מכירה 12 - יודאיקה: ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים
- book (170) Apply book filter
- דפוסי (142) Apply דפוסי filter
- print (142) Apply print filter
- חסידות (81) Apply חסידות filter
- וקבלה (68) Apply וקבלה filter
- hassidiam (68) Apply hassidiam filter
- kabbalah (68) Apply kabbalah filter
- מכתבים (64) Apply מכתבים filter
- letter (64) Apply letter filter
- כתבי (44) Apply כתבי filter
- (includ (43) Apply (includ filter
- includ (43) Apply includ filter
- הגהות (42) Apply הגהות filter
- gloss (42) Apply gloss filter
- הר (41) Apply הר filter
- הש (41) Apply הש filter
- ושנות (41) Apply ושנות filter
- שנות (41) Apply שנות filter
- earli (41) Apply earli filter
- resh (41) Apply resh filter
- shin (41) Apply shin filter
- year (41) Apply year filter
- חתימות (38) Apply חתימות filter
- signatur (38) Apply signatur filter
- יד (36) Apply יד filter
- manuscript (36) Apply manuscript filter
- בודדים (30) Apply בודדים filter
- ודפים (30) Apply ודפים filter
- חפצי (30) Apply חפצי filter
- קודש (30) Apply קודש filter
- object (30) Apply object filter
- page (30) Apply page filter
- singl (30) Apply singl filter
- ספרי (28) Apply ספרי filter
- ופולין (24) Apply ופולין filter
- רוסיה (24) Apply רוסיה filter
- סלאוויטא (24) Apply סלאוויטא filter
- וזיטומיר (24) Apply וזיטומיר filter
- וזיטומיר, (24) Apply וזיטומיר, filter
- poland (24) Apply poland filter
- poland: (24) Apply poland: filter
- russia (24) Apply russia filter
- slavita (24) Apply slavita filter
- zhitomir (24) Apply zhitomir filter
- zhitomir, (24) Apply zhitomir, filter
- (כולל (23) Apply (כולל filter
- books) (23) Apply books) filter
- itali (23) Apply itali filter
- ladino (23) Apply ladino filter
- turkey (23) Apply turkey filter
מציג 517 - 528 of 590
מכירה 12 - יודאיקה: ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים
21.10.2010
פתיחה: $3,500
לא נמכר
מכתב שקיבל הגאון הקדוש רבי משה שפירא אב"ד סלאוויטא, בזמן הכתרתו לרבנות בסלאוויטא.
"מה נכבד היום הזה אשר בא להיות נמנה עמנו החבורה דנר תמיד הי"ו, דין אבא למלכא, ה"ה האברך אשר נתקבל פה ק' להיות יושב על כסא רבנות, מ"ה משה בנן של קדושין. הרב נ"י המופלג חכם הכולל, בהרב המפורסם בוצינא קדישא איש אלקי מ"ה פנחס נ"ע בג"מ. השם יזכהו להיות נמנה עם הצדיקים והחסידים ...".
הרב הקדוש רבי משה שפירא אב"ד ור"מ סלאוויטא (תק"כ-תקצ"ח, אוצר הרבנים 15211). בנו של האדמו"ר רבי פנחס מקוריץ (תפ"ח-תק"ן) שהיה תלמיד וחבר של הבעש"ט הקדוש ותלמידו המגיד ממעזריטש. רבי משה עלה על כסא הרבנות בסלאוויטא בערך בשנת תקנ"ב, אך הואיל ולא רצה להתפרנס מן הציבור, הקים את בית הדפוס הידוע בסלאוויטא ואת הרבנות ניהל ביד רמה שלא על מנת לקבל פרס.
(היו שכתבו כי קבלת הרבנות והקמת בית הדפוס היו ביזמת אביו רבי פנחס מקוריץ, אולם המסמך שלפנינו מפריך את דבריהם, שכן מוזכרת בו הכתרת רבי משה בן "מורנו הרב פנחס נוחו עדן בגנזי מרומים").
במכתב זה יש גם רמז קל לסירובו של רבי משה לנהוג באדמו"רות, במה שנאמר בו "השם יזכהו להיות נמנה עם הצדיקים והחסידים ...".
רבי משה ניהל את בית הדפוס עד אמצע שנות התק"ף ואז העביר את ניהול בית הדפוס לבניו הקדושים רבי שמואל אברהם אבא (תקמ"ז-תרכ"ד) ורבי פנחס (תק"ן-תרל"ב).
בבית דפוס זה נדפסה מהדורתו הראשונה של ספר ה"תניא" ע"י האדמו"ר הזקן מלאדי, (בעל התניא ראה בכך הכרת טובה לרבי פנחס מקוריץ, שקירבו אצל רבם המגיד ממעזריטש - ראה חומר מצורף), וכן ספרי קבלה, מוסר וחסידות רבים, ספרי תפלות, חומשים ומחזורים, ש"ס, תלמוד בבלי, ארבעה טורים, שלחן ערוך ועוד.
הספרים שנדפסו בדפוס סלאוויטא מבוקשים עד היום ע"י נקיי הדעת, בגלל קדושת הספרים שיצאו לאור ע"י המדפיסים הקדושים ובפרט גודל זהירותם בעבודת הקודש, שנעשתה בטהרה ולשם מצוה, מיציקת האותיות (שנעשתה בדפוסי האותיות שהאדמו"ר רבי משה הכין במו ידיו), ההגהה המדויקת, ההדפסה שנעשתה בקדושה ובטהרה, ועד כריכת הספרים.
במשך השנים, כשהתעשר רבי משה, הוסיף הידור על הידור הדפוס, ויצק אותיות של כסף במקום אלו של עופרת. משום הידור מצוה ומשום איכות ההדפסה באותיות אלו, והכל לכבוד התורה הקדושה ולשם שמים.
