מכתב בכתב ידו ובחתימתו של רבי שמואל סג"ל לנדא אב"ד פראג, לרבי בער אופנהיימר. [פראג], תקפ"ד (1824).
המכתב עוסק בעניני זכיון למכירת ספריו. המחבר מתנצל על שמפיץ ספרים אחר שלח ספרים להונגריה בלי ידיעתו וקיפח את פרנסתו של רבי שלמה מאהר בעל הזכיון בפעסט ובמדינת הונגריה. "לא מידי היתה זו וקונטרסים הנ"ל הם כהפקר לכל מי שירצה לפרסם דברי...". "וידעתי גם ידעתי כי לא יאות דבר זה לא לי ולא לכבוד אאמ"ו הגאון ז"ל".
הגאון רבי שמואל הלוי (סג"ל) לנדא (ת"ק-תקצ"ה), מגדולי דורו המפורסמים. בנו הגדול וממלא מקומו של ה"נודע ביהודה" ברבנות פראג. תשובות ודרושים ממנו נדפסו בספרי אביו ובספרו "שיבת ציון".
מקבל המכתב, רבי בער אופנהיימר (תק"ך-תר"י) מגדולי חכמי פרשבורג, בעל שו"ת מי באר בו נדפסו התכתבויותיו עם גדולי דורו ועם ידידו רבי שמואל לנדא.
21.5 ס"מ. מצב טוב מאד, סימני קיפול מכתב.

מכתב מרבי עזריאל הילדסהיימר, לרבי יהודה אסאד. איזנשטאט, תרכ"ה (1865).
בתחילת המכתב הוא כותב על מכתב שקיבל "מידידינו הרב המובהק המפורסם אב"ד דק"ק פ"ב" [=בעל ה"כתב סופר"] "ובו נאמר כי כבוד ידידי נ"י צופה על מכתבו היקר אשר כתב אלי זה איזהו שבועות". בהמשך המכתב הוא כותב בהתבטלות רבה "ומה לי להלאות כבוד ידידי נ"י אשר הקדיש כל עתותיו לתורה ולקדושה ולהרבצת תורה לתלמידים החוסים תחת דגלו".
נושא המכתב נכתב בהסתרת דברים, אך ברור כי הוא דן בדרכי המאבק ברפורמים בלא להסתבך עם רצון השלטונות האוסטרו-הונגרים לתמוך בהתארגנות הקהלות הניאולוגיות. [מכתב זה נכתב בתקופת ה"קונגרס" הידוע]. הכותב טוען שכל מה שהוא עושה, נעשה עפ"י עצת רבותיו.
הגאון רבי עזריאל הילדסהיימר (תק"ף-תרנ"ט), מגדולי דורו. תלמידם של בעל "ערוך לנר", ושל רבי יצחק ברנייס מהמבורג. רבה של איזנשטאט תרי"א-תרכ"ט, בה הקים ישיבה שהיתה מהישיבות המרכזיות בהונגריה ובגרמניה. בשנת תרכ"ט נתמנה לאב"ד ברלין, שם הקים את בית המדרש לרבנים. עמד בראש היהדות האורתודוקסית בגרמניה. כתביו יצאו לאור ע"י "מכון ירושלים".
2 עמ', 21 ס"מ. מצב טוב, סימני קיפול ופגיעה קלה בשוליים.

מכתב מרבי שבתי שעפטיל הלוי אב"ד סעטשין, לרבי שלמה רוזנטל (מאהר) מפעסט. סעטשין, תקצ"ו.
במכתב, הכתוב בכת"י וחתימתו "שבתי שעפטיל בהרב מהר"ג האב"ד ור"מ בק' סעטשין יצ"ו", מבקש מרבי שלמה להיעזר בקשריו והשפעתו על-מנת לקבל משרת רבנות, לאחר שעזב את רבנות סעטשין. חלקו הגדול של המכתב מכיל דיון במחשבה ופילוסופיה יהודית.
"...וזו דעה הנפסדה משפינאצא [=שפינוזה]... והיתה התשובה לזה... ואמנם לקושייתו של החכם קאנט על הרמבמ"נ [=משה מנדלסון] אמרתי...".
הגאון רבי שבתי שעפטיל הלוי מרגליות (אנצי' לחכמי גליציה, ג', עמ' 948; אישים בתשובות חת"ס, עמ' שסד) ב"ר גרשון מטרנופול. תלמיד מובהק לרבי יהושע העשיל באב"ד מטרנופול, בעל "ספר יהושע". אב"ד קעסטהאלי משנת תקפ"ח, עזב שם עקב סכסוך עם בני קהילתו והתמנה לרב בסעטשין. גם כאן נמצאו אנשים שמיררו את חייו ובצר לו פנה אל רבי שלמה רוזנטל, שיעזור לו (ראה חומר מצורף). כפי שעולה ממכתב זה, נאלץ רבי שבתי שעפטיל לעזוב את הרבנות בסעטשין: "כי אני בעו"ה כעת מחוסר פרנסה מאד ואף בכל זאת אודה לאל ית' שפטרני מאנשים רעים וחטאים הללו בנפשותם...".
מקבל המכתב, רבי שלמה רוזנטל-מאהר מפעסט, רב ועסקן, מאנשי ההשפעה הגדולים בהונגריה באותם ימים, רבים מגדולי הדור עמדו עמו בקשרי מכתבים. ראה פריטים 389, 395.
מעבר למכתב נכתבו שתי שורות, בידי אדם אחר: "ר' שפטל תפס על יסודי דת, ולא ידע ימין לשמאל". [אולי, נכתב בדרך שילוח המכתב, ע"י אחד ממתנגדיו בעיר...].
[3] עמודים, 24 ס"מ. מצב טוב. בעמוד השלישי קרע [עם פגיעה קלה בטקסט] שנוצר במקומה של חותמת השעוה. סימני קיפול. בדף האחורי כתובת בלועזית ובעברית וחותמת שעוה של רבי שבתי.