מעמד לנר-זכרון [או לנר ראש חודש]. עבודת-יציקה עם עטורים מוטבעים וחרוטים. גרמניה או פולין, המאה ה-20.
מעמד לנר-זכרון בצורת מזבח עם ארבע קרנות ועיטורי מגן-דוד מוטבעים בבסיסו. בדפנות הבסיס מוברגות ארבע לוחיות עם עיטורים מובלטים של מזלות מאזניים, דגים, אריה וגדי. דפנות נר הזכרון עשויות חלונות-זכוכית. מעל החלונות ארבעה מגני-דוד גדולים, על קדקודיהם מונח בסיס נוסף דמוי מזבח.
בראש המעמד נשר האוחז בטפריו את לוחות-הברית, עם עשרת הדברות החקוקים בחריטת-יד (משני הצדדים) ונתמכים בזוג אריות. לוחות-הברית נצבות על כפה שצורתה צורת מגן-דוד.
לא ראינו פריטים דומים, כנראה עבודה בהזמנה פרטית.
מתפרק ל-3 חלקים. גובה הבסיס: 18 ס"מ, גובה מירבי: 37 ס"מ, רוחב: 16 ס"מ.

מכתב רבי אברהם שמואל בנימין סופר אב"ד פרשבורג, אל רבי שלמה זלמן אולמן אב"ד מאקאווא. פרשבורג, תרי"ט (1859).
המכתב בא כתשובה למכתבו של בעל "יריעות שלמה", שביקש ממנו להצטרף לאיסור על דבר שחוגי המתחדשים רצו להתיר. על-כך כותב לו ה"כתב סופר": "והקשה לשאול ממני לכתוב באופן של הטלת איסור על זה... ולכתוב סתם שהדבר אסור, בודאי לא יקבלו כי יאמרו מה איסור זה יש בה, בפרט שהמתחדשים התירו...".
הגאון רבי אברהם שמואל בנימין סופר (תקע"ה-תרל"ב), בנו בכורו של ה"חתם סופר" וממלא מקומו ברבנות וראשות ישיבת פרשבורג. מגדולי דורו. תלמידיו היו גדולי הרבנים במדינת הונגריה וסביבותיה. חיבוריו בשו"ת, חידושי ש"ס ועל התורה נקראו בשם "כתב סופר".
מקבל המכתב: הגאון רבי שלמה זלמן אולמן (תקנ"ב-תרכ"ג), בעל שו"ת "יריעות שלמה", מגדולי רבני הונגריה, התמנה לרבנות עפ"י השתדלות ה"חתם סופר" ועשרות שנים כיהן ברבנות העיר מאקווא.
רש"ז היה בן-משפחה של ה"כתב סופר", שכן חותנו היה רבי שמחה בונים איגר, רבה של מטרסדורף, אחי רבי עקיבא איגר ודוד אמו של ה"כתב סופר". קרבה זו מצוינת בתארים בפתיחת המכתב: "מחותני הרב הגאון הקדוש מופת הדור והדרו". עוד בשנות הת"ק היה רבי שלמה זלמן מגדולי הרבנים בהונגריה, שתמכו במערכות של רבינו ה"חתם סופר" לשמירת הדת וההלכה, נגד ה"מתחדשים" מחוגי הניאולוגים. הדים למלחמתו זו אנו מוצאים במכתב היסטורי זה.
28.5 ס"מ. מצב גרוע, פגיעות רבות מצריבת הדיו.

מכתב בחתימת רבי ישעיה בנעט, אל רבי שלמה זלמן אולמן אב"ד מאקא [מאקווא]. קאללא [קאלוב], תרי"ט.
"נדרשתי לאשר שאלוני אודות... הרוצים להרס את יסודי הדת...". במכתב מוזכר "הגאון המפורסם מק"ק גרוסווארדיין...".
רבי ישעיה בנט (תקנ"ג-תרכ"ו, אוצר הרבנים 11673), גאון וצדיק מופלג. בנו של המהר"ם בנט וחתנו של הגאון בעל "שמן רוקח". שימש כרב במיסליץ (מורביה), ולאחר מות אביו ובעקבות התפשטות ההשכלה במורביה, עבר לקאלוב שבהונגריה, שם מילא את מקומו של "הצדיק מקאליב", ונבחר כרב ראשי של מחוז סאבולץ' (במכתב חותם: "אב"ד דקאמידאט סאבאלטש"). בין הלוחמים הגדולים במאבקי החרדים בהונגריה כנגד המתחדשים.
25 ס"מ. מצב טוב. כתמים וסימני קיפול.

מכתב הגאון רבי מנחם א"ש אב"ד אונגוואר, אל רבי ישראל אולמן. אונגוואר, אסרו-חג פסח, תרכ"ו (1866).
רבי מנחם אייזנשטעטער – מהר"ם א"ש השני (תקס"ח-תר"ל, אוצר הרבנים 13208), בעל "חומת אש". בנו וממלא מקומו של רבי מאיר א"ש אב"ד אונגוואר, שהיה מגדולי תלמידי ה"חתם סופר" ונכד רבי דוד דייטש בעל "אהל דוד". רבי מנחם א"ש נחשב מגדולי הרבנים וראשי הישיבות בהונגריה. מתלמידיו המובהקים נודעו: רבי אליעזר דייטש אב"ד בוניהאד בעל "תבואות השדה" ורבי יוסף מאיר ווייס (האדמו"ר בעל "אמרי יוסף" מספינקא). ראה הספד עליו בספר "הישר והטוב" מידידו ורעו האדמו"ר רבי צבי הירש מליסקא.
מקבל המכתב: הגאון רבי ישראל אולמן, בנו של הרב ממאקאווא רבי שלמה זלמן אולמן בעל "יריעות שלמה".
21 ס"מ. מצב טוב (פגיעות בדף האחורי, המכתב עצמו במצב טוב מאד). בדף האחורי רישום כתובת בלועזית, חותמות-דואר וחותמת-שעווה.