לאחר עלילת סלאוויטא בשנים תקצ"ה-תקצ"ח, עלילת דם שהתפתחה לעלילה על הדפסת ספרים ללא רשיון הצענזור, סגרו השלטונות את בית הדפוס ורבבות טפסים של ספרים שנדפסו בסלאוויטא הועלו על המוקד, (זו אחת הסיבות לנדירות ספרים מבית הדפוס הגדול בסלאוויטא - ראה חומר מצורף) ורבי שמואל אבא ורבי פנחס נשלחו לגלות בסיביר בשנת תקצ"ח.
אביהם הישיש האדמו"ר הקדוש רבי משה נפטר בשברון לבב בט' כסלו תקצ"ח (יש כותבים: ט' כסלו ת"ר - ראה חומר מצורף). הרב הקדוש רבי שמואל אבא ואחיו חזרו מסיביר בשנת תרט"ז, ורבי שמואל אבא נהג באדמו"רות עד פטירתו בשנת תרכ"ד.
בית הדפוס של משפחת שפירא הוקם אח"כ מחדש בעיר זיטאמיר בשנת תר"ז ע"י נכדיו של הרב מסלאוויטא - רבי חנינא ליפא ורבי יהושע העשיל שפירא, ופעל עד שנת תרכ"ז.
בשולי הדף יש כתב נוסף מעניין משנת תרס"ז, מחבורת "נר תמיד", "הקרבנו את הרבני הנגיד ה"ר משה בהרב מו"ה יהושע העשיל ז"ל להיות נטפל לעושה מצוה הנ"ל ויעלה בהקלפי ככל אחד מהחבורה" וחתומים שמות אחדים. אין אנו יודעים מהי "חבורת נר תמיד" ומיהו רבי משה בן רבי יהושע העשיל. לפי המכתב בראש הדף מסתבר מאד שהוא בנו של רבי יהושע העשיל שפירא [ב"ר פנחס] המדפיס מזיטומיר הקרוי ע"ש אביו זקנו הגאון הקדוש רבי משה שפירא הרב מסלאוויטא.
דף 31 ס"מ. מצב טוב, כתמי זמן, קרע בכיתוב ללא חסרון בטקסט .
"מה נכבד היום הזה אשר בא להיות נמנה עמנו החבורה דנר תמיד הי"ו, דין אבא למלכא, ה"ה האברך אשר נתקבל פה ק' להיות יושב על כסא רבנות, מ"ה משה בנן של קדושין. הרב נ"י המופלג חכם הכולל, בהרב המפורסם בוצינא קדישא איש אלקי מ"ה פנחס נ"ע בג"מ. השם יזכהו להיות נמנה עם הצדיקים והחסידים ...".
הרב הקדוש רבי משה שפירא אב"ד ור"מ סלאוויטא (תק"כ-תקצ"ח, אוצר הרבנים 15211). בנו של האדמו"ר רבי פנחס מקוריץ (תפ"ח-תק"ן) שהיה תלמיד וחבר של הבעש"ט הקדוש ותלמידו המגיד ממעזריטש. רבי משה עלה על כסא הרבנות בסלאוויטא בערך בשנת תקנ"ב, אך הואיל ולא רצה להתפרנס מן הציבור, הקים את בית הדפוס הידוע בסלאוויטא ואת הרבנות ניהל ביד רמה שלא על מנת לקבל פרס.
(היו שכתבו כי קבלת הרבנות והקמת בית הדפוס היו ביזמת אביו רבי פנחס מקוריץ, אולם המסמך שלפנינו מפריך את דבריהם, שכן מוזכרת בו הכתרת רבי משה בן "מורנו הרב פנחס נוחו עדן בגנזי מרומים").
במכתב זה יש גם רמז קל לסירובו של רבי משה לנהוג באדמו"רות, במה שנאמר בו "השם יזכהו להיות נמנה עם הצדיקים והחסידים ...".
רבי משה ניהל את בית הדפוס עד אמצע שנות התק"ף ואז העביר את ניהול בית הדפוס לבניו הקדושים רבי שמואל אברהם אבא (תקמ"ז-תרכ"ד) ורבי פנחס (תק"ן-תרל"ב).
בבית דפוס זה נדפסה מהדורתו הראשונה של ספר ה"תניא" ע"י האדמו"ר הזקן מלאדי, (בעל התניא ראה בכך הכרת טובה לרבי פנחס מקוריץ, שקירבו אצל רבם המגיד ממעזריטש - ראה חומר מצורף), וכן ספרי קבלה, מוסר וחסידות רבים, ספרי תפלות, חומשים ומחזורים, ש"ס, תלמוד בבלי, ארבעה טורים, שלחן ערוך ועוד.
הספרים שנדפסו בדפוס סלאוויטא מבוקשים עד היום ע"י נקיי הדעת, בגלל קדושת הספרים שיצאו לאור ע"י המדפיסים הקדושים ובפרט גודל זהירותם בעבודת הקודש, שנעשתה בטהרה ולשם מצוה, מיציקת האותיות (שנעשתה בדפוסי האותיות שהאדמו"ר רבי משה הכין במו ידיו), ההגהה המדויקת, ההדפסה שנעשתה בקדושה ובטהרה, ועד כריכת הספרים.
במשך השנים, כשהתעשר רבי משה, הוסיף הידור על הידור הדפוס, ויצק אותיות של כסף במקום אלו של עופרת. משום הידור מצוה ומשום איכות ההדפסה באותיות אלו, והכל לכבוד התורה הקדושה ולשם שמים.
לאחר עלילת סלאוויטא בשנים תקצ"ה-תקצ"ח, עלילת דם שהתפתחה לעלילה על הדפסת ספרים ללא רשיון הצענזור, סגרו השלטונות את בית הדפוס ורבבות טפסים של ספרים שנדפסו בסלאוויטא הועלו על המוקד, (זו אחת הסיבות לנדירות ספרים מבית הדפוס הגדול בסלאוויטא - ראה חומר מצורף) ורבי שמואל אבא ורבי פנחס נשלחו לגלות בסיביר בשנת תקצ"ח.
