מכתב סמיכה לרבנות בכת"י וחתימת רבי "יחיאל מיכל הלוי עפשטיין החופ"ק". נאווהרדק, ט"ו באב תרס"ב (1902), עם חותמתו בעברית וברוסית.
"להכיר ולהוקיר מעלת אחד המיוחד המצויינים בהלכה הוא ניהו ידידי הרב הג' עדיו לגאון חריף ובקי ירא וחרד לדבר ה' ומדותיו תרומיות... מוהר"ר ירוחם אשר ב"ר שלמה יעקב ווארהפטיג מוואלקוויסק, שישב פה עידן ועידנים בשבת תחכמוני דפה ורבות פלפלתי עמו בגפ"ת לדינא ולפלפולא... יורה יורה ידין ידין... גם שכלו וחריפותו ישר ישר הולך, וחביב עלי כגופאי, אשרי העיר אשר תזכה...".
הגאון רבי יחיאל מיכל עפשטיין (תקפ"ט-תרס"ח), אב"ד נובהרדוק, מגדולי הפוסקים בליטא. בעל "ערוך השולחן" על ד' חלקי שו"ע ועוד ספרים רבים. תלמיד רבי אליהו אב"ד בוברויסק ותלמיד רבי איצל'ה בישיבת וואלוז'ין. חתן רבי יעקב ברלין (אבי הנצי"ב) וחותנו בזיווג שני של גיסו הנצי"ב (לאמו של רבי מאיר בר-אילן).
מקבל הסמיכה: הגאון הנודע רבי ירוחם אשר ורהפטיג (תרל"ג-תשכ"ו, אוצר הרבנים 11605), בעל "דברי ירוחם", תלמידם של רבי חיים מבריסק, רבי אליעזר גורדון, רבי שמעון שקופ וה"סבא מנובהרדוק", בישיבות וואלוז'ין וטלז. כיהן ברבנות, אך רוב שנותיו בחו"ל כיהן כר"מ הישיבה בנובהרדוק ובישיבת "בית יוסף" בווארשא, שם נודע כאחד מגדולי התורה בעיר. בשנת תרצ"ג עלה לירושלים. חיבר ספרים רבים בסוגיות העמוקות בש"ס וברמב"ם: דברי ירוחם (בילגורייא, תרצ"א), בית ירוחם, שלמי ירוחם, דרכי ירוחם, עולת ירוחם ועוד.
21.5 ס"מ, תריסר שורות בכת"י. מצב בינוני. בלוי, קרעים קלים בקפלים ובשוליים.

מכתב מהגאון רבי ברוך דוב ליבוביץ, ראש ישיבת קמניץ, לרבי ירוחם אשר ורהפטיג. קמניץ, תרצ"ב (1932).
מכתב-תודה על ספר "דברי ירוחם" (בילגורייא, תרצ"א): "החיים והשלום מן השמים, ברכה והצלחה אל כבוד הרב הגאון המפורסם... ר' ירוחם אשר ווארהאפטיג בוורשא... קבלתי ספרו הנחמד ומאד הוצק חן בשפתותיו... כי תלמידי חכמים שבישיבתנו מתענגים על ספרו".
רבי ברוך דוב (בער) ליבוביץ (תרכ"ד-ת"ש), מגדולי תלמידי הגר"ח מבריסק בישיבת וואלוז'ין. מילא את מקום חותנו הרב צימרמן ברבנות בלוסק והקים בה ישיבה. לאחר י"ג שנה הוזמן לכהן כראש ישיבת "כנסת בית יצחק" בסלובודקה, שעברה במשך השנים לוילנה ולקמניץ. נמנה בין גדולי מרביצי התורה בדורו. בעל 'ברכת שמואל' על סוגיות הש"ס - תורתו שבעל-פה ושבכתב, היא מאבני היסוד של הלימוד הישיבתי המעמיק.
מקבל המכתב: הגאון רבי ירוחם אשר ורהפטיג (תרל"ג-תשכ"ו), מתלמידי הגר"ח מבריסק ורבי שמעון שקופ, מגדולי התורה בווארשא וירושלים. ראה אודותיו בפריטים הקודמים.
נייר מכתבים רשמי של הישיבה, עם תמונת רבי יצחק אלחנן. 29 ס"מ. כ- 18 שורות בכת"י, חותמתו וחתימתו. מצב טוב-בינוני, קרעים ובלאי בקפלים ובשוליים, קמטים קלים.

1. רשימה אוטוביוגרפית - תולדות וקורות חייו של הגאון רבי ירוחם אשר ורהפטיג, שנכתבה בכתב ידו לעת זקנתו. המחבר מספר על לימודיו בישיבות ואצל הגר"ח מבריסק, על נישואיו עם בתו היחידה של הגאון רבי יעקב זרח מוולקוביסק ועל הנדוניה שקיבל. על כניסתו ויציאתו מעולם המסחר. על תלמידיו בישיבת נובהרדוק, בעיר וורשא ובבני ברק, על תוכן ספריו שחיבר ועוד. בשולי הגליון, שנכתב בכתב רועד, הוא מציין לעורך ספריו כי "באתי רק להסביר את הספרים ולא לנגוע בהיסטוריא שלי".
4 עמ' בכת"י, 25X12 ס"מ. + דף פוליו במכונת כתיבה. מצב טוב-בינוני.
2. הסכם מעניין על עניני כספי הנדוניה לנישואיו, עם חתימות החתן והעדים. [נספח לשטר תנאים]. וואלקוויסק, תר"ס (1900).
35 ס"מ. מצב טוב-בינוני.
הגאון רבי ירוחם אשר ורהפטיג (תרל"ג-תשכ"ו, אוצר הרבנים 11605), בעל "דברי ירוחם", חתן רבי יעקב זרח פיינשטיין. ראה עוד אודותיו בפריטים הסמוכים.

מכתב הוראות למדפיס של ספרי ה"קהלות יעקב", בכתי"ק המחבר רבינו יעקב ישראל קנייבסקי ה"סטייפלר".
"בבקשה שלא להדפיס הסימן כ"ג... כי אני צריך לתקן בו דברים. וידפיס לגמור סימן כב ולהדפיס אח"כ מסימן כ"ד כסדרן". (לא חתום).
הגאון הקדוש מהורונסטייפל (ה"סטייפלער"), היה מתייגע לילות שלמים בכתיבת ספריו "קהלות יעקב", כותב וחוזר ומתקן, על מנת שהענין יהיה מבורר ונוח להבנת בני הישיבות. אף אחר שמסר חידושיו לדפוס היה חוזר לפעמים ומתקן את ה"קורעקטין" [=דפי הדפסה ראשונים] בחושבו שיש עוד מה לשפר. (עפ"י תולדות יעקב, עמ' ריט).
9X21 ס"מ. מצב טוב, סימני קיפול.