משנה ברורה, על שו"ע אורח חיים, רבי ישראל מאיר הכהן. חלק ד', (סימן שמה-תכח). ווארשא, (1904). הוצאה שלישית. חלק ו', (סימן תקל-תרצז). פיעטרקוב, [תרס"ז] 1907. מהדורה ראשונה.
בדפים לפני השער רישומי "מוגה" בעפרון ובעט [כנראה, בכת"י המחבר, בעל "חפץ חיים"].
מעבר לשני השערים מודבקים מכתבי הקדשה מעניינים, בחתימת רבי "יוסף גרשון הורוויץ דומ"צ בעה"ק ירושלם ת"ו", שהעניק את הספרים "לדורון ולתלמוד" לנכדו במלאת לו שלש עשרה למצוות, ומברכו בברכת "תגדל תצלח והתחזקת והיית לאיש יהודי מושלם ומוכתר במשנה ברורה סדורה ומעולה".
הגאון רבי יוסף גרשון הורביץ (תרכ"ט-תשי"א), מגדולי הרבנים בירושלים ומראשוני הדיינים בבית דינו של הרב פראנק. בן אחיו של "הרב מדוברובנה" וממלא מקומו ברבנות שכונת "מאה שערים" ובראשות "ישיבת מאה שערים". תלמידו בהלכה ובקבלה של רבי נפתלי הירץ הלוי אב"ד יפו.
חלק ד': [1], קצו-רץ דף. חלק ו': קסד דף. 23 ס"מ. מצב טוב. כריכות מקוריות עם שדרות עור, בלויות.

שו"ת נודע ביהודה, חלק שני, על אבן העזר וחושן משפט, מרבינו יחזקאל הלוי לנדא. פראג, תקל"ו 1776. מהדורה ראשונה.
עשרות הגהות למדניות ארוכות בכת"י, משני כותבים: חלקן חתומות ע"י כותבן "בצלאל ר"ב". וחלקן נכתבו ע"י כותב אחר, מוקדם יותר, שרבי בצלאל מכנהו בהגהותיו בשם "הרב המשיג". [בשו"ת רבי בצלאל רנשבורג, מזהים את הרב המשיג כרבי ליב קאסוויץ (ראשוויץ), ראש בית הדין של ה"נודע ביהודה"]. הגהות אלו נדפסו בספר "שו"ת וחידושי רבינו בצלאל רנשבורג" (ירושלים, תש"ם), עפ"י עותק זה. לחלק מהשגות אלו התייחס המחבר בעצמו, בספרו "נודע ביהודה", מהדורה תניינא, ראה להלן.
הגאון רבי בצלאל ר"ב רנשבורג (תקכ"ב-תקפ"א), מגדולי דורו ומחכמי פראג. מתלמידי ה"נודע ביהודה". בהקדמת ספרו "הורה גבר" כותב רבי בצלאל על מורו ורבו: "מדי שבת בשבתו... לא מנעתי לשמוע תורה מפיהו" ובתשובותיו הוא מכנהו "גדול האחרונים". חלק מהשגות אותו משיג, שלח רבי בצלאל לרבו המחבר, שהשיב לו במהדורה תניינא (או"ח סי' ס"ה): "אהובי ידידי הבחור המופלא וחכים טובא... הר"ר בצלאל י"ץ. דבריך הטובים אשר אזרת חיל ללחום את המשיג ולהצדיק את אשר כתבתי בנו"ב".
הגאון רבי ליב (ראשוויץ) קאסוויץ (נפטר תשרי תקמ"ג 1782), תלמיד רבי יהונתן אייבשיץ, מגדולי גאוני פראג. מוזכר הרבה בספרי ה"נודע ביהודה" בתואר "ראש בי"ד דקהלתנו". חתום בין חכמי העיר פראג כבר משנת תק"ח 1748.
בהערה על סימן מ"ו כותב הרב המשיג: "ומן הירושלמי שהביא המחבר הגאגה"ל נר"ו מוכח... כהרא"ש...". [אותה הערה, נעתקה כנראה בכת"י של ר"ב]. להשגה זו מתייחס ה"נודע ביהודה" בעצמו, במהדורה תניינא (אה"ע סי' נ"ו): "ועל דבר אשר כתב בשם הרב מו"ה ליב ראשוויץ שהשיב על מה שכתבתי בחיבורי נו"ב חלק אה"ע סימן מ"ו... וע"ז השיב מוהר"ל הנ"ל שמהירושלמי הזה מוכח אדרבה כהרא"ש...".
אוטוגרף חשוב ומעניין.
[1], קנז דף, 34 ס"מ. מצב טוב. נייר עבה. כתמים. כריכה ישנה מנותקת.

שלחן ערוך, חלק חשן משפט, ויניציאה, של"ד (1574). מהדורה חמישית בחיי המחבר.
בגליונות הספר מאות הגהות, בכת"י ספרדי עתיק.
קסד, [1] דף. [חסרים מס' דפים במפתחות, ונמצא במקומם דף ממפתחות אבן העזר], 20.3 ס"מ. מצב טוב-בינוני, כתמי לחות ומעט פגעי עש. חלק מההגהות קצוצות וחלקן דהו בכתמי הלחות. כריכה חדשה.
מהאוסף הפרטי של ד"ר ישראל מהלמן - "גנזי ישראל".

שלחן ערוך, חושן משפט, מהדורה מיניאטורית "לפני זקנים עם נערים בכרך קטן למען ישאוהו בחיקם". ונציה, [של"ד 1574? או של"ח 1577?]. דפוס אליויזי בראגדין.
הערות והגהות רבות בכתב יד מזרחי מרובע (תימן?), יתכן כי ההגהות מכמה כותבים. חתימות.
ד-שנט, (1) דף (חסרים: שלשה דפים ראשונים, ודפים יג-כד, קמד; דפים יג-כד הושלמו בכת"י). 14 ס"מ. מצב בינוני-גרוע, דפים בלויים עם פגיעות בטקסט, כתמים. כריכת עור מעוטרת ופגועה בסגנון תימני.
מהאוסף הפרטי של ד"ר ישראל מהלמן – "גנזי ישראל".

ספר שאלות ותשובות, ממהר"ם (מרוטנבורג) פראג, שס"ח 1608. [דפוס משה בן יוסף בצלאל כ"ץ]. שער מצויר, הקדמה מהמו"ל רבי יצחק הכהן חתן המהר"ל מפראג.
הגהות עתיקות, עם תוכן, בשני מקומות מביא הכותב דברים שפסק "אדוני אמ"ו נר"ו" [בענין מנין כ"ד חודש לדין מינקת חברו ובענין ספר-תורה שנקרע. יתכן שהכותב הוא תלמידו של האב"ד המתיר המוזכר בשו"ת "חינוך בית יהודא" (פפד"מ, תס"ה) בסימן קכ"ז]. ההגהות נכתבו לאחר שנת תנ"א (1691), שכן מוזכר בהן ספר "בית הלל" שנדפס בשנת את"ן.
ב, ה-קיד דף. 31.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני, פגמים פגעי עש, מספר גזירות ופגיעות בלאי בשוליים. ההגהות קצוצות מעט. כריכה לא מקורית.