אביהם הישיש האדמו"ר הקדוש רבי משה נפטר בשברון לבב בט' כסלו תקצ"ח (יש כותבים: ט' כסלו ת"ר - ראה חומר מצורף). הרב הקדוש רבי שמואל אבא ואחיו חזרו מסיביר בשנת תרט"ז, ורבי שמואל אבא נהג באדמו"רות עד פטירתו בשנת תרכ"ד.
בית הדפוס של משפחת שפירא הוקם אח"כ מחדש בעיר זיטאמיר בשנת תר"ז ע"י נכדיו של הרב מסלאוויטא - רבי חנינא ליפא ורבי יהושע העשיל שפירא, ופעל עד שנת תרכ"ז.
בשולי הדף יש כתב נוסף מעניין משנת תרס"ז, מחבורת "נר תמיד", "הקרבנו את הרבני הנגיד ה"ר משה בהרב מו"ה יהושע העשיל ז"ל להיות נטפל לעושה מצוה הנ"ל ויעלה בהקלפי ככל אחד מהחבורה" וחתומים שמות אחדים. אין אנו יודעים מהי "חבורת נר תמיד" ומיהו רבי משה בן רבי יהושע העשיל. לפי המכתב בראש הדף מסתבר מאד שהוא בנו של רבי יהושע העשיל שפירא [ב"ר פנחס] המדפיס מזיטומיר הקרוי ע"ש אביו זקנו הגאון הקדוש רבי משה שפירא הרב מסלאוויטא.
דף 31 ס"מ. מצב טוב, כתמי זמן, קרע בכיתוב ללא חסרון בטקסט .
קטגוריה
מכתבים חסידות
קָטָלוֹג
מכירה 12 - יודאיקה: ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים
21.10.2010
פתיחה: $1,500
לא נמכר
פתקת ה"קוויטל" המקורי שכתב והגיש הגאון הקדוש רבי משה אריה פריינד, למורו ורבו הגה"ק רבי יואל טייטלבוים, האדמו"ר מסאטמר בעל "ויואל משה". ירושלים [תשכ"ד, 1964?].
תוכן מרגש. הכותב מבקש שיתפלל עליו "לישועה בנו"ג ולפרנסה והצלחה, ולהצלחה עם התלמידים בתורה ויר"ש, ולהנצל מכל מכשול בעניני הוראה".
הגאון הצדיק רבי משה אריה פריינד (תרס"ד-תשנ"ו), בן הגה"ק רבי ישראל אב"ד בוניהאד (נפטר ת"ש) ונכד האדמו"ר הגה"ק רבי אברהם יהושע פריינד מנאסויד (תרט"ו-תרצ"ב), היה מגדולי הקנאים בדורו. בנו של רבי משה אריה פריינד ראש הקהל בסיגט בזמן ה"ייטב לב" וה"קדושת יו"ט". מתלמידיו הנאמנים של האדמו"ר רבי יואל מסאטמר, כיהן כדומ"צ בסאטמר, אב"ד נאסויד משנת תרצ"ח 1938. לאחר השואה עלה לירושלים וכיהן כראש ישיבת סאטמר ומורה הוראה. ראב"ד העדה החרדית. לאחר פטירת ה"מנחת יצחק", נתמנה לגאב"ד העדה החרדית.
11.5X11.5 ס"מ. מצב טוב מאד.
תוכן מרגש. הכותב מבקש שיתפלל עליו "לישועה בנו"ג ולפרנסה והצלחה, ולהצלחה עם התלמידים בתורה ויר"ש, ולהנצל מכל מכשול בעניני הוראה".
הגאון הצדיק רבי משה אריה פריינד (תרס"ד-תשנ"ו), בן הגה"ק רבי ישראל אב"ד בוניהאד (נפטר ת"ש) ונכד האדמו"ר הגה"ק רבי אברהם יהושע פריינד מנאסויד (תרט"ו-תרצ"ב), היה מגדולי הקנאים בדורו. בנו של רבי משה אריה פריינד ראש הקהל בסיגט בזמן ה"ייטב לב" וה"קדושת יו"ט". מתלמידיו הנאמנים של האדמו"ר רבי יואל מסאטמר, כיהן כדומ"צ בסאטמר, אב"ד נאסויד משנת תרצ"ח 1938. לאחר השואה עלה לירושלים וכיהן כראש ישיבת סאטמר ומורה הוראה. ראב"ד העדה החרדית. לאחר פטירת ה"מנחת יצחק", נתמנה לגאב"ד העדה החרדית.
11.5X11.5 ס"מ. מצב טוב מאד.
קטגוריה
מכתבים חסידות
קָטָלוֹג
מכירה 12 - יודאיקה: ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים
21.10.2010
פתיחה: $1,500
לא נמכר
מכתב ארוך בכת"י וחתימת האדמו"ר מלובלין, רבי אלטר עזריאל מאיר אייגר. אטוואצק, תרצ"ה (1935).
מכתב מעניין בעניני צדקה. כנראה מתוכן הדברים, האדמו"ר התאכזב מהתעלמות של אחד הגבירים מענין צדקה נחוץ, והוא שולח אליו את מקבל המכתב שיוכיחנו בשמו ויאמר לו: "יזכור מאמר חכז"ל אמירתו לגבוה כמסירתו להדיוט. צדקה חשובה כזו, גם מחשבתו לאמירה ונתינה דמי. ולא יגרום לאי כבוד וצער לאשה חשובה בת ת"ח קדוש כזאת. בלי כל תירוץ, ישלח תיכף הסכום הראוי לפי כבודו וכבוד המצוה כי רבה".
בסוף המכתב הוא כותב: "גם תודיעני נא מה בדעת אנ"ש היקרים יחיו, אודות מקום בית ועד לחסידים, שהוא בכלל המצוה ועשו לי מקדש הנוהג גם לדורות".
