כתבי פולמוס, נגד הרב הראשי רבי אברהם יצחק הכהן קוק וספריו. קונטרס וכרוזים נדירים במיוחד, עקב החרמת רוב הכרוזים ע"י שלטונות המנדט עוד בצאתם מבית הדפוס.
1. "קול השופר", כתב איסור על ספר "אורות" שחיבר הראי"ה קוק זצ"ל. [מאת המחבר האנונימי, רבי עקיבא פרוש], אלול תר"ף (1920). [קונטרס זה, שנכתב בשפה בוטה וחריפה, עורר פולמוס רב ואספות רבנים למחאה נגד הדברים, ראה קטלוג "קדם", מכירה 8, פריט 135]. עם חותמת המוציאים לאור "ועד אגודת הקודש". (12 עמ', גליונות לא חתוכים, מצב טוב מאד. נדיר ביותר. רוב הטפסים נשרפו, וברוב הנותרים חסרים עמודים).
2. מודעה, "מטעם רבינו מרן הגאב"ד ומהרה"ג הבד"צ שליט"א - כל זמן שהרבנים ר' מאיר בן מלכה (סעמניצער) ור' יוסף בן פרומה (האפמאן), הם במאסר, ראוי ונכון לכל ירא שמים להזכירם בתפילה שלא יאונה להם כל רע ח"ו...". עם חותמת הבד"צ של הרב זוננפלד: "בית דין צדק לכל מקהלות אשכנזים, עיה"ק ירושלים". [רבי מאיר סמניצר ורבי יוסף הופמן נשלחו למאסר, בעקבות הקונטרסים "קול השופר" ו"קול גדול" נגד הרב קוק, שפורסמו על ידם. תרפ"ב 1922].
3. "עולם חושך וצלמות", כרוז בוטה נגד "אותו האיש... בשם רב יכונה", שהשתתף במסיבת "המומרים המכבים". בתוך הדברים מוזכרים דבריו בפתיחת האוניברסיטה העברית. טבת תרצ"ג (1933). לא ידוע ביבליוגרפית.
4. "מודעה ואזהרה חמורה, מטעם הרבנים הגאונים הבד"צ פרושים וחסידים" - מודעה נגד "הכתב פלסטר שיצא בפה דובר נבלה נגד כ"ק רבינו הגה"צ רב ואב"ד פעיקות"ו וראש הרבנים שליט"א, וכן בדבר העתון קול ישראל היוצא לאור ע"י אגודת ישראל מפה, שהוא מלא שקרים... ואחרי שנתברר שהכתב פלסטר הנז' נעשה בחת"י עמרם בן שלמה יצחק בלוי עורך האחראי של עתון קול ישראל, וכן יעקב בן משה בלוי... שהם מומרים לעבירה זו של בזיון ת"ח...". ו' שבט תרצ"ג (1933). חותמת הבד"צ [בית הדין של הרב פראנק והרב מינצברג].
5. "בירור דברים על דבר תעלולי האגודה הירושלמית" - כרוז באותו ענין, נגד רבי עמרם בלוי ואחיו רבי משה בלוי: "אני עד ראיה בשעת אסיפה גדולה של... רבנים גאונים... גדולי תורה ויראה. ועפ"י הבירורים שהיו בפניהם הכריזו נידוי ושמתא על הני תרי חציפי... וכן גזרו בח"ח [=בחרם חמור] שלא לתמוך ולא לחזק את העתון קול ישראל...". [תרצ"ג 1933].
גודל ומצב משתנים, מצב טוב.
מהאוסף הפרטי של ד"ר ישראל מהלמן - "גנזי ישראל".

