מנהג אבות תניא, מנהגים והלכות, מאת רבי יחיאל בן יקותיאל עניו. מנטובה, רע"ד [1514], דפוס שמואל לטיף. מהדורה ראשונה.
הספר "תניא רבתי" נערך כחיבור הלכתי המלווה את סידור התפלה כמנהג איטליה, עבוד מקוצר של הספר "שבלי הלקט", עם הוספות רבות. נדפס בעילום שמו של המחבר, ובמהדורות שונות ייחסו את הספר לרבי יחיאל ב"ר אשר (הרא"ש) או לרבי יחיאל ב"ר צדקיה. נדפס ללא שער ושמו נקרא על שם המלה הראשונה בספר.
בקולופון: "נשלם מנהג אבות ספר התניא בחדש סיון שנת חמשת אלפים [ומאתיים] ושבעים וארבע לבריאת עולם...".
עותק "מושלם": ראשון כרוך דף "סימני [ה]ספר" (מצולם?), אחריו [4] דף שהושלמו מעותק אחר, ולאחריהם [95] דפי הספר הנותרים. סך הכל [100] דף, 18.5 ס"מ. מצב כללי טוב. דפי ההשלמה במצב בינוני-גרוע. כריכת-עור חדשה, עם עיטורים.
מהאוסף הפרטי של ד"ר ישראל מהלמן - "גנזי ישראל".

תשובות שאילות לרבינו משה בר נחמן. ונציה, [רע"ט, 1519], דפוס דניאל בומבירגי. מהדורה ראשונה.
אסופת שאלות ותשובות מאת רבינו שלמה בן אדרת (רשב"א), המיוחסות בטעות לרמב"ן. רפח תשובות. בהקדמה מעבר לשער כותב המגיה: "יען לא תהיה האמת נעדרת... אודיע... התשובות הלזו אשר נתייחסו ביחס... רבינו משה בר נחמן זצ"ל. אכן יש ויש ביניהם אשר זרים עברו בתוכו כרשב"א וסיעתו וכהנה בהרבה מקומות מאלו הגאונים אשר שתו מימיו...".
ייחוס הספר לרמב"ן נעשה בעקבות סימן רפ"ד, בו מפורש שהיא תשובת הרמב"ן לרבינו יונה, אך למעשה רק תשובה זו היא מאת הרמב"ן, ושאר הספר כולו הוא מהרשב"א. (ראה דבריו של רבי יוסף קארו בהקדמה לספרו "בית יוסף": "בא לידי קצת תשובות הרשב"א כתובות בעט ברזל ועופרת בדפוס, וכתוב בתחלתן שהם תשובות הרמב"ן"). כיום נהוג לכנותן "שו"ת הרשב"א המיוחסות לרמב"ן".
הגהות ותיקונים בכת"י אשכנזי עתיק מתקופת ההדפסה (המאה ה-16). מעט הגהות בכת"י ספרדי. בדף לפני השער רישום בעלות מחוק (בכת"י אשכנזי עתיק).
94 דף, 24 ס"מ. נייר בהיר ואיכותי, מצב טוב, נזקי-עש וכתמים קלים. שיקומים מקצועיים בשולי מספר דפים. כריכת קלף חדשה. נתון בקופסת קרטון.
מהאוסף הפרטי של ד"ר ישראל מהלמן – "גנזי ישראל".

ספר תרומת הדשן, שו"ת רבינו ישראל איסרלן. ויניציאה, ש"ו [1546]. דפוס יושטיניאן. מהדורה שניה. החל ממהדורה זו נדפס באופן נפרד הספר "פסקים וכתבים".
הגהות קצרות בכת"י איטלקי. בדף ל"ז הגהה למדנית בכת"י רבני-גרמני חתומה "הק' ליב באדענהיים". [מדייני מנהיים בשנת תק"ע, ראה חומר מצורף]. בכרך פסקים וכתבים: בשער חתימות של רבי אברהם סגרי ורבי יהושע סגרי [מחכמי איטליה]. הגהות רבות בכתב-יד איטלקי.
שני כרכים: קץ דף; עז דף, [1 דף ריק]. 19 ס"מ. מצב טוב-בינוני, בחלק מהדפים כתמים ופגעי עש משוקמים. כרך א' מורכב משני עותקים. כריכות בד חדשות.
מהאוסף הפרטי של ד"ר ישראל מהלמן - "גנזי ישראל".

ספר שער ה' החדש, שחבר החכם הכולל ר' שלמה אלמולי. חיבור בחכמת האלקות. קושטא, [רצ"ג 1533], דפוס גרשום שונצין. מהדורה יחידה.
המחבר, רבי שלמה אלמולי (אוצר הרבנים 18354), גאון מופלא בתורה ורופא מומחה, רב בקושטא (רע"ה), בעל "הליכות שבא", "שומר אמונים", "פתרון חלומות", "ספר השרשים הגדול" וספרים נוספים.
בפתח הקדמת המחבר: "לפי שראיתי שהספר הזה... הכרחי מאד לכל איש אשר בשם ישראל יכונה, עד שנראה לי... שלא חובר ספר באומתנו שיהיה נושאו כל כך מעולה ותועלתו כל כך נמרץ... לכן עלה על רוחי להדפיסו... ואחר כך נתחרטתי מזה, ואמרתי שאין ראוי שדברים... שהם כבשונו של עולם יהיו נמצאים ביד מי שאינו ראוי אליהם... ולכן עשיתי תחבולה שאדפיס הפתיחה ממנו לבד, כדי שתמצא בידי כל אדם וידעו בה מציאות זה הספר... אבל עקר הספר אעלים אותו...".
הערות בכתב-יד בשולי הדפים, משני כותבים, אחד מהם חותם דבריו: "ד' ימלוך לעולם ועד, הוא יזכינו לעבודתו... נאם הד"פ" [כנראה, "הצעיר דוד פארדו", בעל חסדי דוד, משכיל לדוד וספרים נוספים].
[25] דף, 20.5 ס"מ. חסרים והושלמו בצילום איכותי: דף השער, דפים 6-9, 18. כתמים. קרעים ופגעי-עש קלים משוקמים שיקום אמנותי. כריכת עור מפוארת, חדשה.
מהאוסף הפרטי של ד"ר ישראל מהלמן – "גנזי ישראל".
גנזי ישראל, מס' 1192. נדיר. מעולם לא הופיע במכירות פומביות.

ספר המוסר, "בו יקח האדם מוסר לנפשו בדרך טובים לילך", מאת רבי יהודה כלץ. קראקא, שנ"ח [1598]. מהדורה שלישית, דפוס יצחק בן אהרן מפרוסטיץ.
רבי יהודה כלץ הראשון (אוצר הרבנים 6974), נולד קרוב לשנת ר"י בספרד. בשנת רמ"ו הגיע לתלמאסן שבאלג'יר ושם נתמנה לדיין ותפס עמדה חשובה. ספר זה יצא לאור לראשונה (בקושטא, רצ"ז - ראה פריט קודם), ע"י קרובו רבי משה כלץ, שהיה מחכמי המקובלים בצפת, והוסיף בו הגהות על פי דרך הסוד וספר הזוהר.
קמ דף. 19.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, פגעי עש ופגיעות משוקמות בדפים ראשונים ואחרונים. כריכה חדשה, חצי-עור.
מהאוסף הפרטי של ד"ר ישראל מהלמן – "גנזי ישראל".