רבי אלטר עזריאל מאיר אייגר (תרל"ג-תש"א), בן האדמו"ר רבי אברהם אייגר מלובלין. גדל וחונך אצל סבו הגדול האדמו"ר רבי ליבלי אייגר מלובלין. גדול בתורה ובמעשי צדקה וחסד. משנת תרע"ז כיהן כאדמו"ר בפילוב (הסמוכה ללובלין) ובוורשא. מחבר "הצעת תקנה נחוצה" וקונטרס "תקנת רבים" בעניני איסור ריבית וספר "אבני זכרון" על סוגיות הש"ס. נספה בשואה, הי"ד. ראה אודותיו חומר מצורף.
2 עמודים, 19.5 ס"מ. נייר יבש, מצב טוב-בינוני, בלאי קל בקפלי הנייר.
מכתב מעניין בעניני צדקה. כנראה מתוכן הדברים, האדמו"ר התאכזב מהתעלמות של אחד הגבירים מענין צדקה נחוץ, והוא שולח אליו את מקבל המכתב שיוכיחנו בשמו ויאמר לו: "יזכור מאמר חכז"ל אמירתו לגבוה כמסירתו להדיוט. צדקה חשובה כזו, גם מחשבתו לאמירה ונתינה דמי. ולא יגרום לאי כבוד וצער לאשה חשובה בת ת"ח קדוש כזאת. בלי כל תירוץ, ישלח תיכף הסכום הראוי לפי כבודו וכבוד המצוה כי רבה".
בסוף המכתב הוא כותב: "גם תודיעני נא מה בדעת אנ"ש היקרים יחיו, אודות מקום בית ועד לחסידים, שהוא בכלל המצוה ועשו לי מקדש הנוהג גם לדורות".
רבי אלטר עזריאל מאיר אייגר (תרל"ג-תש"א), בן האדמו"ר רבי אברהם אייגר מלובלין. גדל וחונך אצל סבו הגדול האדמו"ר רבי ליבלי אייגר מלובלין. גדול בתורה ובמעשי צדקה וחסד. משנת תרע"ז כיהן כאדמו"ר בפילוב (הסמוכה ללובלין) ובוורשא. מחבר "הצעת תקנה נחוצה" וקונטרס "תקנת רבים" בעניני איסור ריבית וספר "אבני זכרון" על סוגיות הש"ס. נספה בשואה, הי"ד. ראה אודותיו חומר מצורף.
2 עמודים, 19.5 ס"מ. נייר יבש, מצב טוב-בינוני, בלאי קל בקפלי הנייר.
קטגוריה
מכתבים חסידות
קָטָלוֹג
מכירה 12 - יודאיקה: ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים
21.10.2010
פתיחה: $240
נמכר ב: $300
כולל עמלת קונה
1. גלויה מודפסת, הזמנה לחנוכת הקלויז בסטניסלב, של האדמו"ר רבי חיים הגר [מאטיניא]: "אשר נחוג בעזה"י בחג השבועות... הנני בזה לעורר את כל אנ"ש המסתופפים בצל קדושתו, עורו נא ובואו אי"ה על חג הבע"ל... ובטחוני חזק שבוודאי יושעו בעזר השי"ת בישועות ברפואות... ישראל בהה"צ שליט"א". סטאניסלאוו, [שנות התרפ"- 1920].
האדמו"ר רבי חיים הגר (תרכ"ג-תרצ"ג), אחיו של ה"אהבת ישראל" מויזניץ, וחתנו של האדמו"ר רבי יצחק מבוהוש. כיהן משנת תרנ"ג כאדמו"ר באטיניא, לאחר מלחמת העולם הראשונה עבר לסטניסלב, ובנה בה את בית מדרשו. לחצרו נהרו חסידים רבים מארצות שונות, במיוחד הלמדנים והחריפים, שאהב להשתעשע עמם בדברי תורה. בנו האדמו"ר רבי ישראל שלום יוסף נהרג בשואה, הוא וכל משפחתו, הי"ד.
2. גלויה מודפסת: "הרבנים מנחם מענדיל פרידמאן, רבי דוד טווערסקי - באהוש, רומאניע", הודעה (ביידיש) על קבלת קהל ביאסי, ע"י האדמו"ר מו"ה מענדלי שליט"א. "כבוד הנגיד הנכבד... דאהער קענט איהר נעמען דיע ברכות מפה קדשו" [=בתרגום חופשי: כבוד הנגיד... יכול לבוא ולקבל ברכות מפה קדשו]. בוהוש (Buhusi), [שנות התרפ"- 1920].
האדמו"ר רבי מנחם מנדל מבוהוש (תרל"ו-תש"ג), נכדו של רבי יצחק מבוהוש, בשנת תרס"ח פתח ישיבה בבוהוש יחד עם גיסו רבי דוד טוורסקי. בשנת תרפ"ג הוכתר לאדמו"ר על מקום חותנו ודודו רבי ישראל שלום יוסף מבוהוש. נפטר למחרת יום הכפורים תש"ג, וחתנו ובן אחיו, רבי יצחק פרידמן הוכתר כאדמו"ר, הוא האדמו"ר מבוהוש-תל-אביב.
גודל ומצב משתנים. חותמות דואר פגומות.
האדמו"ר רבי חיים הגר (תרכ"ג-תרצ"ג), אחיו של ה"אהבת ישראל" מויזניץ, וחתנו של האדמו"ר רבי יצחק מבוהוש. כיהן משנת תרנ"ג כאדמו"ר באטיניא, לאחר מלחמת העולם הראשונה עבר לסטניסלב, ובנה בה את בית מדרשו. לחצרו נהרו חסידים רבים מארצות שונות, במיוחד הלמדנים והחריפים, שאהב להשתעשע עמם בדברי תורה. בנו האדמו"ר רבי ישראל שלום יוסף נהרג בשואה, הוא וכל משפחתו, הי"ד.
2. גלויה מודפסת: "הרבנים מנחם מענדיל פרידמאן, רבי דוד טווערסקי - באהוש, רומאניע", הודעה (ביידיש) על קבלת קהל ביאסי, ע"י האדמו"ר מו"ה מענדלי שליט"א. "כבוד הנגיד הנכבד... דאהער קענט איהר נעמען דיע ברכות מפה קדשו" [=בתרגום חופשי: כבוד הנגיד... יכול לבוא ולקבל ברכות מפה קדשו]. בוהוש (Buhusi), [שנות התרפ"- 1920].
