדרש ברמת-גד (ראמסגאט), מאת אליעזר הלוי (ד"ר לווה). למברג, 1884. כולל גם שיר מאת המתרגם, לכבוד חזרתו של מונטיפיורי ממרוקו; המתאונן, מאת צבי הירש גלברג. לבוב, 1880. * הברכה אשר ברך משה אש האלהים את בני ישראל לפני מותו, "קינה אלי קבר האדם הגדול, סיר משה די יוסף אליהו מונטיפיורי נ"ע", מאת ברכיה שפיר. קרקוב, 1889. עברית וגרמנית עמוד מול עמוד, כולל טקסטים נוספים.
סה"כ ששה ספרים, מהם חמשה עוסקים במונטיפיורי. גודל ומצב משתנים.

73 חוברות שונות: "מגנזי ירושלים", "אבני זכרון" ועוד, שהוציא לאור פנחס גרייבסקי.
פנחס גרייבסקי (תרל"ג-תש"א), חוקר וסופר, יליד ירושלים. ליקט תעודות היסטוריות, תמונות, זיכרונות אישיים ותולדות אישים ומשפחות ביישוב הישן, ופרסם אותם בכתב העת "מגנזי ירושלים" שערך והוציא לאור, ובפרסומים רבים אחרים. גודל ומצב משתנים.