1. אור לישרים, דברי גאוני הדור נגד השיטה הציונית. רבי שלמה זלמן לנדא ורבי יוסף רבינוביץ מקאוונא. ווארשא, תר"ס 1900. מהדורה יחידה.
2-4. דור ישרים, חלקים א-ב, תשובות והוכחות לסתור את טענות ההכחשה בתורה שבעל-פה ותורה מן השמים שבספר "דור דור ודורשיו" של א"ה (אייזיק הירש) ווייס. רבי יהודא הלוי ליפשיץ אב"ד מערטש. פיעטרקוב, תרס"ח-תר"ע 1907-1910.
שני הספרים כרוכים יחד עם הספר: מחזיקי הדת, שני חלקים. נחיצות חברות מחזיקי הדת, רבי יעקב ליפשיץ מקאוונא. פיעטרקוב, תרס"ג 1903. מהדורה ראשונה. (מכתבי רבנים רבים, ליטוגרפיה של מכתב כת"י מרבי יצחק אלחנן).
5. מאמר לקראת צמ"א, (ציונים, מזרחים, אורתודוקסים), דברי פולמוס וסאטירה על שיתוף הפעולה בין ה"מזרחי" לציונים החופשיים. פיעטרקוב, תר"ץ (1930). מהדורה יחידה. (ללא שם מחבר, אך הרב נ' קמנצקי, בספר רבי יעקב, מגלה כי המחבר הוא רבי דוד טביל דיינובסקי, מתלמידי קלם ורבה של מאלטש ופיונטניצה).
6. משא בנימין, "על מלחמות גוג ומגוג... מכתב תנחומין על מפלת וורשא אל צר הצורר מלך רוסיה... מוקטר מוגש לכל מפלגות הציונזם". רבי בנימין מרגליות. ניו-יורק, [תרע"ה 1915]. עברית ויידיש. מהדורה יחידה.
גודל ומצב משתנים.

שלשה ספרי פולמוס בעניני תנועת החסידות, שהוצאו לאור ע"י אפרים דיינארד.
1. זמיר עריצים, נגד כת החסידים והמון קדושיהם. מאת רבי דוד ממאקוב (הוצאה שלישית של הספר שנדפס בורשא תקנ"ח ובקניגסברג), עם פתח דבר מאת אפרים דיינארד. נוארק נ. דז. בצפון אמעריקא. תרנ"ט 1899. (חלק מהדפים הודפסו על נייר כחול וכתום).
2. זמיר עריצים הראשון, מאת רבי אריה יהודה ליב מברודי. הקדמות מאת אפרים דיינארד. [הוצאה שניה של הספר, שנדפס לראשונה באלקסניץ תקל"ב, ונותרו ממנו בעולם רק ארבעה עותקים - "אשר לא ראתהו עד הנה עין איש בתבל כמעט"]. קארני, נ. דז. צפון אמעריקא, תרס"ד (1904).
3. מפלגות בישראל, שלשה מאמרים: א. "זמירת עם הארץ" על פעולות הגר"א נגד כת החסידים, נעתק מכת"י רבי בנימין משקלוב, עם הקדמה מאת אפרים דיינארד. ב. "כת השובתים" על ה"סובוטניקים" בארץ רוסיא. ג. "החסידות והרעפארם באמעריקא". ניו-יורק, תרנ"ט 1899.
אפרים דיינארד (תר"ו-תר"ץ), היסטוריון, סופר ופולמוסן, ספריו עוררו ביקורת רבה. דיינארד נחשב כסופר פרובוקטור, הכותב ללא עכבות בנושאים שנויים במחלוקת. תחילת עבודתו הספרותית היתה אודות תולדות יהודי רוסיה הפנימית, יהודי קרים והקראים. היגר מרוסיה לארה"ב בשנות התשעים של המאה ה-19 ופרסם את ספריו על החסידות ועל הציונות.
גודל ומצב משתנים.
מהאוסף הפרטי של ד"ר ישראל מהלמן - "גנזי ישראל".

"הגיון, אשר בשר במקהלות אחד מהצעירים, מתלמידי חברת תלמוד תורה וחנוך ילדים, ביום הועד, יום ה' כ"ו טבת תקפ"ז לפ"ק" [1827]. דפוס ורטהימר (Wertheimer), [לונדון].
שיר בן חמשה בתים, פותח במלים "הלא תשאלי ישרון לשלום בניך? / לצעירים חוסים בצל כנפיך".
דף 31 ס"מ. מצב בינוני. מעט כתמים, קרעים, קמטים וסימני קיפול, בעיקר בחלקו התחתון.
אינו ידוע ביבליוגרפית.