האדמו"ר רבי מנחם מנדל מבוהוש (תרל"ו-תש"ג), נכדו של רבי יצחק מבוהוש, בשנת תרס"ח פתח ישיבה בבוהוש יחד עם גיסו רבי דוד טוורסקי. בשנת תרפ"ג הוכתר לאדמו"ר על מקום חותנו ודודו רבי ישראל שלום יוסף מבוהוש. נפטר למחרת יום הכפורים תש"ג, וחתנו ובן אחיו, רבי יצחק פרידמן הוכתר כאדמו"ר, הוא האדמו"ר מבוהוש-תל-אביב.
גודל ומצב משתנים. חותמות דואר פגומות.
קטגוריה
מכתבים חסידות
קָטָלוֹג
מכירה 12 - יודאיקה: ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים
21.10.2010
פתיחה: $300
לא נמכר
מכתב בכתב ידו וחתימתו המליאה של רבי שמואל אליהו טאוב האדמו"ר ממודזיץ, למרכז אגודת ישראל. תל-אביב, אדר תש"ח (1948).
"... הוא מאנ"ש והוא נוסע לאירופה בכדי להציל את אשתו ובנו יחי' ממחנות גרמניה, ולמצוה גדולה יחשב לתמוך ולמלאות את בקשתו... שמואל אלי' טאוב בהרה"ק מהרשי"א זצוק"ל ממודזיץ".
הגאון הקדוש רבי שמואל אליהו טויב (תרס"ה-תשמ"ד, אנצי' לחסידות, ג, עמ' תשצא-תשצנ), בנו של רבי שאול ידידיה אליעזר האדמו"ר ממודזיץ, עלה לארץ ישראל בשנת תרצ"ו והקים בה את בית מדרשו. היה מחשובי האדמו"רים בארץ ישראל ומחברי "מועצת גדולי התורה". מכתב זה שלפנינו הינו מתחלת תקופת כהונתו כאדמו"ר, לאחר פטירת אביו בכסלו תש"ח.
21.5 ס"מ. נייר מכתבים רשמי. מצב טוב-בינוני, נקבי תיוק וכתמים.
"... הוא מאנ"ש והוא נוסע לאירופה בכדי להציל את אשתו ובנו יחי' ממחנות גרמניה, ולמצוה גדולה יחשב לתמוך ולמלאות את בקשתו... שמואל אלי' טאוב בהרה"ק מהרשי"א זצוק"ל ממודזיץ".
הגאון הקדוש רבי שמואל אליהו טויב (תרס"ה-תשמ"ד, אנצי' לחסידות, ג, עמ' תשצא-תשצנ), בנו של רבי שאול ידידיה אליעזר האדמו"ר ממודזיץ, עלה לארץ ישראל בשנת תרצ"ו והקים בה את בית מדרשו. היה מחשובי האדמו"רים בארץ ישראל ומחברי "מועצת גדולי התורה". מכתב זה שלפנינו הינו מתחלת תקופת כהונתו כאדמו"ר, לאחר פטירת אביו בכסלו תש"ח.
21.5 ס"מ. נייר מכתבים רשמי. מצב טוב-בינוני, נקבי תיוק וכתמים.
קטגוריה
מכתבים חסידות
קָטָלוֹג
מכירה 12 - יודאיקה: ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים
21.10.2010
פתיחה: $200
נמכר ב: $250
כולל עמלת קונה
מכתב תשובה הלכתי, מרבי יצחק אייזיק רוזנבוים לרבי יהושע דייטש אב"ד קטמון. בני ברק, תשמ"ח (1987).
תשובה בדיני "בונה וסותר בכלים". בסוף דבריו הוא מסכם את דבריו בלשון תקיפה: "והנה אירע לכהדר"ג שליט"א כמו לשאר הרבנים המתירים בזה, שמוצאים ראיות להיתר ואין בהם ממש, דהלכה פסוקה בשו"ע דאסור כנ"ל, והאחריות גדול מאד, דהוא בענין חילול שבת ר"ל, ואפשר לפתוח בערב שבת ולא ליכנס אפילו לשום חשש...".
המכתב כתוב במכונת כתיבה, עם תיקונים בכת"י. חתום בכת"י קדשו: "ידידו דש"ט בלונ"ח. הק' יצחק אייזיק ראזענבוים בהה"ק מהר"מ זצוקללה"ה, המברכו בחג שמח עכטס"א". פסק
רבי יצחק אייזיק רוזנבוים (תרס"ו-תש"ס, אנצי' לחסידות ב' עמ' שצב-שצג), בנו של האדמו"ר רבי איתמר מנדבורנה. התמדתו בתורה מינקות ועד שיבה היתה מופלאה. כיהן באדמו"רות בעיר זוטשקא ובעיר וואשקוביץ. לאחר שניצל מהשואה, כיהן באדמו"רות בארה"ב ובארץ ישראל. רבים היו צובאים על דלתותיו לקבל ברכה או עצה טובה, עידוד ונוחם. עד אחרית ימיו היה לוחם מלחמתה של תורה, פרסם כרוזים, חיבורים וקונטרסים רבים.
33 ס"מ. מצב טוב, סימני קיפול.
תשובה בדיני "בונה וסותר בכלים". בסוף דבריו הוא מסכם את דבריו בלשון תקיפה: "והנה אירע לכהדר"ג שליט"א כמו לשאר הרבנים המתירים בזה, שמוצאים ראיות להיתר ואין בהם ממש, דהלכה פסוקה בשו"ע דאסור כנ"ל, והאחריות גדול מאד, דהוא בענין חילול שבת ר"ל, ואפשר לפתוח בערב שבת ולא ליכנס אפילו לשום חשש...".
המכתב כתוב במכונת כתיבה, עם תיקונים בכת"י. חתום בכת"י קדשו: "ידידו דש"ט בלונ"ח. הק' יצחק אייזיק ראזענבוים בהה"ק מהר"מ זצוקללה"ה, המברכו בחג שמח עכטס"א". פסק
רבי יצחק אייזיק רוזנבוים (תרס"ו-תש"ס, אנצי' לחסידות ב' עמ' שצב-שצג), בנו של האדמו"ר רבי איתמר מנדבורנה. התמדתו בתורה מינקות ועד שיבה היתה מופלאה. כיהן באדמו"רות בעיר זוטשקא ובעיר וואשקוביץ. לאחר שניצל מהשואה, כיהן באדמו"רות בארה"ב ובארץ ישראל. רבים היו צובאים על דלתותיו לקבל ברכה או עצה טובה, עידוד ונוחם. עד אחרית ימיו היה לוחם מלחמתה של תורה, פרסם כרוזים, חיבורים וקונטרסים רבים.
33 ס"מ. מצב טוב, סימני קיפול.
קטגוריה
מכתבים חסידות
קָטָלוֹג
מכירה 12 - יודאיקה: ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים
21.10.2010
פתיחה: $100
נמכר ב: $125
כולל עמלת קונה
טיוטת מכתב דיווח לרבי מליובאוויטש, מאספה סודית של רבני חב"ד בארץ-ישראל. אלול תשכ"ט (1969).
"לכ"ק אדמו"ר שליט"א. נתוועדו עכשיו הרבנים החתומים למטה ... וקראו את מכתב כ"ק אלי ... בדבר שאם אומרים שהיום הוא אתחלתא דגאולה יש גם בזה סכנת נפשות. המכתב הוא מאותם כל המכתבים שנגנבו ממני. והנה נתגלגל מכתב מכפר חב"ד, והביאו להאסיפה ודנו אם יש לפרסם תוכן הדברים ברבים, שלא בשם אומרו עכ"פ. וכל אנשי האסיפה דעתם לפרסם, ואני אין דעתי כך, כי לדעתי יהיה בזה משום ירידת קרן חב"ד בעיני כל הציבור באופן מבהיל... וע"כ הוחלט לשאול ע"ז חות דעת כ"ק שליט"א".
רשימת הרבנים החתומים [משתתפי האסיפה]: "הרב זוין, גרליק, חן, יודאסין, סלונים, חנזין, טרבניק, אשכנזי, גורודצקי, וילומובסקי, פילבר".
מסמך חשוב ומענין. כפי הנראה מתוכן הדברים, מכתב זה נכתב ע"י הרב שלמה יוסף זוין, ראה "אגרות-קודש", כרך כ"ו, אגרת ט'תריג. התשובה למכתב זה לא פורסמה ב"אגרות קודש", כנראה, משום רגישות הנושא.
22 ס"מ. מצב טוב, שולי הדף הימניים לא ישרים, נקבי תיוק.
"לכ"ק אדמו"ר שליט"א. נתוועדו עכשיו הרבנים החתומים למטה ... וקראו את מכתב כ"ק אלי ... בדבר שאם אומרים שהיום הוא אתחלתא דגאולה יש גם בזה סכנת נפשות. המכתב הוא מאותם כל המכתבים שנגנבו ממני. והנה נתגלגל מכתב מכפר חב"ד, והביאו להאסיפה ודנו אם יש לפרסם תוכן הדברים ברבים, שלא בשם אומרו עכ"פ. וכל אנשי האסיפה דעתם לפרסם, ואני אין דעתי כך, כי לדעתי יהיה בזה משום ירידת קרן חב"ד בעיני כל הציבור באופן מבהיל... וע"כ הוחלט לשאול ע"ז חות דעת כ"ק שליט"א".
רשימת הרבנים החתומים [משתתפי האסיפה]: "הרב זוין, גרליק, חן, יודאסין, סלונים, חנזין, טרבניק, אשכנזי, גורודצקי, וילומובסקי, פילבר".
מסמך חשוב ומענין. כפי הנראה מתוכן הדברים, מכתב זה נכתב ע"י הרב שלמה יוסף זוין, ראה "אגרות-קודש", כרך כ"ו, אגרת ט'תריג. התשובה למכתב זה לא פורסמה ב"אגרות קודש", כנראה, משום רגישות הנושא.
22 ס"מ. מצב טוב, שולי הדף הימניים לא ישרים, נקבי תיוק.
קטגוריה
מכתבים חסידות
קָטָלוֹג
מכירה 12 - יודאיקה: ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים
21.10.2010
פתיחה: $120
נמכר ב: $150
כולל עמלת קונה
שטר פרוזבול מודפס, "בית דין צדק לכל מקהלות האשכנזים, ע"י העדה החרדית". ירושלים, אלול תשל"ג (1973).
מילוי בכת"י. חתימת חברי בית הדין: רבי משה אריה פריינד; רבי ישראל משה דושינסקי ורבי אליהו זלוטניק.
הגאון רבי משה אריה (הרמ"א) פריינד (תרס"ד-תשנ"ו), כיהן כדומ"צ בסאטמר, ואב"ד נאסויד. לאחר השואה עלה לירושלים וכיהן כראש ישיבת סאטמר ומורה הוראה. נודע בצדקותו ובקנאותו, לימים נתמנה לראב"ד "העדה החרדית" ולאחר פטירת ה"מנחת יצחק", נתמנה לגאב"ד העדה החרדית.
האדמו"ר רבי ישראל משה דושינסקי (תרפ"ב-תשס"ג), בנו של הרב מגאלאנטא הגאון רבי יוסף צבי (המהרי"ץ) רבה של ירושלים. משנת תש"י מילא מקום אביו באדמו"רות ובראשות ישיבת "בית יוסף צבי". כיהן כדיין וכראב"ד בבד"צ העדה החרדית, ולאחר פטירת רמ"א פריינד נתמנה לגאב"ד "העדה החרדית".
הגאון הירושלמי רבי אליהו זלוטניק (תרס"ה-תשל"ה), מהדיינים הוותיקים בבד"צ העדה החרדית, בעל שו"ת "פרי אליהו".
22 ס"מ. מצב טוב מאד.
מילוי בכת"י. חתימת חברי בית הדין: רבי משה אריה פריינד; רבי ישראל משה דושינסקי ורבי אליהו זלוטניק.
הגאון רבי משה אריה (הרמ"א) פריינד (תרס"ד-תשנ"ו), כיהן כדומ"צ בסאטמר, ואב"ד נאסויד. לאחר השואה עלה לירושלים וכיהן כראש ישיבת סאטמר ומורה הוראה. נודע בצדקותו ובקנאותו, לימים נתמנה לראב"ד "העדה החרדית" ולאחר פטירת ה"מנחת יצחק", נתמנה לגאב"ד העדה החרדית.
האדמו"ר רבי ישראל משה דושינסקי (תרפ"ב-תשס"ג), בנו של הרב מגאלאנטא הגאון רבי יוסף צבי (המהרי"ץ) רבה של ירושלים. משנת תש"י מילא מקום אביו באדמו"רות ובראשות ישיבת "בית יוסף צבי". כיהן כדיין וכראב"ד בבד"צ העדה החרדית, ולאחר פטירת רמ"א פריינד נתמנה לגאב"ד "העדה החרדית".
הגאון הירושלמי רבי אליהו זלוטניק (תרס"ה-תשל"ה), מהדיינים הוותיקים בבד"צ העדה החרדית, בעל שו"ת "פרי אליהו".
22 ס"מ. מצב טוב מאד.
קטגוריה
מכתבים חסידות
קָטָלוֹג
מכירה 12 - יודאיקה: ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים
21.10.2010
פתיחה: $280
לא נמכר
שלשה מכתבים על נייר מכתבים של האדמו"ר ממונקאטש, רבי ברוך רבינוביץ, תשל"ח-תשמ"ד.
המכתבים עוסקים בבניית מקווה צמוד לבית הכנסת של האדמו"ר בפתח-תקווה וממוענים אל המועצה הדתית של פתח תקווה ואל מחלקת מקוואות ועירובין של משרד הדתות בירושלים.
שלשתם חתומים בחתימת-ידו של האדמו"ר. לאחד המכתבים מצורף מכתב-אישור מאת ראש המועצה הדתית פ"ת בדבר הפעולות המתקיימות בבית הכנסת ובית המדרש של האדמו"ר.
רבי ברוך יהושע ירחמיאל רבינוביץ, (תרע"ה-תשנ"ח). דמות מעניינת של רב, פרופסור ואדמו"ר. נולד תרע"ה בפולין לאביו האדמו"ר רבי נתן דוד מפרציווא (ביאלה). נשא את בתו היחידה של ה"מנחת אלעזר" ממונקאטש, בחתונה שתועדה בעיתונות אותה תקופה כחתונה היהודית הגדולה ביותר במדינות הונגריה. כיהן כאב"ד מונקאטש והנהיג את העדה הגדולה הזאת שלש שנים עד שנות השואה בהן גורש ממונקאטש ולאחר גלגולים רבים הגיע לירושלים.
בשנת תש"ה לאחר פטירת אשתו הראשונה (ממנה ירש את ספריית הספרים וכתבי יד העתיקים, מביתם של ה"מנחת אלעזר" וה"דרכי תשובה" ממונקאטש) נישא שנית ונסע לסאן פאולו שבברזיל שם כיהן ברבנות, ולימד באוניברסיטה המקומית פילוסופיה, סוציולוגיה ופסיכולוגיה. בתשכ"ג עלה לארץ לכהן ברבנות בעיר חולון. בשנת תשל"ו עבר לפתח-תקוה בה הקים את בית מדרשו וכתב את ספריו "בינת נבונים" ו"דברי נבונים". בניו מאשתו בזיוו"ר הם האדמו"רים המפורסמים ממונקאטש ודינוב שליט"א בארצות הברית.
גודל ומצב משתנים.
המכתבים עוסקים בבניית מקווה צמוד לבית הכנסת של האדמו"ר בפתח-תקווה וממוענים אל המועצה הדתית של פתח תקווה ואל מחלקת מקוואות ועירובין של משרד הדתות בירושלים.
שלשתם חתומים בחתימת-ידו של האדמו"ר. לאחד המכתבים מצורף מכתב-אישור מאת ראש המועצה הדתית פ"ת בדבר הפעולות המתקיימות בבית הכנסת ובית המדרש של האדמו"ר.
רבי ברוך יהושע ירחמיאל רבינוביץ, (תרע"ה-תשנ"ח). דמות מעניינת של רב, פרופסור ואדמו"ר. נולד תרע"ה בפולין לאביו האדמו"ר רבי נתן דוד מפרציווא (ביאלה). נשא את בתו היחידה של ה"מנחת אלעזר" ממונקאטש, בחתונה שתועדה בעיתונות אותה תקופה כחתונה היהודית הגדולה ביותר במדינות הונגריה. כיהן כאב"ד מונקאטש והנהיג את העדה הגדולה הזאת שלש שנים עד שנות השואה בהן גורש ממונקאטש ולאחר גלגולים רבים הגיע לירושלים.
בשנת תש"ה לאחר פטירת אשתו הראשונה (ממנה ירש את ספריית הספרים וכתבי יד העתיקים, מביתם של ה"מנחת אלעזר" וה"דרכי תשובה" ממונקאטש) נישא שנית ונסע לסאן פאולו שבברזיל שם כיהן ברבנות, ולימד באוניברסיטה המקומית פילוסופיה, סוציולוגיה ופסיכולוגיה. בתשכ"ג עלה לארץ לכהן ברבנות בעיר חולון. בשנת תשל"ו עבר לפתח-תקוה בה הקים את בית מדרשו וכתב את ספריו "בינת נבונים" ו"דברי נבונים". בניו מאשתו בזיוו"ר הם האדמו"רים המפורסמים ממונקאטש ודינוב שליט"א בארצות הברית.
גודל ומצב משתנים.
קטגוריה
מכתבים חסידות
קָטָלוֹג
מכירה 12 - יודאיקה: ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים
21.10.2010
פתיחה: $120
נמכר ב: $163
כולל עמלת קונה
1. מכתב המלצה, בחתימת וחותמת האדמו"ר רבי יוסף פאנעט, אב"ד דעעש. ברוקלין, 1959. אישור כי רבי צבי גרין למד בישיבתו בדעעש, קיבל שם סמיכה להוראה ולימד בה למעלה מעשר שנים.
2. מכתב המלצה, בחתימת וחותמת רבי יהושע גרינוולד, אב"ד חוסט. ברוקלין, 1959. אישור כי רבי צבי גרין למד בדעעש, נסמך שם להוראה ולימד במקום עשר שנים.
שני המכתבים כתובים וחתומים באנגלית.
האדמו"ר רבי יוסף פאנעט (תרנ"ה-תשכ"ב, אוצר הרבנים 8512), בן האדמו"ר רבי יחזקאל פאנעט בעל "כנסת יחזקאל", אב"ד דעעש. משנת תרפ"ט אב"ד וראש ישיבה באילונדא (טרנסילבניה). לאחר המלחמה קומם את הריסות החסידות בארצות הברית.
הגאון רבי יהושע גרינוולד (נפטר תשכ"ט, אוצר הרבנים 7545), נכדו של רבי משה גרינוולד בעל "ערוגת הבושם", רבה האחרון של חוסט, עד לגירוש הקהילה לאושוויץ, שרד את השואה והקים קהילה ליוצאי חוסט בארה"ב.
[2] דף. 28 ס"מ. מצב טוב. קרעים קלים בשוליים וסימני קיפול.
2. מכתב המלצה, בחתימת וחותמת רבי יהושע גרינוולד, אב"ד חוסט. ברוקלין, 1959. אישור כי רבי צבי גרין למד בדעעש, נסמך שם להוראה ולימד במקום עשר שנים.
שני המכתבים כתובים וחתומים באנגלית.
האדמו"ר רבי יוסף פאנעט (תרנ"ה-תשכ"ב, אוצר הרבנים 8512), בן האדמו"ר רבי יחזקאל פאנעט בעל "כנסת יחזקאל", אב"ד דעעש. משנת תרפ"ט אב"ד וראש ישיבה באילונדא (טרנסילבניה). לאחר המלחמה קומם את הריסות החסידות בארצות הברית.
הגאון רבי יהושע גרינוולד (נפטר תשכ"ט, אוצר הרבנים 7545), נכדו של רבי משה גרינוולד בעל "ערוגת הבושם", רבה האחרון של חוסט, עד לגירוש הקהילה לאושוויץ, שרד את השואה והקים קהילה ליוצאי חוסט בארה"ב.
[2] דף. 28 ס"מ. מצב טוב. קרעים קלים בשוליים וסימני קיפול.
קטגוריה
מכתבים חסידות
קָטָלוֹג
מכירה 12 - יודאיקה: ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים
21.10.2010
פתיחה: $500
נמכר ב: $625
כולל עמלת קונה
אוסף מכתבים מאדמורי"ם ורבנים. מכתבים חתומים מרבי "אברהם יששכר ענגלארד" האדמו"ר מראדזין; רבי אליעזר זאב - האדמו"ר מקרעטשניף; רבי אברהם חיים ראטה - האדמו"ר משומרי אמונים; רבי "יוחנן בן טשערנא" - האדמו"ר מערלוי; רבי "ישראל משה בלאאמו"ר הגה"ק מהרי"ץ זי"ע דושינסקי"; רבי יעקב יששכר בער רוזנבוים - האדמו"ר מנדבורנה; רבי משה הלברשטאם ועוד.
8 מכתבים, גודל ומצב משתנים.
8 מכתבים, גודל ומצב משתנים.
קטגוריה
מכתבים חסידות
קָטָלוֹג
מכירה 12 - יודאיקה: ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים
21.10.2010
פתיחה: $500
נמכר ב: $688
כולל עמלת קונה
מכתב בדברי תורה, בכתב יד, חתימה וחותמת, הגאון רבי שבתי שעפטיל ווייס. שימאני [הונגריה], [ת"ש 1940].
"לכבוד תלמידי האהוב לי מכל ומושלם... בכל מכל כל... מוהר"ר ר' פייבל ני"ו, אשר שאלת, ידוע לך משנה יבמות... והחכמה תחיה בעליה... דבר רבך להועיל...".
הגאון הקדוש רבי שבתי שעפטיל ווייס הי"ד (תרכ"ו-תש"ד, אוצר הרבנים 18058א), גאון מופלא וצדיק פועל ישועות. מגדולי רבני הונגריה. תלמיד ה"שבט סופר". שימש כאב"ד שימאני והסביבה כחמישים שנה. רוב חיבוריו אבדו בשואה, מלבד הספר "הלכתא רבתא לשבתא", ששרד ונדפס, וחיבורים נוספים שנדפסו לאחרונה [ראה חומר מצורף].
גלויה, 10.5X14.5 כתובה משני צידיה. מצב טוב. סימני קיפול.
"לכבוד תלמידי האהוב לי מכל ומושלם... בכל מכל כל... מוהר"ר ר' פייבל ני"ו, אשר שאלת, ידוע לך משנה יבמות... והחכמה תחיה בעליה... דבר רבך להועיל...".
הגאון הקדוש רבי שבתי שעפטיל ווייס הי"ד (תרכ"ו-תש"ד, אוצר הרבנים 18058א), גאון מופלא וצדיק פועל ישועות. מגדולי רבני הונגריה. תלמיד ה"שבט סופר". שימש כאב"ד שימאני והסביבה כחמישים שנה. רוב חיבוריו אבדו בשואה, מלבד הספר "הלכתא רבתא לשבתא", ששרד ונדפס, וחיבורים נוספים שנדפסו לאחרונה [ראה חומר מצורף].
גלויה, 10.5X14.5 כתובה משני צידיה. מצב טוב. סימני קיפול.
קטגוריה
מכתבים חסידות
קָטָלוֹג